שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו
שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו