שרשור חברתי

[דן הנרקומן]

‏.

 

[זבוב מעוך]

אני מחכה על תשובה ממישהי/ו

 

[או טו טו אתאיסט]

מה תאמרו על זה:

שייט שכזה... ישנם סיפורים שיפים לשעתם, וישנם כאלה שרק ששעתם עוברת מתגלה אט אט היופי שבהם. הסיפור שלי הוא מהסוג השני ... לפני שנתיים... קצת אחרי חג הסוכות, כשכולם כבר חוזרים למשימות של `אחרי החגים` ורק בחורי הישיבות נשארים לנחות לקרקע אחרי הימים הנוראים, החלטנו כמה חבירים לצאת כמנהג `ישיב`ע בוחרים` לחרוש את הארץ לארכה ולרחבה, וכרגיל החלטנו לנסות דווקא את הצפון, כאילו שאי-פעם נחליט אחרת... השאלנו מפות, ארזנו תרמילים, לקחנו מימיות (בלחץ האימהות), הצטיידנו בכסף ויאלללה יוצאים! , בתחילה חשבנו על טרמפ אך אחרי חצי שעה התייאשנו לגמרי מ`אצבע אלוהים` שתושיענו (מה גם, וזאת הבנו באיחור, היה צריך משאית להוביל את ערימות החפצים שלנו...) , אחרי מו"מ על המחיר עלינו על חאפר מזדמן שבלי הרבה ברירות הוכרח להסיענו ב`הפסדים` כהגדרתו, אך למי יש ראש לכאלה זוטות כשבאופק נראית ימת הכנרת, בהתייעצות חפוזה החלטנו לנצל את הדרך לשינה בכדי לצבור עוד ועוד כוחות ליום שלפנינו. אחרי שעתיים התעוררנו במרכז טבריה לקולו המאיץ של הנהג לשחרר אותו לדרכו, התמתחנו והחלנו ללכת לכיוון בארה של מרים מהדסים בקלילות בין בניני המלונות והנופשים המעטים שניסו לגרד את מעט השאריות מחג הסוכות, ואז אבי זרק הצעה `חבר`ה, מה דעתכם על שייט?` התפקענו מצחוק, אמנם איננו שוחים את הכינרת מצד לצד אבל גם אנחנו לא פנסיונרים שנשב באניה... לא אלאה אתכם במה שהלך שם, בסוף הסכמנו על שייט בסירת משוטים שהאחראי יהיה בעל הסירה ואנחנו נתפוס במשוטים. כל אחד שלשל לידיו עשרים ש"ח(יש אנשים שלא מתווכים אתם על כסף...) ויצאנו לדרכינו, בערך בשלב שהחוף נעלם מעינינו התחיל משהו לזמזם `גם כי אלך` של קרליבך, זה היה רעיון אדיר ההשראה שיש בלראות את הים הענק ההוא ואת ה`מה רבו מעשיך` עם השירי רגש היתה מרוממת במיוחד(אני ממליץ בחום), עברנו את כל השירים של רב שליימל`ה והוספנו עליהם עוד כמה שירים שהצליחו `להתגנב` לפלנטה של קרליבך כשהאוירה הקסומה רק מוסיפה לשלהב אותנו. זה שוב היה אבי שהזכיר לנו שעוד ימים מתחיל זמן חורף, ברגע של דעיכה בשירה (כמה כבר ליטוואקע`ס מסוגלים לשיר?!) הוא צעק ארבעה אוב`ס! [ארבעה אבות, פרק א` בבא קמא} האווירה התלהטה, לשיר בים זה אמנם גדול, אבל לדבר בלימוד?! זה כבר משהו אחר לגמרי,דבר כזה באמת לא מתרחש בכל יום... אבי התנדב לזרוק שאלה והענינים החלו זורמים- קושיא,תירוץ, ראיה, דחיה ,הבנה . חיים הזכיר חילוק למדני של אחד מראשי הישיבות ומיד החלנו לדון עליו לפרטים, בעל הסירה בהה בנו כקוף בבני אדם אבל אנו משהחילונו להתעמק בענינים שלפנינו כלל לא שמנו לב, אני אישית מאד נהינתי מהשיח~מאז ומעולם מצאתי הנאה בלימוד מסוג זה. פתאום הלמה בי ההכרה: רגע אלי, אתה הרי לא מאמין בזה???!! את ההרגשה רעה שהרגשתי באותו רגע קשה לתאר במילים, מין תחושה רעה של חוסר אונים השתלטה עלי. פני,לא היו לי עוד. יעקב (ג`קי קראנו לו) שם לב מיד להבעת פני והעיר איזה משהו, ניסיתי לגמגם משהו על אויר הים המלוח (זה היה בכינרת) אך החבר`ה לא הסתפקו `אם זה מפריע לך אנו יכולים לשיר עוד הפעם` קרא אבי , ופצח כדרכו המקורית באיזה שיר שמים ותורה מעורבבים בו, אך אני ידעתי ש`הלך` לי היום. איכשהוא נגמר השייט, ואיכשהוא הסברתי למה אני צריך לחזור הביתה, בערך אחרי שעה כבר ישבתי באוטובוס לירושליים ועיני דומעות. חדשים ארוכים שניסרו בי שאלות האמונה, בתחילה הם היו שאלות של למה ואיך ואח"כ שאלות של מי בכלל אמר, ימים על גבי ימים הלכתי שבראשי מנקר הספק פניתי למומחים לדבר ולא עלתה בידם, קראתי אין-סוף ספרים בנושא ,דיברתי עם כל מי שרק יכולתי, ואט אט התבררה לי האמת , אט אט הגעתי להכרה: אני כופר . שנאתי את המחשבה הזאת כמו שלא שנאתי שום דבר מעודי, ידעתי את החורבן שהיא טומנת בחובה ולא הסכמתי להשלים איתו, אך במשך הזמן התגבשה אצלי ההכרה הברורה שאין ברירה , זה העולם ולא יותר. כעת , באמצע השייט שוב הרגשתי את העוצמה של ההפסד, שוב חשתי את אבלי העצום על עולם שהיה, והיה כלא היה. הועתק מהבלוג שלי. הגיבו כאן.

