האמת אני גם חשבתי לנסות להעיר קצת את מעוז האסקפיזם שלנו.
ניסיתי אתמול גם לסיים את פרקי העונה של אנג'ל שנשארו לי, אבל היתה גם טלויזיה פתוחה ברקע ולא הצלחתי להתרכז.
ביום שבת ראיתי את פרק 6X18 של באפי.
נראה לי שזה עוד לפני שהבנתי עד כמה המצב חמור.
לא הצלחתי להביא את עצמי ללכתוב עליו.
סדרות אני לא מסוגלת, אני חושבת ש90% מהדברים יהיו טריגריים מידי.
גם לי מרגיש. בעיקרון קומדיות אמורות להיות טובות מהבחינה הזאת, אבל את בעצם לא רואה.
לקרוא כן, אבל כל הזמן משהו אחר תופס לי תשומת הלב.
אחרי חודשיים שבקושי התקדמתי בספר שלי ביומיים האחרונים סוף סוף התקדמתי. וזה למרות שממש אין לי זמן.
אני לא יודעת, בתור אדם לא חרדתי אני מרגישה לא לעניין לחזור לראות את הסדרות שלי, סוג של אשמה.
אני מבין את התחושה הזאת, לחלוטין יש לי אותה. במיוחד כשאני חושב על כל השבויים.
אישית, אני הפסקתי עם חדשות אחרי שזה הכניס אותי לחרדות שעוד רגע מישהו בא להרוג אותי בבית(למרות שאני גרה במרכז) פשוט התקשרתי אתמול לאימא שלי בהיסטריה שאני מפחדת ואבא שלי בא לקחת אותי הביתה לכמה שעות.
אני שמח מאוד שהפסקת
הכי חשוב זה קודם לשמור על הבריאות הנפשית שלכם! להקשיב לעצמכם, לפעמים העזרה הכי גדולה שלכם לסביבה זה פשוט לשמור על עצמכם.
נכון מאוד
ולדבר ולא לשמור בבטן, לכולם קשה וזה הולך להיות ארוך.
אל תעברו את זה לבד!
נכון,
תרגישו חופשי לשתף כאן
בעיקרון אני מאוד מאמין באסקפיזם.
(בזמן השבעה של אמא שלי ראיתי המון טלוויזיה)
אבל זה באמת מרגיש קשה יותר עכשיו.
בכל זאת כמו שנאמר כאן: חשוב מאוד שנשמור על עצמנו ועל הבריאות הנפשית שלנו.
אנחנו לא עוזרים לסביבה שלנו בשום דרך בלהיות בכוח מדוכאים ומפוחדים כי אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להיות,
אני חושב שאם אנחנו יכולים לעשות משהו שיגרום לנו להרגיש טוב יותר אז אנחנו צריכים.
זה יכול להיות לדבר עם אנשים, לצאת לטיול, לנקות את הבית,
וגם לראות משהו מטופש בטלוויזיה.
אבל כמו שאמרתי גם לי זה קשה ולכן אני רואה רק מעט ולא כל דבר מרגיש מתאים.
*גם אין לי הרבה זמן פנוי בין העבודה מהבית ולעזור לאחותי עם אחיינית שלי.
אני ראיתי ביומיים האחרונים כמה פרקים של שלדון הצעיר (שזה טוב כי גם לא צריך לחשוב כמעט).
והיום בזמן ארוחת צהרים צפיתי בעשרים דקות הראשונות של שומרי הגלקסיה 3.