שרשור משאלות.
- פותח הנושא נעמה ע.
- פורסם בתאריך
Summer moved on
New member
ידיד הכי טוב חזר../images/Emo13.gif
משבועיים בחו"ל. לא חשבתי שאני אתגעגע אליו כ"כ. איזה כיף. מחר אני אראה אותו
משבועיים בחו"ל. לא חשבתי שאני אתגעגע אליו כ"כ. איזה כיף. מחר אני אראה אותו
EVE Lights
New member
עע.
הממ. 1. בריאות ואושר תמידיים לי ולכל המשפחה שלי. 2. אהבה נצחית עם אלון. 3. לשנות כמה דברים חיצוניים בי.
הממ. 1. בריאות ואושר תמידיים לי ולכל המשפחה שלי. 2. אהבה נצחית עם אלון. 3. לשנות כמה דברים חיצוניים בי.
ממ..
כמה קיטצ'י שזה יהיה (וזה לא לפי סדר חשיבות), אבל הראשונה תהיה אהבה.. למצוא שוב תבנאדם הזה שהוא החצי השני שלי... אם יש כזה. ואם אין- אז שיהיה!!! השניה נראה לי בריאות. לי ולמשפחה ולקרובים. והשלישית היא למצוא סיפוק בדברים שאני עושה, במילים אחרות- להצליח. אם זה תאטרון, או בצפר בכללי, או כל דבר שאני אעשה. [ראיתי עכשיו יוסי וג'אגר ועצוווב לי
]
כמה קיטצ'י שזה יהיה (וזה לא לפי סדר חשיבות), אבל הראשונה תהיה אהבה.. למצוא שוב תבנאדם הזה שהוא החצי השני שלי... אם יש כזה. ואם אין- אז שיהיה!!! השניה נראה לי בריאות. לי ולמשפחה ולקרובים. והשלישית היא למצוא סיפוק בדברים שאני עושה, במילים אחרות- להצליח. אם זה תאטרון, או בצפר בכללי, או כל דבר שאני אעשה. [ראיתי עכשיו יוסי וג'אגר ועצוווב לי
3 משאלות זה כזה כלום
כי אני רוצה את כל העולם, מהירח עד לעוד כמה כוכבים אז זין, לא רוצה. -להיות הרבה יותר חברותית, ודי להלחץ כל פעם שבאים ודי לנסות להלחיץ ויהיה טוב, ואני מקווה שכל התהליך שאני עוברת עכשיו לא יתפוגג כמו תמיד ברגע שאני אתחיל לראות אנשים שהם לא מהתנועה. כי בתכלס, הבעהי של אנשים איתי היא לא שאני שמנה או מכוערת, זה כי אני מוזרה נורא! וכי אני ממש לא חברותית וממשלא כיפית וממש לא יודעת איך להגיד מה ופה ושם וקשה לי להרגיש בנוח, וליד אנשים שאני כן מרגישה בנוח אני נפתחת וליד אחרים לא אז אני פתאום סנובית, ואם אני נפתחת I'm Going Wild, ואז אני מסתכנת בשעות אם לא יותר של מחשבות של "האם ועד כמה הוא שונא אותי". יו, והלוואי ופשוט יכולתי להיות מהאנשים החברותיים האלו שפשוט.. מתחברים עם אנשים? לא נהיים החברים הכי טובים שלהם, אבל סתם, היי, אני זה, אני פה, אני שם, להיות איתם אפילו כמה שעות ויאללה ביי, ולא פשוט להיות צנצנת מוזהר כזו כמו שאני. ואני יודעת שאני יכולה להציע הרבה- אני מצחיקה