אני לא יודעת באיזה שבט היית, באיזה כיתה ומי
הדריך אותך, אבל זה לא משנה. לתנועה בתור תנועה יש ערכים - זה שבשבטים מסויימים [כמו בהנהגת ת"א, לדוגמה] הכמות עולה על האיכות, זה ידוע ועצוב. לא כל מדריך [גם אצלנו, כשאין הרבה כאלה] הוא מדריך טוב. יש הרבה מדריכים שמוותרים לעצמם וכותבים פעולות שטותיות - אבל עם כל הכבוד, ראיתי את זה גם בתנועות אחרות אצל מדריכים שאני מכירה, ולא חסרות אצלנו עדויות על אנשים שהיו בכיתות הנמוכות יותר בתנועות נוער כמו המחנות העולים והנוע"ל, ואמרו שהם עזבו כי כל מה שעשו שם זה לשחק ולדבר על "איך היה היום". אני לא טוענת שחניכים בכיתות ד' או ה' מסוגלים לפתח חשיבה עמוקה במיוחד על מושג הציונות, אבל חלק מהרעיון הוא לחנך גם לערכים "קטנים" יותר, ועם השנים להתרחב לכל קבוצת הערכים. אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה, אבל ילדים שהמעמד החברתי שלהם עולה בעזרת המדריך בצופים, או אפילו ילד שמפסיק לזרוק את הזבל שלו על הרצפה: זה חינוך, וזה ערכים.