שרשור הכירות

[em0854]

היכרות

בעלי ז"ל נפטר לפני חמש וחצי שנים לאחר שנה של מאבק בסרטן מוח. נותרנו אני ושתי בנות בנות 26 ו-26. שתיהן בשלבים שונים של עזיבת הקן. כשבעלי חלה בדיוק החלפתי עבודה ולכן נאלצתי לנטוש את העבודה החדשה לצורך טיפול בו- ובכל המינהלה שהמחלה מחייבת. (פיזיוטרפיה, טיפול רפואי ומאבקים שונים ומשונים בביטוח לאומי משרד הבריאות ועוד) במהלך מחלתו עבר בעלי שני ניתוחי מוח שמהשני נותר נכה, לכן גם עברנו לבית צמוד קרקע בישוב כפרי ליד עיר מגורינו. לאחר פטירתו החלטתי שלא לחזור לבית בו גרנו אלא לשפץ בית שהיה ברשות המשפחה ולהתחיל דף חדש. עם תום השיפוץ, התחלתי גם דף חדש מיקצועי ולמדתי באמצעות שיקום ביטוח לאומי ספרנות באוניברסיטה. מקצוע בו אני עוסקת וגרם לי הנאה רבה. לכל החדשים, גם במצב לו נקלענו שלא מרצונינו יש נקודות אור , אני משתדלת יום יום לחשוב עליהן . אני רואה בפורום הזה את אחת מנקודות האור הללו. עדנה

 

[24ר]

לירח המלא

גם בעלי מת מוות פתאומי ובלתי צפוי , גם לי 3 ילדים 11 15 17 , בניגוד אליך אני ממש מתקשה לעכל ולקבל את רוע הגזירה , אני כועסת על אלוהים שלקח לי את בעלי ולילדיי את אביהם שהיה אדם נפלא , אני מלאה בעצבות ויורדת עוד ועוד במשקל , לכאורה הכל שגרתי אני הולכת כל יום לעבודה וילדיי לבית הספר הבית מתנהל איכשהו , כשמגיע סוף שבוע אני נכנסת לחרדות ממש איך אמלא את השבת? איך אתמודד עם תחושת הריק הגדולה שאני קמה עימה בבוקר - כל בוקר . עברו8 שבועות , זה קרה בשבת בחדר כושר בשעה 11 וחצי צלצל הטלפון וקראו לי לבית החולים , מאז הכל התהפך חיי השתנו לבלי היכר . זה ממש מעשה שטן , עד אז חייתי בשלווה , חיי נוחות וחיי זוגיות טובים . למה זה היה צריך לקרות? אני יודעת שליי להיות חזקה שמעתי את זה מאות פעמים , שהחיים חזקים ועוד כאלה ביטויים ...אך ההתמודדות קשה , קשה מידי , אלוהים מנסה אותי בנסיון קשה מידי . תסלחו לי שאני כל כך פסימית הערב. הלוואי ואמצא קצת שלווה ...

 

[2א מאה2ה]

שתי עצות כלליות ברשותך ../images/Emo47.gif

הזמן .

עצמך.

 

[tul9ad]

היי יקירתי

הסיפור שלנו דומה, גם בעלי נפטר באופן פתאומי, ובפורום אנחנו פשוט מעודדים אחד את השני, כי רק מי שעבר חוויה דומה יכול להבין, כאן את יכולה לכתוב ולשתף ברגשותייך ואף אחד לא ישפוט אותך, ההפך רק תמיכ ואהבה אל תפחדי לשתף, זה מה שהציל אותי, גם לי זה קרה לפני 4 חודשים. אשמח שתרשמי לי את רשימת הספרים על אובדן.

