שרשור הסקר החדש!

[rfranko]

אמאשלך סטייסי, הכל למען המולדת אי סייד

 

[noosh]

טוב, אמנם בחרתי ב-RAINN

אבל רק כי זה מצחיק אותי. האמת שמה שהייתי מוכנה לעשות זה לבכות 1000 אוקיאנוסים, אם זה מה שצריך כדי להחזיר אותה לכאן

.

 

[רעוּת]

../images/Emo16.gif to sail you home

 

[shiray]

יווו בדיוק נדבקתי לשיר הזה לפני יומיים...

חחח והיום בבוחן באנגלית פתאום הוא חזר (ובכלל שמתי את LE בדרך!!!), והרגשתי מזה כמו סכיזופרנית: "די תפסיקי עם השיר. להתרכז בבוחן עכשיו!!!! אבל... ILL CRY A 1000 OCEANS... טוב די!" ואז עוד נזכרתי ישר באפקט של השעון שם ברקע, ובכלל התחרפנתי... פלא שמצאתי רק טעות אחת מתוך 12... באמת

 

[Applebite]

רק אני חושבת שזה אחד השירים

הקיטשיים ביותר בהיסטוריה של המוזיקה הנורמלית?? כששמעתי אותו בפעם הראשונה שאלתי את עצמי מה נחת על טורי שהיא כותבת פתאום שיר שנשמע כאילו לקוח מתוך איזה סרט של יו גרנט או משהו. כמתעבת קיטש (ואוהבת את טורי, כי היא בד"כ לא קיטשית ויודעת להעביר רגש בצורה לא מאולצת, מוגזמת או מלאכותית), זה בהחלט השיר הכי פחות אהוב עליי ב-TVAB...

 

[northern lad2]

את צודקת ממש

אני חושב בדיוק כמוך. אף פעם לא הבנתי מה הקטע עם השיר הזה.גם בעיני הוא קיטשי ולא מתוחכם בעליל. הקליפ שלו לעומת זאת בליגה אחרת לגמרי....

 

[boy for pele]

שיר מעולה.

סוגר את הדיסק הזה בצורה נפלאה. בקליפ אני דווקא לא מצליח להיזכר... מי אמר שיצירה צריכה להיות מתוחכמת כדי להיות טובה? כמה מהשירים הטובים ביותר של טורי הם פשוטים להלחנה - Leather, Baker Baker ועוד.

 

[northern lad2]

חוסר התחכום של השיר הוא לא מוסיקלי

אלא מילולי. אני לא מרגיש שיש שום דבר מאחורי, משהו מעניין.... וזה ההבדל שבד"כ אני מוצא בין טורי לבין אחרות כמו שרה מקלקלן למשל: המחשבה מאחורי, הרבדים בשיר. אני קודם כל בנאדם של מילים ואז של מנגינה וזה מה שאני מחפש ואוהב בטורי: דימויים מוזרים, מחשבות לא קשורות וקישורים לחוויות אחרות. לא מצאתי בשיר דבר מקורי מאלה, הדימוי של בכי הוא לעוס מאוד וקיטשי להחריד (בעיני לפחות).

 

[boy for pele]

חשבתי שדיברת על האספקט המוסיקלי של השיר

בקשר למילים של השיר, עניתי לAPPLEBITE. בתשובה שלי לה כתבתי גם למה אני חושב שטורי לא מחויבת להיות מחדשת וייחודית כל פעם, וגם כתבתי למה אני חושב שלו היא הייתה מחויבת לזה, השיר הזה הוא בהחלט בעל עניין וייחוד.

 

[סריט]

טורי לא קיטשית?!

לפעמים בא לי לקרוע את החוטים של האוזניות כשאני שומעת כמה שירים שלה... במיוחד מהאלבומים הראשונים.. אבל אני מתאמצת חזק להבליג.

