Billy, Damn and a Fireball
סיאטל. אלפיים חמישים ומשהו. ארבעת פרשי האפלוקליפסה בעיצומו של קרב יריות, רתוקים ע"י אש אוטומאטית כבדה. "חפה עלי" אומר דם טיילור, כשהוא כורע ליד בילי אובליביון. "אני מקווה שיש לך תוכנית" בילי משיב, כששני אקדחיו רועמים "אל תדאג", עונה דם כשהוא מוציא סיגריה, ומצית אותה. "זו התוכנית שלך? זו התוכנית המזורגגת שלך?!" הבעת התדהמה של בילי מתחלפת להבעת אולי-אני-אתקע-בו-כדור-עכשיו כשהמהלך הבא של דם הוא לשלוף מצית מוכסף, להצית את הסיגריה ולשאוף עמוק לתוך הריאות את ריח הסרטן. "אתה יודע מה מרגיז בקסם?" דם שואל, מתעלם לחלוטין מקולו הכמעט היסטרי של בילי. "אי אפשר סתם ליצור אש." הוא מעיף את הסיגריה לעברו השני של הרחוב וממשיך בשלווה אל-טבעית כמעט "אבל אם יש לך כבר אש, אתה יכול לשנות אותה. אתה יכול לשלוט בה. אתה יכול לגרום לה לעשות דברים מדהימים." ברק ניצת בעיניון כשהגה כמה מילים בשפה שכוחת אל, והמכונית המשוריינת שירתה לעברם נעלמה בכדור של להבה ומוות.