"שרשור הפיט בסט"

[droriko]

הגזמת

ג'ורג' גיטריסט הרבה יותר טוב מפול. כמעט ואין שום שיר שהוא לא מנגן על גיטרה(מכל סוג שהיא

)

 

[ציףציף1000]

ג'ון קייל

 

[oren29at]

קצת פרוג, למעוניינים

1) נתחיל עם יס. חובבי פרוג רוק לא אנאליים (יש כאלה בכלל?

) מכירים את הלהקה בפאזה המצליחה שלה, מהאלבום Fragile שיצא ב 1971, וצפונה. ב Fragile וב Close to the Edge שיצא אחריו יס מציגה את החימוש הקדוש: אנדרסון-סקווייר-האו-וויקמן-ברופורד. העניין הוא ש Fragile הוא האלבום הרביעי של הלהקה, והאו ו-ווייקמן צורפו ללהקה בשנים שלפני כן: האו החליף את פיטר באנקס, הגיטריסט המקורי, ב 1969 ובאלבום השלישי של הלהקה. טוני קיי, הקלידן המקורי עוד ניגן באלבום ההוא, והוחלף לקראת ההקלטות של Fragile ע"י הכוכב העולה, ריק ווייקמן.

כמות וסוגי הנגנים שניגנו ביס לאורך השנים ועד ימינו אלה הם נושא לשרשור נפרד, אולי אפילו פורום נפרד. אציין רק שהרכבים שונים ומשונים שנקראו "יס", או התבססו על יוצאי יס התקיימו, מתקיימים, ויתקיימו לאורך ציר ההיסטוריה. באנקס וקיי לא עשו יותר מדי לאחר שנשלחו הביתה מהלהקה. באנקס נפטר בשנה שעברה, קיי עדיין מופיע, מן הסתם עם חומרים של יס.

הנה החבורה המקורית מבלגנת את "Every Little Thing" של הביטלס במקור

http://youtu.be/XIcpJFQDa64

2) על ג'נסיס שמעתם? כולם מכירים את סיפור הפרישה של פיטר גבריאל והמעבר של פיל קולינס לעמדת הזמר, בעודו ממשיך לתופף באלבומים. בהופעות החיות, לעומת זאת, היה צורך במתופף במשרה מלאה, והפור נפל על מתופף מצוין וחבר טוב של פיל קולינס, שבדיוק סיים את עבודתו בלהקתו הקודמת: ביל ברופורד.

במשך כשנה, ב 1976, ג'נסיס של ההופעות הורכבה מבאנקס-קולינס-האקט-רת'רפורד-ברופורד. סוג של סופורגרופ של פרוג רוק. ברופורד היה בטוח שהוא מצא את ביתו השלישי, אחרי יס וקינג קרימזון. חברי הלהקה, מצידם, שמחו לקבל אותו כמתופף להופעות, אבל לא העלו על דעתם לצרף אותו כחבר במשרה מלאה. החבילה התפרקה לבסוף. ברופורד המשיך לעשות מוזיקה, ג'נסיס התחילו לעשות כסף.

מתוך סיבוב ההופעות של ג'נסיס מ 1976, הנה "Los Endos"- קטע אינסטרומנטלי שאיפשר לשני המתופפים להפגין את יכולתם, ושפותח בשנים שאחרי לאחד השיאים של כל הופעה של הלהקה

http://youtu.be/PGH-ZTObCT4

 

[The Grand Illusion]

הוצאת לי את המילים מהמקלדת, לפחות לגבי יס.
אם ביס עסקינן, אז הנה מור מזכיר כאן את מוראז

הקלידן שהחליף את וויקמן באלבום הנפלא רילייר.

וויקמן קטף את התהילה, אבל בלב יש גם מקום למוראז.

 

[ציףציף1000]

אל תדאג לברופורד....

הוא לא בדיוק אמן חסר עבודה או הכרה.

 

[oren29at]

שאני אדאג לו? שאשתו תדאג לו

כן, אני יודע. ברופורד לא ממש סבל ממחסור בעבודה או בהערכה. בכל זאת, אחד מגדולי המתופפים של ה_ (השלם את החסר)

 

[Barmelai]

הוא עשה הסבה לג'אז

בשנות השמונים ומאז לא הביט אחורה. אני בטוח שטוב לו איפה שהוא עכשיו, שזה שום מקום מבחינת הכרה אבל היי, העיקר האמנות, לא?
בכל זאת, ברופורד נחשב למתופף בר מזל במיוחד. כל להקה שהצטרף אליה בשנות השבעים, הייתה בינגו. היה לו חוש ריח מפותח לזה, ולמה להכחיש, כשרון שגדולי המתופפים יכלו רק לחלום עליו.

