שרשור יום ה' 05.01

albatross

New member
שרשור יום ה' 05.01

 

albatross

New member
עוד שאלה בלינארית ../images/Emo13.gif

וגם נתנו לי בתור רמז, לנסות להשלים את הבסיס של KerT לבסיס של V ואם זאת עדיין לא הצלחתי לפתור
 

demos

New member
תשובה

תבצע את ההעתקה פעמיים באמצעות המטריצה ותראה שיוצא לך וקטור ה0
 

hush2000i

New member
התשובה לא טובה

לא כל שתי העתקות לינאריות שמקיימות T(Tv)=0 לכל v הינם זהות
 

Vlad5

New member
בבקשה

תכלס, מה שצריך להוכיח, שקיים בסיס כלשהו:
B = {v1,v2,v3,u1,u2}​
המקיים:
Tv1 = Tv2 = Tv3 = 0 Tu1 = a1v1 + a2v2 + a3v3 Tu2 = b1b1 + b2v2 + b3v3​
כמו שאמרת, מרחב התמונה חלקי למרחב הגרעין, ולכן ע"פ משפט המימדים מתקיים:
dim ImT <= dim KerT​
מכיוון שסה"כ מימד מרחב V הוא 5, הרי שעבור הגרעין, מימדו לפחות 3 (נובע מהאישוויון וממשפט על סכום מימדי תמונה וגרעין). אם מימד הגרעין הוא 5 - הטענה ברורה - המטריצה היא מטריצת האפס. אם מימד הגרעין הוא 4 - נקח בסיס כלשהו של התמונה:
B1={w1}​
נשלים אותו לבסיס הגרעין:
B2={w1,v1,v2,v3}​
ונשלים אותו לבסיס של V:
B = {w1,v1,v2,v3,u1}​
תמונת 4 הווקטורים הראשונים היא 0 - 4 העמודות הראשונות במטריצה - אפסים. לגבי הווקטור ה5 - הוא ניתן להצגה כצרוף ליניארי של איברי בסיס התמונה - כלומר כצרוף ליניארי של w1 (בלבד! כל שאר המקדמים של ווקטורי הבסיס יהיו 0)- ולכן ווקטור הקוארדינטור שלו הוא מהצורה:
[u1] = [a1w1, 0, 0, 0, 0]t​
ומצאנו את המטריצה המבוקשת:
0 0 0 0 a1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0​
אם מימד הגרעין הוא 3, נעשה הכל באותו אופן - נקח בסיס לתמונה, נשלים אותו לבסיס של גרעין (ע"י הוספת ווקטור 1) ונשלים אותו לבסיס של V ע"י הוספת עוד 2 ווקטורים. תמונת 3 הווקטורים הראשונים היא 0, ותמונת 2 הווקטורים האחרונים היא צ"ל של 2 הווקטורים הראשונים, ולכן המטריצה היא:
0 0 0 a1 b1 0 0 0 a2 b2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0​
תשים לב שפה הוכחנו טענה חזקה יותר ממה שבקשו ממך להוכיח.
 

freq fraq

New member
אם אני לא טועה

הוכחתי בקובץ המצורף טענה חזקה קצת יותר מהמבוקש
 
פונקציות

השבוע התחלתי ללמוד את נושא הפונקציות, הבנתי מהי פונקציה, אבל אני לא מצליחה להבין איך מוצאים מקור ותמונה ובכלל איך פותרים תרגילים עם פונקציה.. יש מישהו שיכול להסביר לי?
 

morbe18

New member
הסבר קצרצר

נניח שיש לנו פונק' f ויש לנו כל מיני מספרים שאנו מציבים לפונק' הזו, נסמן אותם ב-x. אזי, ל-x קוראים מקור ול-f(x)dd (ה-dd זה רק ליישור) אנו קוראים תמונה. זה הכל. לגבי איך פותרים תרגילים עם פונק', זו שאלה כללית למדי לכן לא כל כך ניתן לענות עליה ללא דוגמא ספציפית..
 

