** שרשור צהריים היום ה-74 בבית - עדכונים **

מצב
הנושא נעול.

Iakar

Well-known member
טוב, הנה הקטע עם אופק ובר לגבי טליה: היא אומרת לו - "עם טליה, די". "גם מחר לא לדבר על זה". הוא עונה לבר - "אני לא מנסה אבל".

פחות חיובי ממה שקיוויתי, באסוש.

 

katy2022

Well-known member
טוב, הנה הקטע עם אופק ובר לגבי טליה: היא אומרת לו - "עם טליה, די". "גם מחר לא לדבר על זה". הוא עונה לבר - "אני לא מנסה אבל".

פחות חיובי ממה שקיוויתי, באסוש.

באמת שאי אפשר להבין כלום…כנראה שיפסיק לתת לזה במה…שזה מה שהוא כבר עושה
 

רות 1234

Well-known member
אופק עכשיו במטבח, יפה כל כך, חתיך על, באמת יכול לדגמן ברמה עולמית. וחוץ מיזה, גם חכם, ציני, מתוק וצימוק...... מצחיק איך הוא וטליה זה לצד זה במיטבח, דממת אלחוט בינהם, אבל אני שטחית, מתרכזת בזה שהוא נראה היום וואו :love::love::love:
 

Maybe Mary

Well-known member
מנהל
אופק עכשיו במטבח, יפה כל כך, חתיך על, באמת יכול לדגמן ברמה עולמית. וחוץ מיזה, גם חכם, ציני, מתוק וצימוק...... מצחיק איך הוא וטליה זה לצד זה במיטבח, דממת אלחוט בינהם, אבל אני שטחית, מתרכזת בזה שהוא נראה היום וואו :love::love::love:
אה
זה לפעמים הכי כיף להתרכז בשטחיות
מניסיון :)
לכי על זה בכל הכוח!
 

Maybe Mary

Well-known member
מנהל
בעיקר שאין עומק, אז גם השטחיות יש לה ערך משל עצמה.
לא מסכימה
בשחף לדעתי יש המון עומק - ואני הרבה פעמים שטחית לגביו
בטליה לדעתי יש המון עומק - ואני הרבה פעמים שטחית לגביה

זה כיף לי קצת להתנתק מהשיט שהולך שם ולהתרכז בשטחיות שלהם.
 

יונתנסקי

Well-known member
אופק עכשיו במטבח, יפה כל כך, חתיך על, באמת יכול לדגמן ברמה עולמית. וחוץ מיזה, גם חכם, ציני, מתוק וצימוק...... מצחיק איך הוא וטליה זה לצד זה במיטבח, דממת אלחוט בינהם, אבל אני שטחית, מתרכזת בזה שהוא נראה היום וואו :love::love::love:
בר שאלה אותו אם הוא רוצה ירוקים, ולאחר שהבין שזה כוסברה ולא משהו אחר - הוא ויתר.
 

Coralim

Well-known member
מרי, הנה

עוד יום חלף. עוד יממה ללא תוחלת.
קרני השמש מרצדות על שאריות נזלת
בבריכה. בריכה צלולה שחוללה,
והקופים עודם שרים במקהלה.

גם הספסל ידע ימים טובים יותר.
לא עוד. כעת עצוב,
אוטם אוזניו כל לילה כי התוכן כה נבוב,
שירת הלל לאדומי ישבן מלחכי הכלוב.

אין פואנטה. התייאשתי.​
צועדים יחד היד הראש והלב. היכולת הפלאית ליצור את השמש במקום שהיא שקעה אפילו אם השמש מלנכולית.
 

mariamma 86

Well-known member
יש לי כרגע מין הרגשה של הפוגה רגשית. כולם לגמרי נסבלים לי. הרגשה של פיוס ושקט נפשי. הרגשה נעימה
 

