שרשור מאמרים

masorti

New member
והנה המשך המאמר (חלק ב'):

מסע סנחריב בגוש דן: כפי שכבר נרמז קודם בפרשת מלך עקרון, מסע סנחריב בא"י לא היה נגד יהודה בלבד אלא "טיפל" גם בעוד כמה ממלכות בסביבה. בין השאר, מסופר על הכנעת ממלכת אשקלון הפלישתית (טור 2 במנסרה, שורות 60-72). בעיקרו של דבר, המלך Sidka שסרב להיכנע לאשור הוגלה עם משפחתו ובמקומו הומלך מלך נאמן לאשור והוטל עליו מס. לענייננו חשובות שורות 68-72 המתארות את מסעו של סנחריב דרך ערי ממלכת אשקלון: In the course of my campaign, Beth-Dagon, Joppa, Banaibarka, Asuru, cities of Sidka, who had not speedily bowed in submission at my feet, I besieged, I conquered, I carried off their spoil אנו רואים שסנחריב עבר במסעו דרך היישובים Beth-Dagon, Joppa, Banaibarka, Asuru . במילים אחרות: סנחריב עבר בבית-דגון, יפו, בני-ברק ואזור. בין השאר, אנו למדים ממנסרת סנחריב שהעיר בני-ברק היתה קיימת ב- 701 לפנה"ס בתקופת המלך חזקיהו . כזכור, בני ברק העתיקה נמצאת באיזור צומת מסובים של היום. (למי ששכח, כדאי להזכיר את הקטע בהגדה של פסח על ארבעת הרבנים שהיו מסובין בבני-ברק... מה שמקשר את שמה של הצומת לבני-ברק העתיקה) עוד נחזור לבני ברק לאחר דיון בקרב נוסף של סנחריב. מיד לאחר הקטע המתאר את בני-ברק ושאר היישובים בגוש-דן דרכם עבר סנחריב, מתואר הקרב של האשורים נגד חיל משלוח מצרי שבא לעזרת העיר עקרון. התיאור כולל את סוף טור 2 במנסרה (שורות 73-83) ותחילת טור 3 (שורות 1-7). לענייננו חשוב מקום הקרב בין הצבאות, המוזכר פעמים במהלך הקטע: In the neighborhood of Eltekeh, their ranks being drawn up before me they offered battle. (טור 2 שורה 82 - טור 3 שורה 1) Eltekeh and Timnah I besieged, I captured, and I took away their spoil (טור 3, שורות 6-7) כלומר: הקרב (בו ניצחו האשורים) נערך ליד מקום שנקרא Eltekeh. נשאלת השאלה האם מקום זה נזכר בתנ"ך, והיכן הוא נמצא בארץ. (ההגיון כמובן אומר שמדובר על שפלת החוף) למרבה ההפתעה, מתברר שעיר זו אכן נזכרת בתנ"ך ובצמידות לבני-ברק. כדי לראות זאת נעבור לספר יהושע פרט י"ט, ונקרא את פסוקים מ'-מ"ח המתארים את הערים בנחלת שבט דן. (כל מי שיקרא את הרשימה יביא מדוע לאיזור ת"א של היום קוראים "גוש דן"). לענייננו חשובים פסוקים מ"ד- מ"ה: "ואלתקה וגבתון ובעלת. ויהוד ובני ברק וגת רימון". כלומר: בני-ברק ואלתקה המופיעות בצמידות במנסרת סנחריב, מופיעות בצמידות (פסוק אחר פסוק) בספר יהושע. העיר אלתקה מופיעה גם ברשימת הערים שניתנו ללויים ע"י שבט דן, כפי שמתואר בפרק כ"א בספר יהושע: "וממטה דן את אלתקא ואת מגרשיה..." (יהושע, כ"א, כ"ג) סיכום: מנסרת סנחריב מתארת מסע וקרבות בגוש-דן ובשפלה של היום. המנסרה מאשרת את קיומה של העיר אלתקה המוזכרת בספר יהושע, ויש הקבלה בצמידות של בני-ברק ואלתקה בתנ"ך ובמנסרת סנחריב. בתור הערת אגב שאינה קשורה לדיון, ראוי לשים לב לרשימת המלכים שנכנעו בפני סנחריב במסע של 701 לפנה"ס עוד לפני שהגיע לא"י. (כלומר: ממלכות מצפון לא"י) אחד המלכים האלה הוא Menachem the Shamsimurunite (טור 2, שורה 50). היות וברור שלא יתכן שזה המלך מנחם המוכר מהתנ"ך (שהרי ממלכת ישראל חרבה 20 שנה לפני מסע סנחריב), ניתן ללמוד שהשם "מנחם" או גרסאות קרובות לו היו בשימוש לא רק אצל העברים. קישורים רלוונטיים: א. מנסרת סנחריב: http://www.kchanson.com/ANCDOCS/meso/sennprism1.html http://www.utexas.edu/courses/classicalarch/readings/sennprism.html http://www.u.arizona.edu/~afutrell/w%20civ%2002/prism.html http://www.iktinos.org/archives/anet/6.html http://www.fordham.edu/halsall/ancient/701sennach.html http://www.bible-history.com/empires/prism.html שלושת הלינקים הראשונים מביאים תרגום מלא של הטקסט הכתוב על המנסרה, שני הלינקים הבאים מביאים תרגום חלקי (וחומר נוסף), ואילו אילו בלינק האחרון ניתן לראות תמונה ברורה של הכתב על המנסרה (בערך בשליש הלינק). ב. התנ"ך: ספר יהושע, פרק י"ט: http://www.snunit.k12.il/kodesh/bible/mihus019.html ספר מלכים ב', פרק י"ח: http://www.snunit.k12.il/kodesh/bible/mmlcb018.html ספר ישעיהו, פרק ל"ו: http://www.snunit.k12.il/kodesh/bible/hisai036.html ספר דברי הימים ב', פרק ל"ב: http://www.snunit.k12.il/kodesh/bible/mdbrb032.html
 