Vlad5

New member
אולי הסבר טיפה יותר ארוך

אבל גם לא מחדש הרבה (פשוט בשפה טיפה שונה): פונקציה זה מושג דיי מופשט, שבמקומות שונים מפרשים אותו בצורות שונות, אבל לפחות במקרה שלך הדרך ההכי פשוטה לתאר מהו היא זאת. נניח שיש לך אוסף מסויים של עצמים - נניח וופלים, ויש לך אוסף מסויים של עצמים אחרים - נניח ילדים שמאוד אוהבים וופלים. ווניח אתה רוצה לחלק את הוופלים לילדים באופן שכל ילד ייקבל וופל אחד בלבד (מה לעשות שיש רק חפיסה אחת?!). בשביל זה ברור שכדי לא לקפח אף אחד מהילדים אתה צריך שיהיה לך מספר וופלים לפחות כמספר הילדים. בפועל, אתה תעבור בין הילדים ולכל ילד אתה תתן וופל. הפעולה הזאת של נתינת וופל לילד היא בעצם התאמת וופל אחד בלבד לכל ילד. התאמה מסוג זה - שלכל עצם מאוסף כלשהו A (קבוצת הילדים במקרה שלנו) מתאימים עצם כלשהו (אחד בלבד) מאוסף B (קבוצת הוופלים) מכונה פונקציה מA לB. במטימטיקה, כאשר אנחנו מדברים על פונקציות אנחנו בדיוק באותו אופן מחלקים וופלים לילדים, רק שבתפקיד הוופלים והילדים משחקים מספרים. בהינתן קבוצה כלשהי של מספרים A וקבוצה כלשהי של מספרים B, פונקציה f, מתאימה לכל מספר בA (נקח איזשהו מספר ונסמנו x), מספר מB - המסומן: (f(x . מספר זה המותאם לA, מכונה תמונת האיבר x ע"י הפונקציה f או בקיצור התמונה של x. הקבוצה A מכונה המקור של הפונקציה f , והקבוצה B מכונה הטווח של הפונקציה f . אתן לך דוגמה לפונקציה: נניח
A = {1,2,3} B = {1,2} f(1) = 1 f(2) = f(3) = 2​
תשים לב שלמרות של2 ול3 מותאם אותו מספר, זוהי עדיין פונקציה שכן ל2 ול3מותאם מספר אחד בלבד! אז, התמונה של 1 היא 1 התמונה של 2 היא 2 התמונה של 3 היא 3. קבוצת כל התמונות של איברי A מכונה התמונה של הפונקציה. המקרה הזה, התמונה של הפונקציה היא : {1,2}.
 

albatross

New member
איזה טמבל אני זה ה-6.1.05

פשוט התחלתי לכתוב את ההודעה לפני חצות
 

inbal76

New member
השורש של 2 הוא המספר החיובי

שכאשר מעלים אותו בריבוע נותן 2
. זה מספר אי-רציונלי (כמו פאי), ולכן אי אפשר לכתוב אותו במדויק בצורה העשרונית. מימין לנקודה יש אינסוף ספרות, בלי "חוקיות" ידועה.
 
../images/Emo6.gif תשובה נוספת.

שורש ריבועי של 2 זה... הפרדת קבוצת כל המספרים הרציונליים לשתי תת-קבוצות זרות: 1. כל המספרים הרציונליים החיוביים, שהריבוע שלהם גדול מ-2; 2. כל המספרים הרציונליים החיוביים, שהריבוע שלהם קטן מ-2, וכן המספר 0 וכל המספרים הרציונליים השליליים. מכיוון שלא קיים מספר רציונלי שהריבוע שלו שווה בדיוק 2, אזי כל מספר רציונלי יהיה באחת משתי תת-קבוצות זרות אלו. ההפרדה הזאת (של כל המספרים הרציונליים לשתי תת-קבוצות זרות) היא, לפי ההגדרה, השורש הריבועי של 2. להפרדות כאלו קוראים "חתכֵי דֶדֶקִינד" ע"ש המתמטיקאי שהציע באופן כזה להגדיר מספרים אי-רציונליים - כחתכים של קבוצת כל המספרים הרציונליים לשני קלאסים (תת-קבוצות זרות), עליון ותחתון. חתכים בקבוצת כל המספרים הרציונליים = מספרים ממשיים הגדרה זו כוללת גם את המספרים הרציונליים. אלא, במקרה זה קיים מספר רציונלי גבולי. הוא יכול להיות או הקטן ביותר בקלאס העליון, או הגדול ביותר בקלאס התחתון, ושתי הצורות עם אותו מספר רציונלי גבולי נחשבות לאותו החתך, משמע, לאותו המספר הרציונלי. הגדרה זו של מספרים ממשיים דורשת הגדרות מחדש של כל הפעולות "הידועות": חיבור, חיסור, כפל, חילוק, חזקה, לוגריתם, פונקציות טריגונומטריות, הופכיות להן.
 
למעלה