 

[או טו טו אתאיסט]

רק לא על אתאיסטים

אין קשר בין שני המגזרים!

 

[מיידלע19]

אתה אוהב אותנו? ><

פשש יפה יפה...

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

אני רואה את זה אחרת לגמרי

למרבה הצער, יש כל כך הרבה דברים בציבור החרדי שאינם מתאימים לציבור שאמור להיות ירא ה' וחושב שמו, כך שעדיף להבין שהציבור החרדי אכן לא באמת מצייג את האמת הזאת. ברגע שמבינים שהציבור החרדי הוא לא האמת, אלא רק האידיאל שלו הוא האמת, נרגע משהו בלב. הציבור הזה רחוק מלהיות מושלם. יש בו הרבה עיוותים ואי - צדק. אם מסתכלים על הציבור הזה בתור מייצג של דבר ה' - אז נרתעים אחור - ככה זה נראה?? אז זהו שלא. הציבור הזה הוא קבוצה חברתית ותו לא. אמנם, בתוכה יש את האמת האמיתית, אבל לא כל הציבור באמת אוחז בה, הפנים אותה, ופועל על פיה. מקווה שהצלחתי להקל על הכאב.

 

[1rubi1]

אהבתי, הרבה ישרות ובגרות בתגובתך

 

[או טו טו אתאיסט]

תוכלי לעשות שני שירים

 

[אולי זאת הרוח]

אל תדאג זה לא יהיה ספציפית עליך!

אין לך את הזכות הזאת! זה יהיה על כל המצב הזה שנקרא נשירה...וכ וכ...

 

[או טו טו אתאיסט]

אני לא נשרתי

אני נטשתי, כך שזה בטוח לא יהיה עלי!

 

[פינצאק]

לפי מה שהבנתי מזה:

אתה לא כופר. אתה מאמין שאתה כופר... אתה מתאמץ להשאר ב`דת` הזאת ששמה כפירה.. אתה לא היחידי עם שאלות. להרבה יש שאלות גם לי יש שאלות. אבל לך יש תשובות! לא מומר לתאבון.. בכלל לא. ההפך! אתה מוכן לסבול כדי לכפור!! עזוב. אתה חי שבעים - שמונים שנה. תהנה. את השאלות תשאיר להנאה אני אוהב להתפלסף כמו כל אחד שטעם `בלאט` גמרא.. אבל לא חייבים לצאת במסכנות! אתה הרי `בעל רגש` בכל מקרה לפי איך שאתה כותב. אז אתה גם לא מוכן לרמות את עצמך.. אבל במילא אין לך תחליף אחר. אתה רק סובל..

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

עדיף שתתן קישור - תרוויח כניסות..

(מאלף כניסות אפשר לקנות "מעבר" וכמה מסטיקים עגולים...)

 

[או טו טו אתאיסט]

חשבתי על זה, ובכ"ז העתקתי.

 

[נתקע לי בגרון]

`אני כופר`

צורה של התמודדות לסתירה שבין הדת שאני בתת מודע מאמין בה ויודע שהיא נכונה, למעשים שלי. `אני כופר`. אחלה בריחה...

 

[פינצאק]

אבל הוא לא כזה...

בכל מקרה לפי איך שכתב.. הוא יודע איפה האור. רק השאלות מציקות. והוא לא רוצה לרמות את עצמו..

 

[נתקע לי בגרון]

הוא לא עובד על עצמו

במודע.. הוא כבר הצליח לשכנע את עצמו שזה באמת מה שהוא חושב. בנאדם לא יכול להתמודד עם זה שהוא לא עושה מה שהגיוני לעשות, שהוא מפסיד משהו במעשיו. אז אנשים בורחים.. ממציאים תירוצים, תיאוריות..

 

[חקר האמת]

כתיבה יפה!

היית שם, נהנית, למה היית צריך להביא לעצמך סבל? תמשיך להנות.. מה משנה אם אתה מאמין או לא?! הוספתי סימן קריאה בכוונה תחילה. קח שאלה זו ותענה עליה.. להערכתי עוד יהיו זמנים שתהרהר בה מזוויותיה השונות רבות... אגב, אני חושב שעדיין לא שוחחת עם מי שהנך צריך לשוחח, עם שיכול לדון `איתך` ולענות `לך` על התהיות. זכותך לחלוק.

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

יופי. תארגן לו איזה פנל של דיונים

יש עם מי לדבר

 

[חקר האמת]

יפה

אנחנו מתקשרים מספיק טוב גם בלי...

 

[פרפר צבעוני ותוסס]

אני שמחה לשמוע