 

[Applebite]

אולי יש לנו הגדרות שונות לקיטשיות ../images/Emo13.gif

נראה לי שאני מבינה מה את אומרת, היא נורא דרמטית ורגשנית, אבל ב-1000 oceans זה קיטש מסוג אחר, קיטש מסוג של שירים מיינסטרימיים שמנסים לרגש בכוונה, סרטים רומנטיים אמריקקים וספרים מסוג "הרומן הרומנטי". המילים כל כך לא מתוחכמות ונראות כאילו נלקחו מתוך תבנית קבועה של קיטש. וגם המוזיקה והשירה. אפס תחכום, ייחוד או עניין. אם היה "המדריך לכתיבת השיר הקיטשי", זה היה אחד השירים שהיו יוצאים כתוצר שלו.

 

[boy for pele]

הגדרה של קיטש.

קיטש הוא בהחלט לא דרמטיות. קיטש זה שימוש בנוסחאות קבועות ונדושות כדי להפיק את התגובה הרצויה מבחינתו של היוצר מן המאזין/קורא/צופה (אני משתמש בהגדרה של תומאס קולקה, אז מישהו רוצה להרחיב את הבנתו בנושא שיילך לקרוא אותו). גם אם את מקבלת את ההגדרה הזו (ונראה לי שאת כן), זה לא סוגר את הדיון לא על הקיטש עצמו, ולא על השיר הזה. מה שדרוש להוכיח זה ששימוש בתבניות קבועות זה גרוע לכשעצמו. סצינה בה אם שבוכה על בנה שנפטר מיידית יוצרת תגובה רגשית צפויה, אז האם נפסול כל סרט בו סצינה כזו מופיעה, מבלי לבחון את התכונות שלו? כמובן דרוש להוכיח שהשימוש בתבניות בדוקות פסול. אני, מצידי, אנסה לטעון את ההיפך. תפקידו של האמן הוא ליצור משהו שישקף את עולמו הפנימי. אם מקבלים את זה, שאלת הקיטשיות של היצירה שלו בכלל לא רלוונטית. כל עוד היצירה משקפת את העולם הפנימי של היוצר בצורה טובה, לא ניתן לבקר אותה כיצירה (אבל אולי ניתן לבקר את העולם הפנימי של היוצר). שאלת הקיטש נהפכת יותר רלוונטית כאשר היצירה הופכת ליצירה במרכאות, וכל מה שמעניין אותה זה למכור. אז, ה"יוצר" למעשה הופך את עצמו לאיש שיווק, ואומר לעצמו "אני אכתוב את זה כך, כי זה ימכור". במצב הזה כמובן שאין היצירה עוד משקפת את עולמו של היוצר, והיצירה מוזנית עד לדרגה של פרסומת. האם את מאשימה את טורי איימוס במסחור ובכך שהשיר הזה לא מבטא משהו שהיא הביאה מנשמתה? כי לי היה נדמה לי שלא. זה עדיין לא סוגר את הדיון. נניח שהשיר בהחלט מייצג את הרגשתה של טורי נאמנה, אבל את עשויה לטעון, למה לי, כמאזין/קורא/צופה להתחבר ליצירה שמשתמשת בנוסחאות שאני מכיר כל כך טוב. אני חושב, שהתשובה נמצאת באיכות של היצירה עצמה. האם הסצינה הסוגרת של "החיים הם נס", שמרגשת אותי עד דמעות, היא קיטשית, מכיוון שעלילה שמבוססת של אהבה הדדית שהיא בלתי אפשרית עקב מוסכמות חברתיות כבר נכתבה על ידי שייקספיר ב"רומיאו וג'ולייט"? והאם זה עושה את הסרט לגרוע? כמובן שלא. זה בטח לא יהיה מוגזם לטעון שמאז תקופת הפריחה של הדרמה ביוון העתיקה לא נכתבה עלילה חדשה אחת. האם זה אומר שעלינו להפסיק לכתוב? כמובן שלא (וזה אגב תשובה לאלה מעליי שרמזו שCHINA הוא קיטשי. אז מה אם מטאפורת המרחק הפיזי כמשל על ריחוק בין בני אדם כבר נכתבה כל כך הרבה פעמים? זה שיר מהמם מכל כך הרבה בחינות.). זה פשוט אומר שאנחנו צריכים לשפוט את היצירה לגופה (בהנחה שהיא לא נכתבה כמו פרסומת, כאמור בפסקה הקודמת). אז את כותבת שהשיר הוא חסר תחכום, ייחוד ועניין. לגבי התחכום, עניתי כבר למישהו למעלה. לגבי ייחוד, אני לא מכיר הרבה שירים שדומים מדי לשיר הזה גם לירית, וגם מוסיקלית, אז הוא נשמע לי מספיק מיוחד (אם יש לך דוגמואת קומקרטיות של שירים, זה הזמן והמקום). לגבי עניין, השיר הוא בהחלט בעל עניין. אם מעולם לא הרגשת שאת מוכנה לבכות אוקיינוסים כדי להביא מישהו הביתה, אני פשוט מקנא בך. כי אני בהחלט כן הרגשתי כך. לגבי אנשים שכבר אינם בחיים שלי. או לגבי אנשים שכבר פשוט אינם. (אפשר לדבר גם על כך שישינם שינויים ביצירות שנובעים מקונקסט אישי, היסטורי או אמנותי, ואז כדי שהיצירה תהיה קיטשית באמת נחוצה חזרה הרבה יותר מהותית על אלמנטים מסוימים מכפי שאני ואת דיברנו. זה יוצר בעיה נוספת - זה אומר שכדי להבין יצירה יש להבין את הביוגרפיה של הכותב (כדי להבין את הקונטקסט האישי), ההיסטוריה של התקופה בה היצירה נכתבה (כדי להבין את הקונטקסט ההיסטורי), ותולדות האמנות הרלוונטית (כדי להבין את הקונטקסט האמנותי). האמנם אי אפשר לשפוט יצירה בפני עצמה, מבלי להפוך למומחה? אשאיר את זה פתוח, ואעצור כאן. אי אפשר לדבר על הכל.)

