שרשור יום ו', 05.03

msapir3

New member
שאלה פשוטה

אדם שכר דירה תמורת 4750 שקל לחודש. על כל יום איחור בתשלום היה עליו לשלם קנס של 20% . מה הסכום הכולל שהמשכיר יקבל אם השוכר פיגר ב - 56 יום והפיצוי שהןסכם עליו מחדש הוא 33% מה - 20% .
 

LeFay

New member
בידוד משתנים(? נדמה לי לפחות...)

יש לי שאלה שסביר שתהיה פשוטה מאוד למי שמבין במתמטיקה. (או אפילו לא מבין בכלל במטמטיקה ורק למד מתמטיקה די בסיסית בזמן האחרון) לצערי אני לא ממש זוכר אפילו את הבסיס ....
העניין הוא כזה, בניתי איזו שהיא פונקציה(?) פשוטה כדי למצוא ערך x של נקודה במרחב לפי נקודת ההתחלה ו Y הנוחכי - לטובת משחק מחשב שאני מתכנת. כל זה לא צריך ממש לעניין אתכם. הגעתי לפונקציה כזו בסופו של דבר: (c1*x)(y-c2) / (c3*c4) כאשר x ו-y הם משתנים וכל השאר הם קבועים. מה שאני מעוניין לעשות הוא לבודד את כל הקבועים לידי קבוע אחד שיחושב מראש ויחסוך את הצורך לחשב את כל הקבועים במשוואה פעם אחר פעם. כך שאני אקבל משוואה נוחה יותר עם שני משתנים וקבוע אחד. איך אני עושה את זה ?!?
 

LeFay

New member
בידוד משתנים נדמה לי(?)

אלף התנצלויות על הבלאגן שעשיתי בפורום.
יש לי שאלה שסביר שתהיה פשוטה מאוד למי שמבין במתמטיקה. (או אפילו לא מבין בכלל במטמטיקה ורק למד מתמטיקה די בסיסית בזמן האחרון) לצערי אני לא ממש זוכר אפילו את הבסיס .... העניין הוא כזה, בניתי איזו שהיא פונקציה(?) פשוטה כדי למצוא ערך x של נקודה במרחב לפי נקודת ההתחלה ו Y הנוחכי - לטובת משחק מחשב שאני מתכנת. כל זה לא צריך ממש לעניין אתכם. הגעתי לפונקציה כזו בסופו של דבר: (c1*x)(y-c2) / (c3*c4) כאשר x ו-y הם משתנים וכל השאר הם קבועים. מה שאני מעוניין לעשות הוא לבודד את כל הקבועים לידי קבוע אחד שיחושב מראש ויחסוך את הצורך לחשב את כל הקבועים במשוואה פעם אחר פעם. כך שאני אקבל משוואה נוחה יותר עם שני משתנים וקבוע אחד. איך אני עושה את זה ?!?
 

Calius

New member
לא ברור בדיוק.

כתבת שהפונקציה מחשבת את ערך ה- x הנוכחי. אם כך, מדוע x מופיע בה בעצמו? האם ה- x שבפונקציה הוא הוא ה- "x ההתלחתי"? אם כן -- אז גם הוא קבוע. בכל מקרה, את הביטוי שכתבת ניתן לכתוב גם כך:
(c1*x)(y-c2)/(c3*c4) = (c1*x*y - c1*c2*x)/(c3*c4) = (c1/(c3*c4))*x*y - ((c1*c2)/(c3*c4))*x = (k1*y - k2) * x​
כאשר אתה מחשב מראש את k1 ואת k2:
k1 = c1/(c3*c4) k2 = (c1*c2)/(c3*c4)​
ובסה"כ יש לך שני כפלים וחיסור אחד. לא נורא. הרשה לי להמליץ לך להשתמש ב- Fixed Point כדי לזרז את החישובים שלך על-חשבון אובדן דיוק קטן מאוד.
 

LeFay

New member
תודה על התשובה המהירה ../images/Emo13.gif

בכל אופן, x ו-y שהופיעו בביטוי הם רק שמות שרירותיים שנתתי למשתנים... x בביטוי אינו קשור לקורדינאטת x המחושבת.
 

LRa

New member
בהמשך לאינטגרל של אתמול

אחד חלקי איקס בריבוע מינוס אחד, האינטגרל המקורי הוא : x^4/(x^2-1) ישנה דרך לפתור זאת מבלי להגיע להשתמש באינטגרציה של שתי פונקציות?
 

barbq9

New member
לא מצאתי דרך אנליטית אחרת

אלא רק זו => היא מערבת את שיטת האינטגרציה של פונ' רציונליות.
 

LRa

New member
זה בדיוק מה שעשתי ואז נתקעתי

עם אחד חלקי איקס בריסוע מינוס אחד ולא ידעתי מה לעשות. חשבתי שאולי יש עוד דרך מכיוון שלמדנו את החומר רק שיעור אחד ובצורה בסיסית. עוד שאלה קטנה : (2x+1)/(x^2+x) תודה
 

barbq9

New member
שים ../images/Emo23.gif ש...

המונה של השבר הוא הנגזרת של המכנה. =>
 

barbq9

New member
פירוט

נתון לך אינטגרל שהוא שבר. המכנה הוא: x^2+x הנגזרת שלו היא: 2x+1 הנגזרת הזו שווה בדיוק למונה!. כעת, או שמציבים בנוסחה שקיימת למקרה זה, או שמבצעים הצבה: u=x^2+x du=(2x+1)dx וכעת מציבים את u ואת du באינטגרל הנתון - מקבלים אינטגרל פשוט (מיידי):
/ du |---- = ln|u| + C = ln|x^2+x| + C / u​
עכשיו יותר ברור?
 

bralon1

Member
מחפש...

מישהו יודע אם אפשר למצוא הוכחה דומה לזו של בני גורן (בספר הצהוב של חדו"א) לגבול של sin(x)/x באינטרנט? (עדיף באנגלית). תודה מראש.
 

bralon1

Member
לא חשוב, מצאתי

http://www.geocities.com/pkving4math2tor4/4_the_elem_transc_func/4_01_01_03_lim_of_trig_func.htm
 

koko026

New member
שאלה בסטטיסטיקה

מישהו יכול להגדיר לי את המושגים שונות ותוחלת בסטטסטיקה??
 

גרי רשף

New member
לא בדיוק אבל בערך..

ממוצע מתייחס למדגם מקרי, בעוד שתוחלת מתייחסת לאוכלוסיה כולה. דוגמה- הטלנו מטבע 10 פעם וספרנו כמה "ראשים" קיבלנו. תוחלת מספר ה"ראשים" הוא כמובן 5, אבל בהחלט יכול להיות שבפעם הראשונה נקבל 6, בפעם השניה 4, ובפעם השלישית 8; והממוצע אז הוא 6.
 

