טוב, מצאתי..
אמנם יש כמה וכמה דברים שאני גאה בהם שכתבתי, אבל זה דווקא אחד האחרונים (אני חושבת שזה בן חודשים תמימים בלבד) זה מעין שיר תפילה כזה, לאו דווקא מנקודת מבטי, אלא מן תקווה כזאת לאהבה שתגיע (והגיעה
) כתבתי את זה כמה שבועות ספורים בלבד אחרי שסיימתי לקרוא את ג'יין אייר, כך שהשפה הגבוהה לקוחה משם, וההשראה לשיר היא בעצם משיר שמופיע בספר עצמו. זה כדי שמי שקורא יוכל לקבל מושג כללי מאיפה שאבתי את ההשראה לשיר. איפה היית אהובה שלי כשיצאת לחפש את דרכך בליל קיץ בהיר, רענן ונקי ואני עוד קורא לך בשמך איפה הגעת עוד בטרם היית שלי לעולמי עולמים כשגשר חזק בינינו הפריד נעלה מסודות וקסמים עת פרחה אהבה במרומי כוכבים לא אומר לך אשר על ליבי כי בתוך ספר הדברים הישנים עוד תוכלי לגלות את סודי תקראי כל פרק, כל פסקה כל דיבר ותוכלי להבין אז אותי את אלוהי הדברים הקטנים שהציף אט אט את חלומות שנתי לך אדע שאסור לומר שום דבר על רגש, על מים, על אש עד אשר לי תגידי את זה הדבר הדבר אשר אנוכי מבקש כי סודי הוא אשר בסוף תגלי ואולי כבר הבנת זאת מזמן עד אשר לי תגידי שאותי תאהבי בי נשבעתי, לא אזוז מכאן כבר נפלו הגשרים, לא יקומו יותר אם תאמיני שהקשר יתחזק ושיש משהו יותר חזק מכל דבר אחר ותסירי ממך כל ספק שתדעי שאת האחת בנפשי ושבדרך אפסע רק איתך שתישארי שלי לעולמי עולמים שתדעי - אני אוהב אותך זהו
לילה טוב.