מה שאת מגדירה, ככה זה פחות או יותר צריך להיות
איך שאני התרשמתי מזה, הבעיה עם המושג סמכות הורית, זה כאשר מומחים משתמשים בו כהסבר או תירוץ למקור הקשיים או הבעיות של הילד או כל המשפחה.
הילד מתנהג כך וכך? אז המומחה מסביר שזה בגלל שההורים לא מפעילים סמכות. יש בעיות בבית? זה בגלל שההורים לא סמכותיים ולא מציבים לא גבולות.
גם אני קיבלתי את הרושם שיש מומחים שמשתמשים בסיבה זו כדי להסביר כל בעיה וגם שואפים למצב בו ילד יציית תמיד להורה. אולי שולפים את הסיבה הזאת של העדר הגבולות והסמכות כי זה מה שנראה בטעות כלפי חוץ, הרי זה מה שיחשוב כמעט כל אחד שלא קשור ולא ממש מבין אם יביט על הילד מהצד - שאילו רק ההורים היו מעירים לילד X או מגבילים אותו בY אז הוא היה מתנהג "יפה".
אבל מומחים אמורים לנסות להבין את הדברים קצת יותר לעומק. מומחה טוב אכן ידע להבדיל וללמד סמכות כך שהיא לא תתנגש עם טובת הילד או רצונותיו ולא תופעל ככוחניות שרירותית ככה סתם אלא רק בחוכמה ומתי שיש באמת צורך.
אבל מקרים כמו שמתארת שלומות גם הם קיימים ולא כל כך נדירים, כנראה שבין התיאוריה למעשה דברים בדרך קצת משתנים, גם אני ראיתי הרבה פעמים איך טיפול שמוסבר כל כך יפה בתיאוריה, כשזה מגיע לשלב המעשי הרבה דברים מהאידיאולוגיה של התיאוריה הולכים לאיבוד, נעלמים או מוחלפים במעשים לא הכי חכמים רק בגלל שזה קל יותר או נוח או לא תמיד אלו שעובדים עם ההורים או הילד באמת משקיעים בכל מקרה ומקרה מספיק זמן ומחשבה