 

[2א מאה2ה]

24ר ../images/Emo24.gif אחות אמיצה ויקרה../images/Emo201.gif

שבת שלום לך

יש שעות בכל יום בהם התחושה היא אבדון , ריק, המאיים להשתלט עלינו .. אני מקווה שיש גם שעות או דקות של מעט תקווה. אני משתדל להיות בָּתהליך בתוך התהליך.. לחיות ולחוות אותו.. לא להגיע אל שום יעד.. רק להבין את הדרך אותה אני עובר. מאחל לך כוחות , ותכלית , ובסופו של יום שתדעי לסכם את שלל הזמנים שחווית המתמודדים המתעלמים והמקווים . שבת שלום לך

מומי

 

[הים רגוע]

שרשור הכירות

השרשור הזה מיועד גם לסמויים שרק קוראים בפורום ... אשמח לראות מי נכנס לביתנו ומי קורא פה ... כל אחד מוזמן להציג את עצמו ... מי שרוצה יכול רק לשלוח איקון מחוייך או יד לשלום ,, ואשמח מאד אם יהיו כאלה שיספרו קצת על עצמם שנלמד להכיר ואודה לכם אם תצרפו תאריך לידה בכדאי שנוכל לברך ... תודה על שיתוף הפעולה .... טלי ...

 

[24ר]

אני לא מרגישה אמיצה

תודה לך על המילים הטובות , יש לי רגעים של הקלה פה ושם , הקלה יחסית . אני חושבת שאתה האמיץ.... נראה לי שהאמונה עוזרת ...

 

[2א מאה2ה]

אילו הרגשנו אמיצים ..

לא היה בזה שום אומץ חיזקי ואימצי אחות יקרה.

 

[2א מאה2ה]

מתפקד ../images/Emo24.gif

מומי , התאלמנתי לפני חודשיים ושלושה ימים ..

אשתי כוכבה

ז"ל נרצחה בפיגוע ירי ליד קרית ארבע,

ביום כב אלול תש"ע

ביחד עם יצחק

וטלי איימס ז"ל ועם אבישי שינדלר

ז"ל אני מורה מחנך , בבית ספר מפתן , וכיום אב חד הורי לביתנו היחידה והאהובה.

קורא כאן ,

כותב .

.מתלבט מתיעץ

ואפילו נהנה לראות תהליכים אצל הנוכחים .. אוהב את כולם

פה ובכלל (בלי מבחנים בבקשה)

יש לי בלוג (חייב לעשות פרסום טלי.. )

הלינק בחתימה למטה.. בבלוג אני מספר על רגשות

תחושות מעשים

התמודדויות וכו'. אשמח לקבל הארות ותגובות בבלוג.

יום הולדתי הוא כא' באב (23/08)

אני בן 40

השנה אני לא רוצה לחגוג יומולדת

אולי בשנה הבאה.. אז השנה נא לדלג עלי תודה.

בכל יום אני מתמודד עם דברים חדשים ובכל רגע אני מודה . מודה לבורא עולם על הכוחות שהוא מאפשר לי לגלות בי .

מודה לטלי על הפורום המושקע הזה .

מודה לנסיכת הכוכב על החיבור והליווי .

מודה לחברים האמיצים שלי פה

וגם ל

צילה בוקי ,

לפשושית

ולשיבולת 7

ולכל אלו המלווים

אותי בכל רגע . ובמיוחד מודה לכל האנשים הנפלאים שהזדמנו לכאן בנסיבות מחרידות ופה מתגלים כוחותיהם ומעלותיהם

האציליות שבשעה קשה שאנו מצויים

בה אינם מסתגרים בצערם אלא באים

לתמוך ולשתף , להיות מהנותנים ,

מודה לך טלי על

הבמה שיש לי להביע

לקרוא ללמוד ולהגיב.

וכמובן תודה

לתפוז שלא חסם אותי ל78 יום.

 

[שיבולת7]

גם אני...

בת 36, (טו בשבט,7/2) . 3 ילדים (שנתיים,11,8 ) וכלב חמוד( אותו אמצנו לפני 4 חודשים..) התאלמנתי לפני תשעה חודשים (שנראים כמו תשע שנים..). בעלי ז"ל חלה בסרטן הקיבה ונפטר שנה וחודש לאחר גילוי המחלה. היינו יחד מגיל 18,והוא היה החבר הכי טוב שלי בעולם,אב נהדר ,מורה ומחנך נערץ על תלמידיו. עוסקת בתחום החינוך (מנחה מורות במשרד החינוך ובחברה פרטית). ממלאה את ימי בעשייה,עבודה ולימודים. "זמן פנוי" לא מיטיב עימי בימים אילו. משתדלת לחיות לצד הכאב ולהמשיך לדאוג לילדי לבית שמח ורועש כפי שהיה תמיד,כפי שהבטחתי לאביהם. אנחנו נוסעים,מטיילים,חוגגים,שרים וצוחקים. גם בשבילו. כתיבה עבורי היא תרפיה,ולכן מוצאת פה מקום לחלוק את כאבי ושמחותי עם אנשים כמותכם,המבינים לליבי. החלל גדול,ואני יודעת שלעולם לא יתמלא,אך אאלץ ללמוד לחיות איתו. איך? אני עוד לומדת... (אה,מומי..בשמחה ו

גם לך !)