הערות

אין זה ברור כמה מסעות עשה סנחריב לא"י. יתכן היא הוא עשה יותר מאשר מסע אחד. התרגום של girru האכדי ל"מסע" הוא בעייתי מכיוון שיש רצף של אירועים אשר מתרחשים בין girru אחד לשני. (ראה לוין Sennacherib's Southern Front) הבטחון שלך בדיוק של המסמכים האשורים (במקרה זה) הוא קצת בעייתי, ראה התייחסות בפירוש של קוגן ותדמור לספר מלאכים. כדאי לקחת את ההשוואות ההיסטוריות קצת בזהירות. נטיה כזאת הייתה לחוקרים בעיקר בראשית המחקר, אך כיום נוטים יותר לזהירות בהשוואות היסטוריות ובהסתמכות על מסמכים שהם עצמם פרי יצירה של חצרות מלכותיים מגמתיים. מאיר
 

masorti

New member
המגמתיות של מסמכים כאלה...

היא בד"כ בכך שהכותב מגזים בהשגיו ומטשטש את כשלונותיו. אבל אין להניח שיבדה מאורעות שלמים מדמיונו. לכן, אולי לא כל המלכים המקומיים נכנעו באופן בו מתואר - אבל סנחריב כנראה לא בדה את מעברו בבני-ברק ולא את קרב אלתקה. כנ"ל לגבי ירושלים. לגבי מספר המסעות... שמעתי את הטיעון שהיו כמה מסעות, וכמובן אין לי הוכחות לשום כיוון. אבל לדבר הזה אין סוף, ואם אפסול כל מסמך כבלתי-אמין לעולם לא אוכל להשוות שום מסמך לשום מסמך אחר. שים לב לכותרת המאמר... "... על פי מנסרת סנחריב". אז הניתוח שלי את הדברים הוא על פי הגירסה של מנסרת סנחריב, ואני מוצא מקבילות בינה לבין המקרא. נ.ב. אני משוכנע שהניבלונגים ישמח למאמר שלך שיתבסס על המקורות שאתה סומך עליהם ויהיה חלק מקובץ מאמרים על מסע(ות) סנחריב ליהודה.
 
תיקון קל

אין חוקר הטוען כי ירושלים נכבשה על ידי האשורים. גם המקרא וגם המקורות האשורים טוענים כי חזקיהו נכנע לאחר מצור.
 
כדאי לקרא בעיון

masorti כדאי לקרא בעיון את ההערה שלי. אתה אמרת "אם נעבור למצור על ירושלים, מתברר שגם האשורים מודים בעקיפין בכך שלא הצליחו לכבוש את העיר. " מדוע אתה מניח כי הם מודים בעקיפין שלא הצליחו לכבוש את העיר? הם אומרים זאת במפורש, לא היה צורך לכבוש את העיר מכיוון שזו נכנעה. מאיר
 

masorti

New member
לא מדויק...