מירי גרב 22

Well-known member
אני מודה ואני כנראה יחידה פה בעניין שביקורי משפחות לא מרגשים אותי.
לא אמינים לי.
לא מרגשת אותי ההתנהגות של הדיירים (כל עונה מחדש) כאילו הם שבויים בסוריה. ורואים את היקרים להם אחרי שנות שבי קשות ועינויים פיזים (אולי השירה של דניאל והצווחות של מרינה יכולים להחשב סוג של עינוי, לא יודעת)
אפילו גלעד שליט והוריו אחרי חמש שנות שבי לא התנהגו בצורה המטורפת והמטורללת שמתנהגים הדיירים האלו שבסך הכל עברו לגור באולפן טלויזיה מרצונם החופשי כחלק מהרצון שלהם להתפרסם.
הם יושבים בבריכה כבר חודשיים, אוכלים לעיתים טוב לעיתים קצת פחות טוב.
נהנים ממותרות שלרהבה אנשים אין והם בסך הכל שם חודשיים .
חבר'ה צעירים נוסעים לטיולים ארוכים בחו,ל ולא מתנהגים ככה.
כשנסעתי לבקר את הבן שלי בארגנטינה אחרי שנה שלא ראיתי אותו לא קוננו בשדה התעופה בצווחות ודמעות ולא נפלתי על הריצפה וקרעתי את הבגדים.
אני מאמינה שמעונה לעונה הם לומדים את הפוטנציאל של מפגש משפחות וכמה חשוב לדמוע הכי הרבה, לצעוק הכי חזק ובעוד עונה או שתיים כבר יתעלפו לנו מהתרגשות.
להודות לאמא על ההקרבה הגדולה |פנים|(זה לא מובן מאליו.....זה כן מובן מאליו!!! זו אמא שלך) להגיע לנווה אילן באמצע היום כאילו זו באמת איזו הקרבה יוצאת דופן.
מודה שעם כל חוסר אהבתי לקאזם היחיד שהייתי יכולה להאמין לתגובה רגשית כל כך עוצמתית זה היה הוא לו אמא או אבא שלו היו מגיעים לשם.
 

Iakar

Well-known member
אני מודה ואני כנראה יחידה פה בעניין שביקורי משפחות לא מרגשים אותי.
לא אמינים לי.
לא מרגשת אותי ההתנהגות של הדיירים (כל עונה מחדש) כאילו הם שבויים בסוריה. ורואים את היקרים להם אחרי שנות שבי קשות ועינויים פיזים (אולי השירה של דניאל והצווחות של מרינה יכולים להחשב סוג של עינוי ), לא יודעת)
אפילו גלעד שליט והוריו אחרי חמש נות שבי לא התנהגו בצורה המטורפת והמטורללת שמתנהגים הדיירים האלו שבסך הכל עברו לגור באולפן טלויזיה מרצונם החופשי כחלק מהרצון שלהם להתפרסם.
הם יושבים בבריכה כבר חודשיים, אוכלים לעיתים טוב לעיתים קצת פחות טוב.
נהנים ממותרות שלרהבה אנשים אין והם בסך הכל שם חודשיים .
חבר'ה צעירים נוסעים לטיולים ארוכים בחו,ל ולא מתנהגים ככה.
כשנסעתי לבקר את הבן שלי בארגנטינה אחרי שנה שלא ראיתי אותו לא קוננו בשדה התעופה בצווחות ודמעות ולא נפלתי על הריצפה וקרעתי את הבגדים.
אני מאמינה שמעונה לעונה הם לומדים את הפוטנציאל של מפגש משפחות וכמה חשוב לדמוע הכי הרבה, לצעוק הכי חזק ובעוד עונה או שתיים כבר יתעלפו לנו מהתרגשות.
להודות לאמא על ההקרבה הגדולה |פנים|(זה לא מובן מאליו.....זה כן מובן מאליו!!! זו אמא שלך) להגיע לנווה אילן באמצע היום כאילו זו באמת איזו הקרבה יוצאת דופן.
מודה שעם כל חוסר אהבתי לקאזם היחיד שהייתי יכולה להאמין לתגובה רגשית כל כך עוצמתית זה היה הוא לו אמא או אבא שלו היו מגיעים לשם.
אני הכי איתך בעולם. מבחינתי היה אידיאלי אם היו מקבלים 0 מסרים מהעולם החיצון. זה רק הורס את המשחק ולא מעניין או מרגש בעליל.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה