שרשור יום ה' 5.2.04

freedom rider

New member
זה נובע מ...

3זה נובע מאחד המשפטים היפים במתמטיקה: האנכים האמצעיים ל-3 צלעות המשולש נפגשים בנקודה אחת. ההוכחה הולכת ככה: קודם מוכיחים ששניים מהאנכים האמצעיים נפגשים. מניחים שהם מקבילים, ומגיעים לסתירה לכך שסכום זויות המשולש שווה ל-180 מעלות, ולכן הם נפגשים. כעת מוכיחים כי נקודת המפגש נמצאת במרחקים שווים משני קצות הצלע השלישית ולכן היא גם נמצאת על האנך האמצעי לצלע השלישית. לכן שלושתם נפגשים באותה נקודה. עכשיו קל לראות שנקודת המפגש של האנכים האמצעיים נמצאת במרחק שווה מכל שלושת הקודקודים, ולכן היא מרכז מעגל העובר דרך 3 קדקודי המשולש - וזהו המעגל החוסם.
 

עינב1כ

New member
שאלה בסטטיסטיקה:

שלום לכולם פורום יקר. שאלתי שאלה זו בשירשור הקודם. כנראה שלא שמו לב. אשמח להסברים ודרך פתרון (כיצד ניגשים לשאלה מסוג זה) ערך הממוצע בהתפלגות כלשהי 70, ערך השכיח 75 וערך החציון 73. נוספו לכיתה 2 תלמידים. ציונו של אחד מהם 75, ושל האחר 65. מה קרה לשלושת המדדים? א. הממוצע והחציון גדלו והשכיח לא השתנה. ב. הממוצע עלה, החציון ירד והשכיח השתנה. ג. הממוצע לא השתנה, החציון לא השתנה, והשכיח לא השתנה. ד. הממוצע קטן, החציון גדל והשכיח לא השתנה. תודה רבה רבה רבה עינב
 

freedom rider

New member
הדרכה

אם מוסיפים תצפית הגדולה מהממוצע, הממוצע גדל. ואם מוסיפים תצפית שקטנה מהממוצע אז הממוצע קטן. כאן הוסיפו 2 תצפיות, אחת מעל הממוצע ואחת מתחתיו. לכן צריך לבדוק איזו מהן משפיעה יותר על הממוצע (או שאולי השפעתן שווה). עקרון דומה מופעל לגבי החציון: אם מוסיפים תצפית הגדולה מהחציון, החציון גדל, ולהיפך. רק שהחציון לא מושפע מערכי התצפיות עצמן אלא רק מהסדר שבינהן. לגבי השכיח - צריך לודא שהשכיחות של השכיח היא עדיין הגבוהה ביותר. השכיחות של השכיח במקרה זה גדלה, ולכן לא ייתכן שתצפית אחרת תעבור אותו ותהפוך לשכיח.
 

עינב1כ

New member
תודה רבה רבה FR היקר ו..

אני חושבת שהבנתי. אבל האם צריך להמשיך לחשב? או שניתן להסיק מסקנות מההסברים שכתבת? כיצד אבדוק למשל לגבי הממוצע אם תצפית משפיעה יותר על הממוצע או שאוליי ההשפעה שווה? וגם לגבי החציון והשכיח. אשמח להסברים תודה רבה רבה רבה עינב
 

freedom rider

New member
אה, זה קל

כמה שתצפית יותר רחוקה מהממוצע ככה היא משפיעה יותר על ערכו.
 

freedom rider

New member
עוד משהו

תחשבי על זה ככה: נניח שיש לך ממוצע ציונים מסויים. מתי הציון שתקבלי במבחן הבא יעלה לך יותר את הממוצע - אם הוא יהיה 60 או אם הוא יהיה 100?
 

עינב1כ

New member
תודה רבה רבה FR היקר, ובכן:

אם הציון יהיה 100 FR היקר.. כך אני חושבת. תראה אני מבינה מה שאתה כותב, אבל לא יודעת כיצד זה עוזר לי לפתור את התרגיל. אם תצפית אחת 75 והאחרת 65 והממוצע הוא 70.. אז כאילו אינטואטיבית נראה ששינוי מתקזז.. +5 ומינוס 5.. אז אין שינוי בממוצע? ולפי שמקבלים "ממוצע לא השתנה" , הסעיף היחיד שמכיל תשובה כזו הוא סעיף ג', ולכן אסמן אותו? או שאסור לסמוך על כך וצריך לחשב גם את החציון והשכיח? תודה רבה רבה על העזרה.
אשמח להסברים נוספים לשאלתי. תודה רבה עינב
 

freedom rider

New member
בדיוק ככה

השינויים +5 ו-5- מתקזזים והממוצע לא משתנה => ג התשובה הנכונה. כדאי שתבררי לעצמך למה החציון לא משתנה: מוסיפים תצפית אחת מעליו ואחת מתחתיו - אז הוא נשאר באמצע. ומה קרה לשכיח: הוא היה 75, כלומר לפני הצירוף לא היה ציון שחולק יותר ממנו, וזה המצב גם אחרי הצירוף. נניח שהיו X תלמידים עם ציון 75, אחרי הצירוף יש X+1. ואם לפני הצירוף היו Y תלמידים עם ציון 65, עכשיו יש Y+1. קודם היה נתון ש-X>Y כי 75 הוא השכיח, אז בודאי שגם X+1>Y+1. כל השכיחויות של הציונים האחרים היו נמוכות מ-X והן לא השתנו, אז הן גם נמוכות מ-X+1.
 

עינב1כ

New member
שאלה נוספת בסטטיסטיקה:

ערך הממוצע בהתפלגות כלשהי 70, ערך השכיח 75 וערך החציון 73. נוספו לכיתה 2 תלמידים. ציונו של אחד מהם 75, ושל האחר 65. מה קרה לשלושת המדדים? א. הממוצע והחציון גדלו והשכיח לא השתנה. ב. הממוצע עלה, החציון ירד והשכיח השתנה. ג. הממוצע לא השתנה, החציון לא השתנה, והשכיח לא השתנה. ד. הממוצע קטן, החציון גדל והשכיח לא השתנה. אשמח להסברים ודרך פתרון כיצד ניגשים לשאלות מהסוג הזה. תודה רבה רבה רבה עינב barbq9 היקר ענה לי כך: את חצי הפתרון כבר עשית. החצי השני מתבסס על העובדות הבאות: דירוג רמות המדידה מהחלשה ביותר לחזקה ביותר: - רמה שמית (נומינלית) - רמה סודרת (אורדינלית) - רמה מרווחית (אינטרוולית) + הרמה המנתית (רציו) והפואנטה: משתנה שאפשר למדוד אותו ברמה מנתית גבוהה יותר, ניתן גם למדדו ברמות נמוכות יותר. (אבל לא להיפך). מכאן די פשוט להמשיך. ------------------------ אבל לא ממש הצלחתי להבין לצערי
אשמח להסברים תודה רבה רבה רבה עינב
 

עינב1כ

New member
אופס.. זו השאלה...

סליחה. הנה השאלה: נערך מתאם ספירמן על שני משתנים בסולם סדר. א. ניתן לערוך גם מתאם פירסון בין שני המשתנים ב. ניתן לערוך גם מתאם קרמר בין שני המשתנים ג. ניתן לערוך גם מתאם פירסון וגם מתאם קרמר בין שני המשתנים ד. לא ניתן לערוך כל מתאם אחר (פרט לספירמן) בין שני המשתנים. ובכן: מתאם פירסון - לרווח או מנה מתאם קרמר - לשמי מתאם ספירמן - לסולם סדר איך פותרים שאלה מהסוג הזה? אשמח להסברים ודרך פתרון והמשך התשובה של barbq9 היקר בקודמת שהועלתה בטעות. תודה רבה רבה עינב
 

עינב1כ

New member
Another שאלה בסטטיסטיקה:

מה מהשינויים הבאים משנה את סולם המדידה? א. פקטור של 5 אחוז על ציונים בין 1 ל100 ב. גובה של ילדים בגן נמדד פעם ראשונה בעמידה, ביחס לריצפה ופעם נוספת ביחס לריצפה, כאשר הילדים עומדים על כסא. ג. המרצים בקורס החליטו לשנות את ציוני הקורס: במקום ציונים בין 1 ל100 יהפוך הציון לעובר/נכשל. ד. ב'+ג' אשמח להסברים (כיצד ניגשים לתרגילים מסוג זה) ודרך פתרון תודה רבה רבה רבה barbq היקר השיב לי כך: עד כמה שאני זוכר - טרנספורמציה לינארית לא משנה את סולם המדידה. טרנספורמציה לינארית של משתנה X היא: aX + b (כפל והוספת קבוע למשתנה; a,b - קבועים). לכן נותר לבדוק אילו מהשינויים/טרנספורמציות הם לינאריים כמתואר לעיל. ---- אך לצערי עוד לא הבנתי
יש דרך אלגברית לפתור תרגיל מסוג זה? אשמח להסברים ודרך פתרון תודה רבה רבה רבה עינב עינב
 

freedom rider

New member
הסבר

ב-א הציון נמדד בנקודות לפני הפקטור ואחריו - כלומר זה אותו סולם. כנ"ל ב-ב שם המדידה היא בסנטימטרים בשני המקרים. הסולם משתנה ב-ב: במקום ציון בנקודות, שזה סולם רווחי, עוברים לסולם סדר בן 2 דרגות בלבד. הטרנספורמציה הלינארית לא קשורה בכלל לכאן. נדמה לי שהמבחן של האו"פ כבר היה לפני כמה ימים, לא? בדיוק היום אליי היום סטודנט ובישר לי בשמחה שהוא קיבל 95, למרות שהתחלת הסמסטר הוא היה מוכן לחתום על 60
 

עינב1כ

New member
FR היקר, תודה רבה רבה אך..

אני לא מבינה את סוג השאלות הזה
אני יודעת שקיימים: סולם נומינלי כמו מין, ארץ מוצא, מצב משפחתי וכו'. סולם אורדינלי (סדר) - שביעות רצון, דרגות בצבא וכו'. סולם אינטרוולי ומנה - ערכיו מובעים בעזרת מספרים ויש משמעות לרווחים שבין הערכים כגון: גובה, משקל, גיל, מנת-משכל וכו' אבל לא מבינה כיצד ניגשים לשאלות מהסוג הזה. (של שינוי סוג מדידה - השאלה ששאלתי) אשמח בבקשה להסברים תודה רבה רבה עינב
 

D DemoIsI

New member
שאלה בדמיון

אם יש לי טרפז וקו מקביל לבסיסי הטרפז שחוצה את שוקי הטרפז אני יודעת את היחס בין חלקים של השוקיים מה הייחס בין הבסיסים לקו שמקביל להם? כלמר, יש לי טרפז abcd. ab cd הבסיסים אני יודעת את אורכי הקטעים AB וCD הבסיסים. ef מקביל לבסיסי הטרפז אני יודעת את היחס בין BF ל FC. אני לא יכולה לדעת את אורך EF ע"י חבור הבסיסים וחילוק ביחס..? כמו בקטע אמצעים? יש משהו כזה? שאני כן יכולה לדעת את EF ע"י היחס? (בלי משולשים)
 

barbq9

New member
../images/Emo57.gif תרשה לי לחלוק עליך

השאלה היתה: מה מהשינויים הבאים משנה את סולם המדידה? * ייתכן והאשם בניסוח השאלה. אם הכוונה שינוי איכותי *בסוג* הסולם (נניח מסולם רווחים לסולם סדר), אז נכון שאין קשר לטרנספ' לינארית. * אבל אם הכוונה, ולי נראה שזו היתה השאלה, לשאלה האם יש שינוי בייצוג מערכת הסולם הנתון, אזי לטרנספ' לינארית (חיובית, שכחתי לציין) יש קשר הדוק לכאן. -> כל הסולמות הנתונים בשאלה (ראו להלן א'-ג') הינם סולמות רווחים. סולם רווחים נשמר רק תחת טרנספ' לינארית (חיובית), טרנספ' אחרת לא תשמר את מערכת הסולם הזו. הסולמות הנתונים בשאלה: א. פקטור של 5 אחוז על *ציונים בין 1 ל100* ב. *גובה של ילדים* בגן נמדד פעם ראשונה בעמידה, ביחס לריצפה ופעם נוספת ביחס לריצפה, כאשר הילדים עומדים על כסא. ג. המרצים בקורס החליטו לשנות את *ציוני הקורס: במקום ציונים בין 1 ל100* יהפוך הציון לעובר/נכשל. ד. ב'+ג'
 
גיאומטריה אנליטית

בריבוע ABCD נתון ששיעורי נקודה A הם (2,6) ומשוואת אלכסון BD היא y = 0.5x א. מצא את משוואת אלכסון AC ב. מצא את נקודת מפגש האלכסונים ואת קודקוד C ג. חשב את אורך אלכסון AC ואת שטח הריבוע. תודה מראש.
 
לא נגעתי

בחומר הזה בערך 10 שנים אבל... נראה לי ככה: יש לך נקודה אחת על האלכסון AC הקודקוד A נק' שניה היא זו שבה נפגשים האלכסונים... (נסמן ב-x1,y1) ז"א אפשר למצוא משוואת קו ישר שעובר דרך שתי נקודות... יש לך את האלכסון BD שמן הסתם גם עובר בנקודת מפגש האלכסונים ולכן הנק' x1,y1 נמצאת עליו... יש לך שתי משוואת בשני נעלמים .... בהצלחה.........
 

בבוצי

New member
תשובה

אלכסון AC
m=-2 A(2,6) 6=2*-2+n 6=-4+n n=10 y=-2x+10​
מפגש האלכסונים
y=0.5x y=-2x+10 0.5x=-2x+10 2.5x=10 x=4 y=2 M(4,2) C(6,-2)​
M הוא מפגש האלכסונים ואת C מוצאים באמצעות הנוסחה לאמצע קטע שטח הריבוע נמצא את אורך האלכסון שהוא פי שורש 2 מהצלע נעלה את הצלע בריבוע ונקבל את השטח ע"פ נוסחת המרחק אורך האלכסון הוא שורש 80 לכן צלע הריבוע הוא שורש 40 ולכן שטח הריבוע הוא 40 בהצלחה
 
למעלה