חחח עמית.. תראה מה השעה אין פלא
שהצלחת לפתוח בכלל שרשור
בכולופן..
ועכשיו למהלך השבת שלי: היה מייגע.. שישי בערב היה לנו סיעור מוחות בנושא: "מה עדיף, משפחה או קריירה,ואיזו..." וכמובן שזה לא הולך בלי נימוקים..
אחרי שהתעצבנתי מהלך המחשבה של חברה שלי וגיסתה וגם התעייפתי בדרך והחלטתי שאני פורשת הביתה למיטתי החמה והאהובה, לחדרי המחומם ולפיג'מה הוורודה שלי (
) שאמא קנתה לי כי הייתה הכי "נורמאלית" אבל אין מה לדבר.. פליז זה תמיד מחמם
טוב, שבת בבוקר: הלכתי לשכנה שלי כמידי פעם לתת לה מהמטעמים שאמא הכינה (
) [נו, אשכנזים שמתים על ג'חנון וקובנה.. כבר יותר תימנים ממני
] והיא כמובן חייבת לספר לי על הנכד החכם,מתוק והמוצלח שלה שהוא, כמובן,גם מאוד חתיך..(לא, הוא באמת חתיך!) ולי נשאר רק לנגב את הריר ולדאוג שהיא לא תבחין שהוא נוזל בכלל
שבת בצהריים. אני מתעמקת בספר.. מתה כבר לגמור אותו, בסוף נשבר לי והתחלתי לקרוא את "מישהו לרוץ איתו" מיותר לציין שלא הורדתי אותו מהיידים עד ארוחת הצהריים... בדיעבד, התברר ששכחתי שהבטחתי לחברה שלי שאני אבוא אליה
וזהו.. עד מוצ"ש קראתי את הספר.. הוא לא נגמר משום מה
וזהו, מחר מחכה לי יום עמוס.. ומסקרן.. ואולי אני אראה את אחד המיתולוגים שלי...
מי שקרא הכל מגיע לו פרח...