שרשור שבועי

[queen helen]

שרשור שבועי

שבוע של אביב, ופסח, וחופששששששששש...

איך היה השבוע שלכם?
והחג?
והחופש?

שיר!

 

[קלייטון.ש]

אני ממשיך להתכתב עם הבחורה הנכה

מכתב רביעי הלוך ושוב בינתיים. נדרשת שם עזרה של קלינאית תקשורת, שבאה רק פעמיים בשבוע, ולכן האיטיות. דיברתי קצת עם הקלינאית תקשורת בטלפון והיא הסבירה לי מה קורה עכשיו.
אני מוצא את עצמי חושב על הבחורה הזו כל הזמן. וזו תחושה חדשה לגמרי. המכתב הראשון שלה היה בעל אופי של הכרות, אפילו רומנטית. ביקשה תמונה ושאספר על עצמי. שלחתי לה גם תמונה וגם את התיאור הכי אופטימי והכי לא מופרע שאני מסוגל ליצור על עצמי בלי לשקר. אני משתדל לשלב הומור, להיות קליל. להיות ה"חמוד" שהנשים בחיי טענו שאני. שואל אותה שאלות מובילות ושאלות המשך לפי התשובות. הכתיבה שלה ילדותית קצת, ואני מתאמץ לא לכתוב כמו לילד. לא להתנשא. היא מוטרדת בעיקר כי היא גרושה. להבנתי הם התגרשו עוד לפני התאונה. על הענין הזה היא חוזרת שוב ושוב, כאילו זו הבעיה הכי גדולה שלה.
אני מרגיש שאני רוצה לבקר אותה, הפעם ביקור אישי. אבל זה לחלוטין נגד האישיות שלי ליזום דבר כזה. בחיים לא יזמתי פגישה אישית. אני אחכה שיזמינו אותי משם. גם זו פעם ראשונה, שאני מקווה שיזמינו אותי.
היא חיה עם ההורים. כולם שם מבוגרים. היא בערך בגילי. להיות איתה בקשר אישי זה להיות בקשר עם סביבה שלמה. אבל משום מה זה לא מפחיד אותי.

 

[Brombit]

אם אתה מרגיש רצון לבקר, מה הבעיה?

זה אולי כביכול נוגד את האישיות שלך, אבל אותה אישיות גרמה לך לרצון הזה...

 

[קלייטון.ש]

זו בעיה, זו ההפרעה

או חלק מההפרעה, במיוחד עכשיו שהיא מפריעה.
זו נכות כמו שאדם שמרותק לכסא גלגלים לא יכול לקום גם אם הוא מאד רוצה.
אני לא מסוגל ליזום פגישה אישית (וגם פגישות מקצועיות קשה לי).
המילים לא יצאו לי מהפה או המקלדת.
יכולים להכריח אותי לכתוב או להגיד כמו שיכולים לתפוס את הנכה ולהרים אותו.
אבל אלה לא יהיו המילים שלי כמו שזו לא תהיה העמידה שלו.

 

[Brombit]

אז אתה חושב שאתה לא מסוגל ליזום פגישה?

 

[קלייטון.ש]

לא מסוגל וגם לא צריך

יש מספיק מקורות ליוזמה שם.
הקלינאית תקשורת שהחליטה שהגיע הזמן שהמטופלת שלה תתקשר עם אנשים בעולם החיצוני, היא יכולה ליזום פגישה, כמו שידעה לקרוא לי לצרכים הטכניים שלה. היא מכירה אותי שנים והיא ממש לא ביישנית.
האמא שהתקשרה אלי בזמנו להודות לי על העבודה שעשיתי עבור הבת שלה, היא יכולה ליזום פגישה.
והבחורה עצמה, עם כל זה שהיא איטית ולמעשה עוברת תהליך של התעוררות והתבגרות, היא גם יכולה (אולי בסיוע הפסיכולוגית שעובדת שם גם) ליזום פגישה.
בזה היא תראה שבענין הזה לפחות היא יותר בריאה ויותר חזקה ממני.

 

[Brombit]

אוקיי

 

[niwo]

אני בחו"ל

במלטה ליתר דיוק.
כרגע אני נמצא במלון במלטה....ואני צריך לעשות שיעורי בית.

 

[Brombit]

למה לעשות שיעורי בית בחו"ל?

 

[קיווי7]

איזה חופש? מה חופש?

מה זה חופש? איכס, חופש זו מילה מגונה.
אז... החג היה... מתמטי. ועוד מעט אני בטח אעבור לדבר באנגלית ואשתמש בכל מיני אמצעים אומנותיים ומלא פלורליזם, מלא!

היה לי צו בתחילת שבוע שעבר והייתי צריך לנסוע באיזה שש בבוקר (זו השעה שאני הולך בה לישון, כרגע) לחיפה, ואחרי שחזרתי אמא התעצבנה כי נעלתי את עצמי בחדר במשך יומיים וישנתי.
בחג עצמו היה לי דייט עם מחברת מתמטיקה (כאלו הם הדייטים שלי) והייתי צריך לברוח מהשולחן עשר דקות אחרי שהתחלנו לאכול.
ו...אממ... פיניתי לי שביל מהדלת למיטה... עכשיו צריך שוב. ולא ניגנתי במשך יומיים, ובטח ממש התדרדרתי מאז. ):
בתכל'ס לא עשיתי דברים מעניינים מי יודע מה.

https://www.youtube.com/watch?v=0teLrYhHvB4
אני פשוט שומע את השיר הזה בלופים שוב ושוב. XD

 

[Superstar2014]

אוו השיר

 

[queen helen]

החלה עונת הג'וקים

וחם ומגעיל
וכואבות לי הרגליים

חוצמזה הכל טוב!

 

[Berethor]

איכס חום וגו'קים..

 

[Brombit]

סיכומוש.

הרבה זמן לא עלה לי רעיון לעבודת הבית שלי, ונלחצתי. ואם זה לא מספיק, גם נלחצתי מלחשוב על רעיון...
עדיין אין לי רעיון

מהלחץ, או בלי קשר, נהייתי חולה. חום כזה רגיל. עכשיו כבר עבר, נשארה רק צרידות.
גם בגלל המחלה נדחתה מציאת הרעיון...

בזמן המחלה, ב"עזרת" טבעוני האינטרנט, היו לי המון הרהורים בנושא טבעונות וכל מה שסובב, שהציקו לי. גם היה תסכול כללי על המצב.
עכשיו רוב המחשבות הסתדרו.

אין שיר.

 

[Brombit]

אה!

המוזיקאי שאני אובססיבית אליו פתח את הפייסבוק שלו לתגובות של זרים!

יש המון דברים שחיכיתי לרגע שאוכל לכתוב

 

[Brombit]

אופסי, הסמיילים לא מתאימים

התרגלתי לפייסבוק

אז שוב:
המוזיקאי שאני אובססיבית אליו פתח את הפייסבוק שלו לתגובות של זרים! D:

(הייתי שמה את "חיוך רחב", אבל הוא לא עשוי טוב)