 

[shiray]

או כמו שהמורה לקולנוע שלי תמיד אמרה לנו:

"סיפרו כבר כמעט כל סיפור אפשרי. כמעט בטוח שאת הסיפור שלהם כבר סיפרו, גם אם הוא הכי אישי עבורכם. בגלל זה תשקיעו בדרך שבה אתם מעבירים אותו, במקום לחשוב מי עשה כבר מה."

 

[noosh]

וואי, כתבת את זה ממש יפה

אף פעם לא הצלחתי להסביר מה זה קיטש, נראה לי שאני מתחילה להשתמש בהגדרות שלך.

 

[רעוּת]

נובלס, אקסטזי, חסה, שמפניה, ../images/Emo79.gif

 

[rfranko]

שם מעבר לקשת בענן

 

[lifahead]

ודם מלוכלך!!!

 

[boy for pele]

ההגדרות הן לא שלי....

נתתי קרדיט בהודעה המקורית, ואין לי בעיה לתת אותו שוב - השתמשתי בהגדרות של תומאס קולקה. וקראתי מחדש את הפוסט, ונראה לי שלא הבהרתי את עצמי מספיק בנקודה אחת. זה לא מספיק שיהיה שימוש בנוסחאות מובנות מאליהן כדי לסחוט רגש מסוים מן הצופה. תנאי הכרחי נוסף היא כוונה לסחוט רגש כזה מצד היוצר מלכתחילה. אני גם טוען שטורי לא ניסתה לעשות זאת. ונוש, אם את מתעניינת קצת בתחום, אולי יעניין אותך לקרוא את הפרק מתוך הספר "מוזיקה אז ועכשיו" שעוסק בקיטש מוסיקלי (נדמה לי ששם הפרק זה "קיטש ובנאליות במוסיקה", זה אחד הפרקים האחרונים בספר, משהו כמו 10-15 עמודים.) אני לא מסכים עם הגישה שהוא מציג שם, אבל זה קריאה מעניינת, במיוחד לאלה שמגיעים עם רקע מקצועי, מה שלי אין (אני לא טועה נכון? כתבת שאת מנגנת על משהו?)

 

[northern lad2]

אני מסכים, שוב....

כתבתי את ההודעה הראשונה לפני שקראתי את זו וזה בדיוק מה שניסיתי להגיד.

 

[northern lad2]

הבהרה: הסכמתי למה ש Applebite ניסתה להגיד