Calius

New member
בתקווה שלא יאכלו אותי פה אוהבי

הסטטיסקה (ואני לא בינהם...): תוחלת זה "ממוצע משוקלל". אם יש לך 10 דגימות שערכן 2, ו- 5 דגימות שערכן 7, אז התוחלת היא (10*2 ועוד 5*7) חלקי 15 (סה"כ מספר הדגימות). בסטטיסטיקה מדברים על "משתנה מקרי" X (הוא זה שמקבל את ערכי הדגימות), ואפשר לרשום את התוחלת בניסוח מתמטי יותר כסיגמא של X מ- 1 עד n (מספר הדגימות) חלקי n. מן הסתם, למרות שלא למדתי, יש הגדרה גם למקרה הרציף שהיא אינטגרל של X על התחום חלקי גודל התחום (גובה ממוצע). פשוט ממוצע משוקלל, כמו שמחשבים ממוצע בגרות. שונות היא מדד ל- "עד כמה מפוזרים הנתונים". האם כולם קרובים למדי אחד לשני (ומן הסתם גם לממוצע/תוחלת)? האם הם מאוד מפוזרים, והממוצע הוא "סתם מספר" שלא אומר הרבה על הנתונים עצמם? שונות מחשבים על-ידי כך שמחסרים כל דגימה נתונה מהממוצע, ואת ההפרש מעלים בריבוע. סוכמים את כל הריבועים הנ"ל, ומחלקים בסמפר הדגימות. עכשיו מוציאים שורש. אפשר לחשוב על זה כך: סכום ההבדלים מהממוצע, רק שהבדלים "גדולים" מקבלים משמעות "יותר חזקה" מהבדלים קטנים (בגלל זה הריבוע -- משקל לא ליניארי לסטיות). השונות נמדדת ביחידות של "סטיית תקן", כאשר "סטיית תקן אחת" מבטאת מרחק מסויים (תלוי בנתונים) מן הממוצע. אני בטוח שגם לזה יש הגדרה רציפה, ואני מניח שלא אטעה הרבה אם אומר שהיא ההרחבה המתקבשת ל- R. יש טריליון (אולי אפילו יותר) "התפלגויות" נפוצות בסטטיסטיקה (קבועה, ליניארית, הגאוסיאנית המפורסמת, מעריכית, פואסונית), ולכל אחת כל סטטיסטיקאי יודע בע"פ את התוחלת, השונות ועוד.
 

Calius

New member
בתקווה שלא יאכלו אותי פה אוהבי

הסטטיסקה (ואני לא בינהם...): תוחלת זה "ממוצע משוקלל". אם יש לך 10 דגימות שערכן 2, ו- 5 דגימות שערכן 7, אז התוחלת היא (10*2 ועוד 5*7) חלקי 15 (סה"כ מספר הדגימות). בסטטיסטיקה מדברים על "משתנה מקרי" X (הוא זה שמקבל את ערכי הדגימות), ואפשר לרשום את התוחלת בניסוח מתמטי יותר כסיגמא של X מ- 1 עד n (מספר הדגימות) חלקי n. מן הסתם, למרות שלא למדתי, יש הגדרה גם למקרה הרציף שהיא אינטגרל של X על התחום חלקי גודל התחום (גובה ממוצע). פשוט ממוצע משוקלל, כמו שמחשבים ממוצע בגרות. שונות היא מדד ל- "עד כמה מפוזרים הנתונים". האם כולם קרובים למדי אחד לשני (ומן הסתם גם לממוצע/תוחלת)? האם הם מאוד מפוזרים, והממוצע הוא "סתם מספר" שלא אומר הרבה על הנתונים עצמם? שונות מחשבים על-ידי כך שמחסרים כל דגימה נתונה מהממוצע, ואת ההפרש מעלים בריבוע. סוכמים את כל הריבועים הנ"ל, ומחלקים בסמפר הדגימות. עכשיו מוציאים שורש. אפשר לחשוב על זה כך: סכום ההבדלים מהממוצע, רק שהבדלים "גדולים" מקבלים משמעות "יותר חזקה" מהבדלים קטנים (בגלל זה הריבוע -- משקל לא ליניארי לסטיות). השונות נמדדת ביחידות של "סטיית תקן", כאשר "סטיית תקן אחת" מבטאת מרחק מסויים (תלוי בנתונים) מן הממוצע. אני בטוח שגם לזה יש הגדרה רציפה, ואני מניח שלא אטעה הרבה אם אומר שהיא ההרחבה המתקבשת ל- R. יש טריליון (אולי אפילו יותר) "התפלגויות" נפוצות בסטטיסטיקה (קבועה, ליניארית, הגאוסיאנית המפורסמת, מעריכית, פואסונית), ולכל אחת כל סטטיסטיקאי יודע בע"פ את התוחלת, השונות ועוד.
 
למעלה