וחושבת ויש לי דיעות ואני יכולה להיות גם חברה טובה אם אני באמת רוצה ויש לי המון כוונות טובות לגבי הרבה דברים, אבל לא, אני- פלופ, וביי. מה עוד? הייתי רוצה לא למות לעולם.. לפחות עד לא שאני שלמה באיזה 100 אחוז עם זה, וגם אז אני רוצה לדעת שיש משהו אחרי שם אני ממשיכה את חיי ולא נאבדת לגמרי. רק לדבר על זה מצמרר אותי, אני כאילו, פשוט.. לא מוכנה לזה, לא עכשיו ולא אף פעם! אף פעם אני לא רוצה למות. אבל פשוט.. אף פעם. ואם הייתי יודעת שאני לא אמות לעולם, זה היה פותר לי את חרדות ה"אני הולכת למות" שאני סובלת מהם כבר 5-6 שנים, שלא לדבר על הזמן האחרון שאני בכלל כל יום אני קולטת את זה מחדש. כאילו, זה נורא התגבר בזמן האחרון, אז אני בטח אמות בקרוב, עכשיו שאני אומרת את זה אז בכלל. וזה רק מלחיץ אותי יותר. -לעשות משהו עם עצמי בחיי. להוציא את עצמי אל הפועל, מה שנקרא. אני מתחילה להעריך כל מיני דברים אצלי, להבין וזה, וכאילו.. יש בי הרבה רגשות, המון, והמון מחשבות, ובכלל אני מן טיפוס רציונלי-אמוציונלי, מן הגיון של מטאפורות ודמיון והמון רגשיות, שזה שילוב מוזר אבל בגדול זה טוב, זה מצוין, ואני בכלל ריאלית-אומנותית-ריאלית, אבל הבעיה היא שאני פשוט לא מצליחה לעשות עם זה כלום- אני לא מציירת, שרה, לחינה, מצלמת, וטכנית גם לא כותבת. סתם מקטרת כל היום, אפילו לקולנוע לא קיבלו אותי (ובתכלס, זה בזבוז, כי מעבר למרמור ולזה שנפגעתי, כשבוחנים את הדברים מחדש- אני נורא מתאימה לשם, ויכולתי למצות את עצמי בקולנוע כלכך טוב ואני מאמינה שהייתי תורמת לכל מיני דברים ככה, כי אני גם בכתיבה וגם בצילום ושם זה מתחבר, אבל לא קיבלו אותי), ואני תמיד יכולה בטכני לקחת מצלמה ו"לצלם את חיי" כמו שאומר רוני סומק, אבל אני לא, כי אני פשוט.. עצלנית. כי אני מפחדת, כי חסרת בטחון ולא החלטית ואיך עושים מה ולמה. מבאס, אפשר לפתור את זה, וזה תלוי רק בי וזו הבעיה. בסדר, זה סתם קיטור, זה משאלה שיכולה להפתר בשניות, לא?
בטח לא. אז להיות עצלנית פחות ולהוציא את עצמי. אפילו ספר או משהו, אני חייבת, כי אם לא, מה ישאר ממני? ושאנשים יהיו נחמדים אליי יותר, כי יש לאנשים נטייה פשוט.. לא להיות נחמדים אליי ספציפית, אוטומטית כשהם רואים אותי, ואני לא עושה כלום לא בסדר, אני פשוט לא.. גורמת להם לחייך, משעשעת, מבדרת אותם. לא שזה התפקיד שלי, אבל הם בורחים וזה לא הכי עוזר לבטחון העצמי. וזה ה4 משאלות. כן, חרגתי, אבל זה לא באמת משנה, הא?