 

[צילה בוקי]

מתפקדת

התאלמנתי לפני שנה ואחד עשרה חודשים וחצי. אוטוטו שנתיים. אמא ל 6 ילדים. הצעיר היום בן 17. מנסה להשתקם ולהתחזק. רואה את החכ"ם: ח-חצי כ-כוס מ-מלאה. ובוחרת להיות חכ"ם. עוד שבועיים האזכרה. תקופה לא פשוטה. בעלי נפטר ביום הנשואין שלנו. "מתנה" יפה קבלתי... יום הולדתי, כ"ג באדר. 6.3.56. פרשתי לגמלאות לפני 4 שנים ממשרד ממשלתי. עוסקת בייעוץ זוגי ומשפחתי. כאן המקום להודות לטלי ונסיכת הכוכב. ולחברים התומכים והנהדרים. אתם פשוט מקסימים ויקרים. מלאהבה צלה

 

[נסיכת הכוכב]

ערב טוב

אני באתי לפני כמה שנים לפרסם פנטזיה , רציתי למצוא אלמן אב לילדים , יחד לבנות משפחה , כי אני רווקה ולצערי לא ילדתי ילדים , ילידת כד' באדר ב 27/3/1957 , למרות שעברתי את ה50 לפעמים מרגישה ילדה אבודה בת 16 אני אשה מסורתית העוסקת בכתיבה ושורדת את החיים ,חיה לבד וקצת בודדה שבת שומרת עלי ואני משתדלת לשמור עליה כי השבת שלי שבת יהודית שומרת על הכשרות ולא נוסעת בשבתות וחגים אבל כן נמצאת בפורום שבאתי לראשונה מצאתי פה פורום נחמד ושקט , עם מעט הודעות, מאחר והכרתי את הנושא , כי אמי ז"ל התאלמנה , נשארתי לתמוך ,\ מאז חלפו להם שנים ,ולהפתעתי ושמחתי מצאתי פה בית אתכם , אילו הנכנסים לכתוב בפורום , מלווה אתכם ומבינה מה עובר עליכם אתם התומכים בי וביום יום, כמו משפחה אוהבת ועוטפת ,מבינים אותי היטב כיתומה בקיצור באתי לחפש אלמן ומצאתי הרבה אלמנים ואלמנות נחמדים ויקרים ללבי ואני שמחה שיכולה לשלוח במילה טובה ומנחמת וגם ים של אהבה וחיבוקים מכל הלב ללוות אתכם לשגרה חדשה של חיים למרות האובדן , לראות את האנשים ונשים שבים לחייך

 

[nomies]

לפני חודשיים זה קרה

אישי האהוב, אב ילדי, חברי ושותפי זה 39 שנים נפטר. במשך שנה ומחצה נאבק בגבורה שאין גדולה ממנה בסרטן המוח. עבד עד שבועיים טרם מותו, התעמל, טייל, לא איבד ממרצו ומשמחת החיים שלו. נסענו לסאפארי באפריקה מיד אחרי ההקרנות, טיילנו בערבות השלג בלאפלנד, נחנו בחופי יוון, ניסינו לדחוס שנות חיים לשנה שנתיים שידענו כי יש לו. קיוויתי לנס, בישלתי לו ירקות אורגניים והלעטתי אותו במיצי פירות ושורשים שונים.הוא הפסיק לאכול בשר ולשתות קפה,יבאתי כדורי צמח רוטה מהודו עבורו , הוא חייך והסכים לכל גחמה למרות היותו רופא... 4, מצויד במסמך חתום בנוכחות עורך דין ועדים סרב לכל פעולה פולשנית שתאריך את חייו, וכך לאחר 4 ימים חסרי הכרה הלך מאתנו יומיים טרם מלאות לו 62 שנה. אני מכירה אותו מגיל 13, הוא היה לי חבר ואהוב ואח ואב, אהבתיו יותר מחיי

 

[אוספת פירורים]

כל מילה שלי מיותרת...

