אחד שיודע... כנס כנס
או חושב שהוא יודע
שבת שלום לך קיפרנאי, מה שלמך?
איך הייתה ארוחת ערב שישי בחיק המשפחה והילדים?
איזה כיף זה להרגיש בטוח שם במדינת ת"א והסביבה בערב שבת כשהדאגה היחידה היא אם לאכול את החריימה עם שתי פרוסות חלה או אחת. כדי שיישאר מקום לצלי בשר ועוף?
כמה נוח זה שהשיח היחיד על ביטחון שאתה ומשפחתך חווים כרגע, הוא דרך הטלוויזיה שמראה עכשיו את החדשות ועל ה"בלאגן" שקורה בשטחים, שאין לכם מושג איפה זה אבל זה איפשהו
מחוץ למדינת ישראל? ואיזה מעצבן זה שפתאום הם יוצאים לפרסומות הרועשות האלה???
אתה יודע, קיפרנאי, בזמן שאנחנו מתקשקשים לנו כאן דרך המקלדת, ישנם שלשה נערים בני ישיבה שלא סעדו את ארוחת ערב שבת עם משפחותיהם היום.
וכמדינה שמשתדלת לדאוג לאזרחיה מבחינה ביטחונית לפחות - ישנם אלפי הורים, אבות, אימהות, בנים, נכדים שהוקפצו, נקראו אל הדגל, גויסו, סגרו שבת,
מהפיקודים באזור המרכז, דרך גופי המודיעין וביון, המרחבים, האוגדות המרחביות, יחידות ייעודיות, טייסות, יחידות ניוד, ועד הלוחם הפשוט במחלקה שממש עכשיו עושה חסם ארעי ביציאה מאיזה כפר.
כולם במטרה ברורה אחת - להשיב בנים לגבולם.
לראות את הדברים במסך הטלוויזיה דרך עיניים רחוקות הן דבר אחד.
לחוות על בשרך אירועים ביטחוניים הם דבר אחר.
גם אם התקשורת מנפחת, ומקשקשים שם בלי סוף בשביל לתפוס כותרות, וגם ככה היא צהובה ושמאלנית, בסוף כולנו (כולל כל אנשי הציבור והביטחון) ניזונים ממנה.
ולשאלתך, למה אנחנו קונים את זה כש"מדינת ישראל" (במרכאות בכוונה, כי אין כאן עניין מדיני, אלה צבאי טקטי) מצהירה בגאון שסיכלה "רוצח"?
כי תאמין או לא, ידיו של צה"ל בעיתות שגרה כבולות בנהלי פתיחה באש מחמירים, אמנות בינלאוימיות, הסכמים משפטיים, אזרחיים ומה לא....
וכשמחליטים להוריד איזה דרעק כזה בתקופת רגיעה, לוקחים הרבה סיכונים, מלבד כל מה שכתבתי למעלה תוסיף גם פגיעה באזרחים והתלקחות הגזרה - מעשה שבקלות יכול להוביל לסבב הסלמה נוסף.
ולכן, אותו דרעק צריך להיות פצצת זמן מתקתקת, לא פחות. ואותו דרעק צריך להיתפס בשעת מעשה - בדרך לביצוע/ביצוע/לאחר ביצוע. אם הוא ישן בבית אין אישור לירי. ואם הוא בדרך לחתונה אין אישור לירי.
אבל אם הוא משנע את הרקטות מהמחסן אל עבר שדה השיגור יש.
ובשביל להיות כל כך בטוחים במעשיו של הדרעק, אנו משתמשים בחמשת האינדיקציות המודיעיניות:
יומינט - אנושי Human.
ויזינט - ויזואלי. מודיעין חזותי.
אוסינט - מודיעין ממקורות גלויים.
סיגינט - מודיעין אותות. מחולק לקומינט ואלינט - אותות תקשורת ואותות אלקטרוניים בהתאמה.
עכשיו, כאן זה הולך ומסתבך. בכדי לאשר "הפללה" על היעד, אנו נדרשים להצלבה של לפחות שתי אינדיקציות מודיעין, ובנהלי פתיחה באש מחמירים גם שלוש.
ובמילים פשוטות - על כל אבו - זקן כזה. נאסף חומר מודיעיני בערימות ובמאות שעות של שידורי חוזי, האזנות, יירוט אלינטי, הפעלת מקורות וכו'.
לאחר מכן החומר נלקח למחקר ולהערכה. ורק לבסוף להפצה - הפצה גם אומרת לגורמי תקיפה בהינתן הפללה.
מה שאני מנסה להגיד קיפרנאי, על אף שיצא לי כאן סקירה בסיסית על עקרונות הפעלת המודיעין. היא שבמקרה הנדון, בשונה משאר הלוקשים שמאכילה אותנו המדינה והתקשורת,
כאן לדברים יש בסיס רחב ויציב. הם יודעים להגיד איפה אבו זקן גר, איפה האמא שלו גרה, איפה הפילגש (עוגנים), איפה המתחם המורכב בו הוא מאחסן את הרקטות ומשנע אותן אל כן השיגור, איפה נחפרה מנהרה,
מה הוא עשה, מה הוא עומד לעשות, ממי הוא קונה את האמל"ח, איך הוא חורט את הרקטות, מה הוא חיפש בגוגל!!
עכשיו תגיד "יש טעויות". בטח שיש טעויות. לשמחתנו אפשר לבחון אותן בפינצטה. כי מערכת הביטחון שלנו מרוסנת, מדודה, נבחנת בכל עת, וכפועל יוצא בזה גם הומנית הרבה מעבר למה שארגוני watch למיניהם מסוגלים לתאר.
ומאיפה אני יודע? לא מהתקשורת שמזינה אותי. אומנם בחיסול המדובר של אופנוזקן לא לקחתי חלק, כי את תרומתי לצה"ל כבר סיימתי.
אבל כן לקחתי חלק פעיל במאות פעילויות מהסוג הזה בשירותי בצה"ל. גוף ראשון קיפרנאי, לא תקשורת, לא אחשלו, לא רב-סרן שמועתי. ראיתי בעיניים, שמעתי באוזניים, עשיתי בידיים.
אז תסלח לי קיפרנאי אם יצאתי קצת עוקצני וסרקסטי בסגנון הכתיבה. אני אדם מאוד חברותי ונעים במציאות, התנשאות היא ממני והלאה.
אבל ביטול שכזה בהינף מקלדת את כל מערכת הביטחון ופועלה, שמאחורי הכותרות והסמלים עומדים לא אחרים מאשר אנשי מעמד הביניים, כמוך כמוני, שמקדישים לילות וימים ושעות שלא ניתן להבין בכלל עד שאתה לא עמוק בתוך זה,
וסכנת חיים, ומשכורות חרא (כן, חרא). רק בשביל שאנחנו נוכל להמשיך להתלונן על יוקר המחיה ולהעביר עוד יום שקט ושגרתי.... שורף לי את כל הפיוזים.
סליחה מראש ושבת שלום