שתי מראות

שתי מראות

שתי מראות מתעמתות זו מול זו מפחידות אותך בעומק אינסופי של השתקפויות, של זמן של התרבות, של התכווצות בתוך כל השתקפות, קטנה ככל שתהיה ממשיכות להיווצר במהירות האור השתקפויות מוקטנות, שאינך יכול כבר לראות אך הן קיימות, ונוצרות, ונוצרות, ונוצרות, ונוצרות, עד שאתה מפריד בין שתי המראות פעם אהבתי מישהי שכתבה שירים כמו שלי על השתקפויות ואהבות היינו קוראים זה את שיריו של זו שותים יין לבן ומרגישים... משהו אחר פעם אהבתי מישהי, שאהבה אותי אבל כל כך פחדתי מהשתקפויות ואהבות
 
למעלה