כי אני רוצה את כל העולם, מהירח עד לעוד כמה כוכבים אז זין, לא רוצה. -להיות הרבה יותר חברותית, ודי להלחץ כל פעם שבאים ודי לנסות להלחיץ ויהיה טוב, ואני מקווה שכל התהליך שאני עוברת עכשיו לא יתפוגג כמו תמיד ברגע שאני אתחיל לראות אנשים שהם לא מהתנועה. כי בתכלס, הבעהי של אנשים איתי היא לא שאני שמנה או מכוערת, זה כי אני מוזרה נורא! וכי אני ממש לא חברותית וממשלא כיפית וממש לא יודעת איך להגיד מה ופה ושם וקשה לי להרגיש בנוח, וליד אנשים שאני כן מרגישה בנוח אני נפתחת וליד אחרים לא אז אני פתאום סנובית, ואם אני נפתחת I'm Going Wild, ואז אני מסתכנת בשעות אם לא יותר של מחשבות של "האם ועד כמה הוא שונא אותי". יו, והלוואי ופשוט יכולתי להיות מהאנשים החברותיים האלו שפשוט.. מתחברים עם אנשים? לא נהיים החברים הכי טובים שלהם, אבל סתם, היי, אני זה, אני פה, אני שם, להיות איתם אפילו כמה שעות ויאללה ביי, ולא פשוט להיות צנצנת מוזהר כזו כמו שאני. ואני יודעת שאני יכולה להציע הרבה- אני מצחיקה וחושבת ויש לי דיעות ואני יכולה להיות גם חברה טובה אם אני באמת רוצה ויש לי המון כוונות טובות לגבי הרבה דברים, אבל לא, אני- פלופ, וביי. מה עוד? הייתי רוצה לא למות לעולם.. לפחות עד לא שאני שלמה באיזה 100 אחוז עם זה, וגם אז אני רוצה לדעת שיש משהו אחרי שם אני ממשיכה את חיי ולא נאבדת לגמרי. רק לדבר על זה מצמרר אותי, אני כאילו, פשוט.. לא מוכנה לזה, לא עכשיו ולא אף פעם! אף פעם אני לא רוצה למות. אבל פשוט.. אף פעם. ואם הייתי יודעת שאני לא אמות לעולם, זה היה פותר לי את חרדות ה"אני הולכת למות" שאני סובלת מהם כבר 5-6 שנים, שלא לדבר על הזמן האחרון שאני בכלל כל יום אני קולטת את זה מחדש. כאילו, זה נורא התגבר בזמן האחרון, אז אני בטח אמות בקרוב, עכשיו שאני אומרת את זה אז בכלל. וזה רק מלחיץ אותי יותר. -לעשות משהו עם עצמי בחיי. להוציא את עצמי אל הפועל, מה שנקרא. אני מתחילה להעריך כל מיני דברים אצלי, להבין וזה, וכאילו.. יש בי הרבה רגשות, המון, והמון מחשבות, ובכלל אני מן טיפוס רציונלי-אמוציונלי, מן הגיון של מטאפורות ודמיון והמון רגשיות, שזה שילוב מוזר אבל בגדול זה טוב, זה מצוין, ואני בכלל ריאלית-אומנותית-ריאלית, אבל הבעיה היא שאני פשוט לא מצליחה לעשות עם זה כלום- אני לא מציירת, שרה, לחינה, מצלמת, וטכנית גם לא כותבת. סתם מקטרת כל היום, אפילו לקולנוע לא קיבלו אותי (ובתכלס, זה בזבוז, כי מעבר למרמור ולזה שנפגעתי, כשבוחנים את הדברים מחדש- אני נורא מתאימה לשם, ויכולתי למצות את עצמי בקולנוע כלכך טוב ואני מאמינה שהייתי תורמת לכל מיני דברים ככה, כי אני גם בכתיבה וגם בצילום ושם זה מתחבר, אבל לא קיבלו אותי), ואני תמיד יכולה בטכני לקחת מצלמה ו"לצלם את חיי" כמו שאומר רוני סומק, אבל אני לא, כי אני פשוט.. עצלנית. כי אני מפחדת, כי חסרת בטחון ולא החלטית ואיך עושים מה ולמה. מבאס, אפשר לפתור את זה, וזה תלוי רק בי וזו הבעיה. בסדר, זה סתם קיטור, זה משאלה שיכולה להפתר בשניות, לא?
כלהשמותתפוסיםכבר
New member
למדת פעם סוציולוגיה במקרה?../images/Emo121.gif
בכל אופן, אם לא, יש דבר שנקרא מיקוד שליטה עצמית [נראהלי] בכל מקרה, זה אומר שקודם כל תחפש מה אתה לא היית בסדר, איפה אתה יכול לשפר, אל תאשים אחרים. מה שאני מנסה להגיד בעצם, זה לא שלא נראה לי שלאנשים שלא מכרים אותך יש משהו ספציפי נגדך, פשוט תחשבי על זה, זה אבסורד, זה לא הגיוני ואין סיכוי שזה ככה.