בד"כ האשורים (כמו גם אימפריות אחרות) מתפארות בהשתלטות על העיר גם אם היא נכנעה. הסיטואציה כאן היא שהאשורים מודים בכליאת חזקיהו בעירו (כלומר: מצור) + בסיום הלחימה ע"י תשלום מס לאשור. בשום מקום לא נאמר שהצבא האשורי נכנס לעיר (בין אם פרץ את החומות, ובין אם העיר נכנעה), ומהשתיקה האשורית בנושא אנו למדים שהצבא האשורי לא נכנס לעיר. אם כבר, דווקא ההתפארות של סנחריב בכך שחזקיהו נכנע מרוב פחד - היא זו שחשודה כהתרברבות יתר.
 
ציטוטים

שוב אני אצטט " "אם נעבור למצור על ירושלים, מתברר שגם האשורים מודים בעקיפין בכך שלא הצליחו לכבוש את העיר. " האשורים לא "מודים" כי הם לא כבשו את העיר ה"מודיעים" כי הם לא כבשו את העיר, לא היה צורך בכך, העיר נכנעה. ראה התיאור של הכיבוש הפרסי של בבל, אין צורך להמציא דברים שלא היו (אני מדבר כרגע על הכרוניקאי המלכותי) אם לא היה קרב, לא היה קרב - לא צריך להודות בכלום. המקרא וגם הכתובת לא טוענים כי ירושלים נכבשה. מאיר
 

masorti

New member
אני אסביר שוב...

הסצנריו של עיר נכנעת מתואר בד"כ ע"י תיאור מיידי של עובדה זו, ואין התפארות ב"לכידה בכלוב". התיאור הזה מראה שאותה לכידה היתה שיא ההישג האשורי... כלומר: לא הצליחו לפרוץ לעיר. ובמקום לקדש את הכרוניקאי האשורי תוך פסילת הכרוניקאי היהודאי (וכך להניח שאם אצל האשורים אין תיאור קרב - אז לא היה קרב), כדאי לך להשוות ביו התיאורים המצריים והחיתיים של קרב קדש, וכן בין התיאור האשורי של קרב קרקר ובין התוצאות המעשיות בהמשך. אתה תגלה שגם כרוניקאים גויים נטו להגזים בהישגים ולטשטש כשלונות.
 
מאמרי

לי אין מאמר על ה girru (מסעות ולא מסע) של סנחריב למערב (סה"כ 5 כנראה במספר).
 

masorti

New member
ברור שהיו כמה מסעות למערב...

מנסרת סנחריב מתארת 4 כאלה, אם איני טועה. אלא שהמצור על ירושלים מתואר כחלק מהמסע השלישי בלבד.
 
למה למחוק

קודם כל יישר כויח על המאמר ידידי, אקרא אותו בעיון מחר וערוך קלות לפי הוראותיך, הייתי שמח לקרוא תגובות למאמר ועל כן אני לא חושב שכדאי למחוק אותו מהפורום, תודה על המאמר ועל הקישורים הרבים
 

masorti

New member
הנה עוד שירשור **רק לניבלונגים**

ובו מובא מאמר על פולחן אפולו המתואר בתנ"ך. המאמר נאסף מהודעות בפורום זה ובפורום תיאולוגיה, והוא מתבסס על הספר "גויי הים בארץ ישראל בתקופת המקרא" (הספר מצוין בתחילת המאמר). המאמר מובא בהודעה המשורשרת להודעה זו. אני מקווה שתאשר אותו לפירסום.
 

masorti

New member
והנה החומר...