ברופורד חושף את 10 כללי ההישרדות בקינג קרימזון
https://www.youtube.com/watch?v=j-f0P7-fxUQ

וזה במיוחד בשבילך מור
https://www.youtube.com/watch?v=8VqjjFG0_60

 

[The Grand Illusion]

תודה

נו, שמעתי על ביל גייטס וגם על ביל קלינטון, וגם את הקטע שקישרת עם ביל ברופורד

 

[The Grand Illusion]

LOL

 

[וינסנטי]

לא מוצלחת במיוחד, חייב לציין

כמתופף רוק הוא מתופף עילאי עם טיימינג מדהים וחוש למקצבים מעצבנים במיוחד. כמתופף ג'אז הוא עוד מתופף עם חוש למקצבים מעצבנים במיוחד.

(ואני מת על העבודות שלו ברוק! אבל כל מה שהוא עשה אחרי קרימזון נשמע מעצבן).

 

[Benedictus2]

בקונטקסט הג'נסיסי אפשר להזכיר גם את

אנת'וני פיליפס, מדור המייסדים שניגן בFrom Genesis to revelation וב Tresspass ולטעמי היה נגן מוכשר לא פחות (ואולי אף יותר) מסטיב האקט, עזב כאשר הלהקה החלה להופיע מחוץ למעגלי מועדוני הסטודנטים. הוא נבהל מהמוני האנשים (גם האקט לא היה הכי קומוניקטיבי בהתחלה אבל הוא התרגל) ועזב, הלך ללמוד והרחיב את השכלתו המוסיקאלית, והוציא שורה ארוכה של אלבומי סולו שלא זכו להצלחה מיוחדת - ביניהם האלבום המקסים הזה, שבו שיתף גם חברים מג'נסיס, כולל קולינס שלא היה בלהקה כשפיליפס עזב.

 

[Barmelai]

עוד ג'נסיסאי ביש גדא

היה ג'ון מייהיו, או איך שכותבים את השם הזה לעזאזל, שתופף ב Trespass המהורהר והמקסים. מייהיו היה גיוס של מייק ראת'רפורד, אחרי שני מתופפים כושלים שפוטרו מהלהקה. ראת'רפורד התרשם מאוד משיערו הארוך של מייהיו ומכך שהוא הביא לאודישן מערכת התופים מהבית! (כך על פי מייהיו עצמו). אלו היו תכונות שקשה לעמוד בפניהן וכך ניתנה ההזדמנות לג'ון מייהיו לזרוח על התופים שלו בטרספאס, כלומר הצליח לא להפריע למהלכו התקין של האלבום. תצוגת התכלית של מייהיו הוכיחה את עצמה ומייד עם תום ההקלטות ג'נסיס פתחה בעונת אודישנים נוספת בחיפוש אחר מתופף אחר, עדיף מקריח.

כישוריו של ג'ון מייהיו לא תאמו את הכתיבה השאפתנית עליה עמלו גבריאל את באנקס והמתופף הנחמד פינה את מקומו לטובת עילוי לונדוני צעיר בעל מבטא קוקני כבד. אחרי 3 דקות היה ברור שנמצא המתופף שג'נסיס חיפשה ואחרי 10 שנים היה ברור שנמצא כרטיס הזהב שבאנקס וראת'רפורד חיפשו. ג'נסיס מכרה יותר מ 150 מליון אלבומים ברחבי העולם.
ג'ון מייהיו עצמו נעלם מייד אחרי השהות הקצרה שלו בג'נסיס. הוא כל כך נעלם, שלאורך השנים נפוצו שמועות בדבר מותו. האמת הייתה שמייהו עקר לאוסטרליה, שזה אותו דבר כשחושבים על זה, והפך לנגר.
מייהו לא שב לנגן עד מותו, הפעם באמת, לפני 5 שנים, כנגר צנוע וחביב על הבריות.

מצאתי בקושי דקה אחת של Looking For Someone בהופעה מ 1970. רוב הדקה מוקדשת לגבריאל אבל גם ראשו של מייהו ושיערו הנפלא מגיחים לשבריר שניה, מה שאפשר לומר גם על הקריירה של מייהו כולה. תהנו
http://www.youtube.com/watch?v=6KgmAb_9g4E

 

[oren29at]

כמה תוספות ותיקונים

1) מייהיייו היה המתופף השליש של הלהקה. המתופף השני, ג'ון סילבר, דווקא התחבב מאד על חברי הלהקה, והעזיבה שלו ללימודים בארה"ב ביאסה אותם מאד. מייהיו, כאמור, החליף את סילבר, אבל הצורך שלהם להסביר לו בפירוט, שוב ושוב, איך הם מצפים שיתופף התיש אותם עד לפרידה הבלתי נמנעת.

2) "עדיף מקריח?" אני בספק אם מישהו יכל לנחש אי אז ב 1970 שהבחור הצעיר והשעיר מאחורי התופים יאבד את שיערו בכזאת מהירות בתוך 5 שנים בערך, בין 1980 ל 1985. גם הזקן סיפק הסחת דעת מוצלחת למדי, אם כי, במבט נוסף, המצח הגבוה טיפה גבוה יותר מהממוצע.