אתך בכל רמ|ח עצמותי ושסה גידי.... ולמרות הכל אני יודעת שאת לבד......

 

[nomies1]

תודה...היום פרקתי את הבית

החלטתי על שיפוץ גדול ואני חייבת לפנות את הדירה עד סוף החודש קשה לי אני עוברת על כל התמונות, המסמכים, המכתבים, המזכרות ,תעודות גמר, ציונים לשבח ,מסמכי הוקרה והכרה, אוף! איש כה רב פעלים,!!! היה לו עוד כל כך הרבה לתת ולקבל... איני שואלת למה, בהיותי אפיקורסית גמורה מאמינה אני שאין הגיון, הפור נופל באופן רנדומלי לגמרי, ובכל זאת הכאב גדול גדול

 

[nomies1]

הוספתי את הסיפרה 1 בגלל בעיות בסיסמא הקודמת

 

[נות נות]

גם בעלי היה חבר,בעל,מאהב,אהבת חיי!

בעלי נפטר לפני כ-10 חודשים מסרטן הריאות,התמזל מזלנו ומזלו שהוא לא סבל לא צרך כדורים נגד כאבים ונשאר בגופו כמו שהיה בבריאותו זכינו לאהוב אחד את השני אהבת נפש שרק בודדים זוכים בה. גם אני הכרתי אותו מגיל 16. כל כך מבינה ומשתתפת בצערך

 

[nomies1]

זו נחמה גדולה כאשר המוות אינו כרוך בסבל פיזי

אבל הנפש כואבת נורא...

 

[שחורדינית2]

היי בוקר אור לכולם כאן אני התלאמנתי לפני

שנתיים וחצי בדיוק בערב לג בעומר כשכולם הדליקו מדורות בחוץ הוא כיבה את עיניו והחזיר את נישמתו לבורא.... אבל אומרים שצדיקים מתים בתאריך שכזה ואכן היה כזה... יש לי שני ילדים בוגרים בן 16 ובת 20.5 משוחררת טריה והםם חוו את כל תקופת המחלה שלו בבית מתבגרים צעירים שנופלת עליהם הפצצה הכבדה הזו ואני שהייתי כה אופטימית נשארתי לבדי והרמתי אותנו כמשפחה בל ניפול ... נפטר מסרטן הלבלב בן 47 במותו ...כשמהתחלה לא היה מזור לגוש ששלח את הגרורות שלו לעוד מקומות ... חצי שנה של סבל!!!! אני עוסקת בחינוך מיוחד והעבודה די החזיקה אותי כי חזרתי ממש אחרי השבעה לעוד חודש וחצי של עבודה ועשיה . כרגע אני במקום אחר אך מבינה את כל הכותבים שרק עכשיו מתמודדים ומתחילים לעבד את האבל כל אחד בדרכו ודי נזכרת איך אני פעלתי כמו אוטומט לא בדיוק יודעת מי ומה אך לאט לאט מתוך החשיכה מצאתי את האור וגיליתי שאפשר וניתן לחיות לצד הצער והכאב ומשם אפילו לצמוח !!!! שיקמתי את עצמי ואת משפחתי ועדיין לומדת ויש עוד מה ללמוד... אז קוראת כאן אתכם ומדי פעם כותבת משהו .... שיהיה לכם המשך יום טוב ממני צביה.

 

[פשו שי ת]

הכירות

שמי חגית אני אלמנה כמעט 4 שנים( עוד חודשיים אזכרה) אמא ל 5 ילדים מקסימים 23,19,והנסיך- כמעט 4 -בנים 13,10-בנות ירושלמית בעלי נפטר בפתאומיות-מיתת נשיקה- הלך לישון ולא קם.. אני הייתי בשמירת הריון בחודש 8 . 3 שבועות אחר כך ילדתי את הנסיך שהביא אור לחיינו