בכל אופן, אם לא, יש דבר שנקרא מיקוד שליטה עצמית [נראהלי] בכל מקרה, זה אומר שקודם כל תחפש מה אתה לא היית בסדר, איפה אתה יכול לשפר, אל תאשים אחרים. מה שאני מנסה להגיד בעצם, זה לא שלא נראה לי שלאנשים שלא מכרים אותך יש משהו ספציפי נגדך, פשוט תחשבי על זה, זה אבסורד, זה לא הגיוני ואין סיכוי שזה ככה.
Dawson girl
New member
זה בפסיכולוגיה ../images/Emo3.gif
אני אלמד רק בשנה הבאה פסיכולוגיה
אבל אני מכירה בערך את מה שאת מדברת עליו, ואני מנסה. אני גם בטיפול והכל, אז אני לא סתם מקטרת. אני מדברת איתך על מצב שהרבה פעמים לפני שאני מוציאה מילה, אנשים נוטים לא לאהוב אותי, ואני מאמינה שזה בטח משהו בתנועות גוף או ההבעה, אבל לא יודעת מה. זה מתסכל. זה הכל.
אבל אני מכירה בערך את מה שאת מדברת עליו, ואני מנסה. אני גם בטיפול והכל, אז אני לא סתם מקטרת. אני מדברת איתך על מצב שהרבה פעמים לפני שאני מוציאה מילה, אנשים נוטים לא לאהוב אותי, ואני מאמינה שזה בטח משהו בתנועות גוף או ההבעה, אבל לא יודעת מה. זה מתסכל. זה הכל.
כלהשמותתפוסיםכבר
New member
אני דוקא לא חושבת...../images/Emo121.gif
בתור בנאדם, אני יודעת שאני לא פוסלת אנשים לפני שהם מוציאים משהו מהפה, מה שאני מתכוונת להגיד, זה שולי זו הרגשה שלכן וזה לא באמת מה שקורה.
בתור בנאדם, אני יודעת שאני לא פוסלת אנשים לפני שהם מוציאים משהו מהפה, מה שאני מתכוונת להגיד, זה שולי זו הרגשה שלכן וזה לא באמת מה שקורה.
חח או קיי.. שונה, נגדיר את זה ככה.
1. להיות גבוהה בעוד 20 ס"מ. זה נשמע טיפשי, אבל אם היו לי את כל האיכויות שיש בי כרגע + 20 ס"מ, הייתי יכולה להיות שחקנית כדורעף ממש טובה, ואז בטוח שהיו רוצים אותי לנבחרת ישראל. והיה לי ממש כיף. [אני יודעת שאני נשמעת הכי שחצנית בעולם, אבל מה לעשות.. זה באמת ככה.] 2. להיות טיפה פחות רגשנית ואכפתית.. לרוב זה לא משחק לטובתי. אנשים [נשים] לא קולטות את זה כמו שאני מתכוונת. 3. עבודה ממש טובה, שאני אהנה בה, ושתהיה תפורה עליי. אתן יודעות, חשפנית או זונה, או משהו כזה. חח סתם. משהו כמו מדריכת טיולים בעולם, דיילת, מרצה בווינגייט. משהו כזה, שינחת עליי אמן, בלי מאמץ. נכון שאני שונה?
1. להיות גבוהה בעוד 20 ס"מ. זה נשמע טיפשי, אבל אם היו לי את כל האיכויות שיש בי כרגע + 20 ס"מ, הייתי יכולה להיות שחקנית כדורעף ממש טובה, ואז בטוח שהיו רוצים אותי לנבחרת ישראל. והיה לי ממש כיף. [אני יודעת שאני נשמעת הכי שחצנית בעולם, אבל מה לעשות.. זה באמת ככה.] 2. להיות טיפה פחות רגשנית ואכפתית.. לרוב זה לא משחק לטובתי. אנשים [נשים] לא קולטות את זה כמו שאני מתכוונת. 3. עבודה ממש טובה, שאני אהנה בה, ושתהיה תפורה עליי. אתן יודעות, חשפנית או זונה, או משהו כזה. חח סתם. משהו כמו מדריכת טיולים בעולם, דיילת, מרצה בווינגייט. משהו כזה, שינחת עליי אמן, בלי מאמץ. נכון שאני שונה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.