בכל מקרה, וכידוע רק לשנינו, נשירת השיער היתה הבעיה הפחות גדולה של קולינס כמוזיקאי.

 

[Barmelai]

צרות של עשירים...

 

[oren29at]

מישהו/מישהי ירצו לספר על ג'ודי דייבל?

 

[The Grand Illusion]

Jane Relf

בשני האלבומים הראשונים של Renaissance, שהם רינסאנס ואילוזן, לא שרה אנני האסלם, אלא הזמרת Jane Relf.
יש שטוענים שרלף שרה טוב מהאסלם, טענה שאני די מפקפק בה,
מה גם שהאסלם משתמשת בקולה ככלי נגינה לכל דבר, ועושה זאת באופן נפלא.

 

[arieltr]

אנדרו רידג'לי

אמנם הצליח להם מצויין עם להיטים עונתיים, אבל איך שהזבוב הזה רידג'לי נעלם לו הפך ג'ורג' מייקל לאייקון עולמי סופר דופר מצליח בעקבות פייט'. ועד כמה שזה ישמע מצחיק, וואם נראית כיום כאפיזודה קריקטוריסטית ברזומה של מייקל. חוצמזה שרידג'לי לא נתפס בשירותים הציבוריים מקבל ליקוק אז לפיסגה הוא בטוח לא הגיע...

- במידה מסוימת1, פיטר גרין. עד כמה שבפורום הזה הפאזה הראשונה של פליטווד מק מאוד מוערכת ועדיפה, ביתר העולם עושה רושם שבאקינגהאם-- ניקס זו הפאזה הכי מפורסמת מצליחה וזאת שמוציאה כספים מלקוחות מוסיקלים ממוצעים.
- ובמידה מסויימת2, כמעט כל מי שהיה חבר בקינג קרימסון בארבעת האלבומים הראשונים. או מי שסתם היה חבר של פריפ באותה תקופה.
- בג'נסיס אני הייתי הולך על אנתוני פיליפס - גיטריסט ענק.
- צ'אד צ'אנינג היה המטופף הראשון של נירוונה ומנגן באלבומם הראשון והמעולה בליץ'. מיד אחר כך דייב גרוהל החליף אותו והשאר היסטוריה.
- דייל קרובר המטופף של המאלווינס ניגן עם נירוונה, בריFלי, לפני צ'אד צ'אנינג. כלומר בשעתם המוקדמת מוקדמת. ובמספר מצומצם של שירים (פלוייד דה בארבר) מתוך בליץ' הדפיקה על התוף היא שלו. וגם בעוד כמה שירים אדירים מאחד האלבומים האהובים עלי.

 

[ציףציף1000]

דני קירוואן וג'רמי ספנסר

הם דוגמאות יותר טובות ל"פיט בסט" של פליטווד מפיטר גרין, המוערך עד היום. שניהם נעלמו מהרדאר מהר מאוד. קירוואן סבל ממחלות נפש שונות ונהיה הומלס, עד שמיק פליטווד גילה אותו ברחוב, שנים רבות לאחר מכן. ג'רמי ספנסר נעלם בכוחות עצמו, בשעה שפליטווד היו בטור בקליפורניה, והצטרף לכת הזויה בה הוא חבר עד היום.

יש עוד חברים בפליטווד שהם אפילו יותר עלומים: בוב וולץ', בוב ווסטון... לפחות ספנסר וקירוואן זכו להכלל בין חברי הלהקה שהוכנסו ל-Hall of Fame, בעוד נגנים אחרים לא (ההחלטה היתה, כנראה, של מיק פליטווד עצמו).

 

[droriko]

גם לנו בארץ יש את הפיט בסט שלנו

הכוונה היא כמובן לאמיר צורף. היה בנוער שוליים,הוציא איתם אלבום כושל ועזב-שניה אחרי הלהקה הופכת לביג שוט. היה ברוקפור,הוציא איתם אלבום כושל(ומחורבן)ועזב-שניה אחרי הם מוציאים את האיש שראה הכל. קיצר עצה לחברים פה שרוצים להקים להקה-תצרפו קודם את צורף,תוציאו איתו אלבום מצ'וקמק ותזרקו אותו,מכאן ואילך אתם על דרך המלך.

 

[droriko]

בעצם יש אחד אפילו יותר גרוע

את אמיר צורף עוד איכשהוא מכירים מפרוייקטים אחרים. מי שעוקף אותו בקטגוריה המפוקפקת הוא בחור בשם אורן אליעזרי(ה"מי???" שלכם רק ממחיש את זה) הבן אדם ניגן בלהקת ניו וויב קשוחה בפינגווין שנקרא "משינה",בסופו של דבר הוא ראה שהלהקה לא הולכת לשום מקום,התייאש ממנה וממוזיקה בכלל ונטש.