em28
Well-known member
** לא אני כתבתי את זה, אלא אחד מהמייסדים של מה שהתגלגל להיות המפלגה המושחתת בישראל, מה שנקרא בימינו: סססססססמולני
הסימן הראשון:
הזלזול והבוז לערכי הליברליזם, לזכויות האדם והאזרח, לזכויות המיעוט הפוליטי, לצורך לשינוי הרכב הממשלה לעתים קרובות.
הסימן השני:
הדגשת חשיבות "שלטון הרוב" יחד עם הדוקטרינה האומרת כי הכל מותר לרוב, וכל מה שהוא מחליט – ראוי.
אין צורך בכבלים של חוקה, של חוק ושל בתי-המשפט.
כל זמן שהממשלה נהנית מתמיכת הרוב בפרלמנט, אין גבול לסמכויותיה.
היא רשאית לעשות הכל – כולל התעללות בצדק ודריסת זכויות המיעוט והפרט.
הסימן השלישי:
ריכוז סמכויות מכל הסוגים בידי הממשלה, ובמקביל מלחמה בכל סמכות אחרת – נגד הפרלמנט, נגד בתי-המשפט ונגד העיתונות החופשית ועוד.
הסימן הרביעי:
הטרור מלמעלה – רדיפת מתנגדי השלטון יום-יום, שיעבוד ההמונים הכלכלי, זכויות יתר לביורוקרטיה הגבוהה על חשבון הפקידות הנמוכה.
השלטון נהנה ממותרות השלטון – ואילו מנת חלקם של ההמונים היא עוני וצנע.
הסימן החמישי:
נטיית השלטון לזהות את המדינה ואת הממשלה עם המפלגה השלטת הלכה למעשה ולראות בהתקפה על המפלגה השלטת התקפה נגד הממשלה.
כל מי שמבטא יחס שלילי עלול להיות מוצג כבוגד במדינה.
הסימן השישי:
סימן זה מצוי בספר החוקים שבו אף פעם אין מציינים כי "האזרח זכאי", "כל אדם רשאי", "לשר אסור" או "אין בסמכות פקיד"– אלא תוקפם הוא "השר זכאי", "הפקיד מוסמך", "לפי שיקול דעתו של הפקיד" ו"לא יהיה ערעור נגד החלטה" וכו'.
הוא הוסיף גם כי:
"הסכנה שיש לעמוד נגדה היא נטיית המשטר להפוך את המעמד החגיגי ואת ימי השמחה של העם כולו למערכת תעמולה מפלגתית או קואליציונית.
רבה הסכנה כי הגורמים הללו (המארגנים את החגיגות הממלכתיות) ישתדלו לסלף את האופי של חג לאומי ולהפוך אותו למערכת של התיימרות והתנשאות של אנשי המשטר".
ממליץ להשוות את הסימנים אחד לאחד....
הסימן הראשון:
הזלזול והבוז לערכי הליברליזם, לזכויות האדם והאזרח, לזכויות המיעוט הפוליטי, לצורך לשינוי הרכב הממשלה לעתים קרובות.
הסימן השני:
הדגשת חשיבות "שלטון הרוב" יחד עם הדוקטרינה האומרת כי הכל מותר לרוב, וכל מה שהוא מחליט – ראוי.
אין צורך בכבלים של חוקה, של חוק ושל בתי-המשפט.
כל זמן שהממשלה נהנית מתמיכת הרוב בפרלמנט, אין גבול לסמכויותיה.
היא רשאית לעשות הכל – כולל התעללות בצדק ודריסת זכויות המיעוט והפרט.
הסימן השלישי:
ריכוז סמכויות מכל הסוגים בידי הממשלה, ובמקביל מלחמה בכל סמכות אחרת – נגד הפרלמנט, נגד בתי-המשפט ונגד העיתונות החופשית ועוד.
הסימן הרביעי:
הטרור מלמעלה – רדיפת מתנגדי השלטון יום-יום, שיעבוד ההמונים הכלכלי, זכויות יתר לביורוקרטיה הגבוהה על חשבון הפקידות הנמוכה.
השלטון נהנה ממותרות השלטון – ואילו מנת חלקם של ההמונים היא עוני וצנע.
הסימן החמישי:
נטיית השלטון לזהות את המדינה ואת הממשלה עם המפלגה השלטת הלכה למעשה ולראות בהתקפה על המפלגה השלטת התקפה נגד הממשלה.
כל מי שמבטא יחס שלילי עלול להיות מוצג כבוגד במדינה.
הסימן השישי:
סימן זה מצוי בספר החוקים שבו אף פעם אין מציינים כי "האזרח זכאי", "כל אדם רשאי", "לשר אסור" או "אין בסמכות פקיד"– אלא תוקפם הוא "השר זכאי", "הפקיד מוסמך", "לפי שיקול דעתו של הפקיד" ו"לא יהיה ערעור נגד החלטה" וכו'.
הוא הוסיף גם כי:
"הסכנה שיש לעמוד נגדה היא נטיית המשטר להפוך את המעמד החגיגי ואת ימי השמחה של העם כולו למערכת תעמולה מפלגתית או קואליציונית.
רבה הסכנה כי הגורמים הללו (המארגנים את החגיגות הממלכתיות) ישתדלו לסלף את האופי של חג לאומי ולהפוך אותו למערכת של התיימרות והתנשאות של אנשי המשטר".
ממליץ להשוות את הסימנים אחד לאחד....