האל אפולו בתנ"ך --------------------------- הקדמה: פרט לתיאור האמונה העברית והפולחן העברי, התנ"ך מביא כידוע פרטים רבים על הפולחנים של עמי הסביבה ומזכיר רבים מהאלים של אותם עמים (למשל: בעל, עשתורת, כמוש, דגון). אבל מדובר באלים ובפולחנים של המרחב השמי-מערבי, ובעיקר הכנעני. לעומת זאת, לכאורה אין שום איזכור של הפנתאון ההלני שהתפתח באותה תקופה במקביל. בהמשך יוצג מקרה שבו ככל הנראה יש בתנ"ך איזכור מרומז של האל היווני אפולו. הטיעונים מתבססים על הנאמר בספר "גויי הים בארץ ישראל בתקופת המקרא" מאת עתניאל מרגלית . התיאור התנ"כי: בספר שמואל א´ פרקים ד´-ו´ מתוארת נפילת ארון הברית בידי הפלישתים. בתקופה בה היה הארון בידיהם הוכו הפלישתים במגיפה מסתורית שמכונה "עפלים" (שמואל א, פרק ה´) ומגיפה זו היתה קטלנית וגרמה למתים רבים. כדי להסיר מעליהם את המגיפה מחליטים הפלישתים להחזיר את ארון הברית לבני ישראל בתוספת מתנות. מתנות אלה הינן "חמישה עפלי זהב וחמישה עכברי זהב", והן מוזכרות גם כ"צלמי עפליכם וצלמי עכבריכם". פרשת החזרת הארון מתוארת בשמואל א´ פרק ו´. (לינק 1 למטה) המילה "עפלים" מופיעה בספר דברים (פרק כ"ח, פסוק כ"ז) בתוך רשימה של מחלות, ומקובל לזהות אותה כטחורים. בהקשר של שמואל א' הזיהוי הזה מעמיד קשיים רבים (למשל: טחורים אינה מגיפה קטלנית, מה זה צלמים של טחורים). כדי לנסות להבין את הביטוי, נשים לב שכאשר התנ"ך מתאר פולחן - המילה "צלמים" מתייחסת לפסלונים של אל זר. לכן, יש להניח ש"עופליכם" רומז לאלוהות זרה כלשהי. בנוסף, בתנ"ך מקובל להחליף שם של אל זר במילה מבישה. למשל: אישבעל בן שאול הוחלף ב"איש בושת" (שמואל ב', פרק ב') ומפיבעל בן יהונתן בן שאול הוחלף ב"מפיבושת" (שמואל ב', פרק ט'). לכן, השימוש במילה המתקשרת לטחורים יכול להתאים ל"הדבקת" מחלה מבישה לשמו של אל זר. מה גם שמקרה זה מופיע דווקא בספר שמואל, כמו שני מקרי ההחלפה האחרים. נסכם: הפלשתים הוכו במגיפה ורצו להירפא ממנה. כחלק מהפולחן הם השתמשו בפסלי אל ששמו קשור ל"עפלים" ובפסלוני זהב של עכברים. הזיהוי עם אפולו: הפלישתים הם כידוע ממוצא אגאי, ולכן הגיוני שנחפש את ההסבר בפנתיאון היווני. (לפי התנ"ך הפלישתים הם מ"כפתור" שמזוהה עם האי כרתים) הרמז הראשון לאל היווני שבו מדובר הוא הדמיון הצלילי בין המילה "עופלים" לבין המילה "אפולו". אם נקבל אפשרות זו, הרי שבפנינו מקרה בו הדמיון המקרי בין המילים נוצל כדי להחליף את השם האל הזר במילה מבישה. התוצאה היא החלפת "צלמי אפולו שלהם" ב"צלמי עפליהם". עדיין נשאר לברר מה הקשר בין פולחן אפולו לבין הסרת מגיפות, ואיך מעורבים בכך עכברים. (מכיון שהקדמונים זיהו את הקשר בין מחלות לעכברים, יש להניח שאותה תשובה עונה על שתי השאלות.) כדי לענות על השאלה עלינו לעבור לכרתים (שהיא כזכור מולדת הפלישתים)... מתברר שהאל אפולו היה ידוע בכרתים כ-Apollo Smintheus. המילה Smintheus באה מתוך המילה היוונית לעכבר (Sminthos), והאל הוא למעשה "אדון העכברים" או "האל—העכבר". (לינקים 2-3 למטה) אפולו בגרסה זו היה קשור למחלות ואליו התפללו לריפוין, ופולחנו של אל זה כלל עכברים. לסיכום: נראה שבשמואל א´ מתואר טקס פולחני של האל אפולו, שבו ניסו הפלישתים להסיר מעליהם מגיפה בעזרת פסלונים עשויים זהב של האל אפולו ושל עכברים שהיו חלק מפולחן אפולו. כדי להשלים את התיאור, מצורף קישור (לינק 4 למטה) המתאר את הטקס הפלישתי בשמואל א´, ומביא מקבילות לפולחן זה באיליאדה של הומרוס ובפולחנים החיתיים. במאמר מוסגר, ראוי לציין שיש בתנ"ך רמזים נוספים לחדירת פולחן העכבר לתרבות של א"י. שמות כמו חולדה (הנביאה) ועכבור מעידים על מעמדו המכובד של העכבר באותה תקופה. לינקים רלוונטיים: שמואל א', פרק ו' : 1. http://www.snunit.k12.il/kodesh/bible/hsmua006.html אפולו והעכברים: 2. http://www.schoolscience.co.uk/questions/5/biology/research/21.html 3. http://www.widdershins.org/vol4iss1/07.htm מקבילות יווניות וחיתיות לפולחן הפלישתי: 4. http://www.phoenixdatasystems.com/goliath/c3/c3c.htm
 
למעלה