שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה

[JayZed]

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

 

[JayZed]

1 - נסיעת הרכבת החזרה

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

1 - נסיעת הרכבת החזרה
קמנו מוקדם, תפסנו (ברגע האחרון) את הרכבת של 8:30 מתחנת הרכבת של בלגראד. הרכבת נוסעת לוינה שבאוסטריה דרך בודפשט, כך כתוב על הדלת של הקרונות: Belgrade - Budapest - Vienna. שוב קיבלנו רכבת המורכבת מקרונות גרמניים משומשים, אך הפעם היה בה גם קרון אחד חדש יותר, שאותו מייד תפסנו. כפי שניתן לראות בתמונה הקרון הוא בעל סידור זהה כמעט לקרון שהגענו איתו לסרביה, אבל הוא ממוזג (ולכן החלונות אינם נפתחים). כך נראה התא שלי בקרון.

 

[JayZed]

2 - קטר סרבי טיפוסי עומד ביציאה

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

2 - קטר סרבי טיפוסי עומד ביציאה
מהתחנה בבלגרד מחובר לקרונות משא. קטר זהה, רק בצבע אדום, משך את גם הרכבת שלנו.

 

[JayZed]

3 - סרטונים וקרונות משא נטושים

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

3 - סרטונים וקרונות משא נטושים
בתמונה - קרונות משא נטושים לצד המסילה. והנה כמה סרטונים מהנסיעה. סרטון1 - עוד קרונות נטושים לאיזו תחנה קטנה באמצע שום מקום. סרטון2 - מצד לצד, מחלון לחלון, מהמעבר לתוך התא. סרטון3 - אחרי הגבול עם הונגריה, החלפנו קטר לקטר הונגרי. לצערי בגלל ביקורת הדרכונים פספסתי את המאורע החשוב הזה, אבל ממש שניות אחרי היציאה לביקורת הדרכונים צילמתי את הקטר החדש כבר מחובר לרכבת, לוקח אותנו לתחנת הגבול.

 

[JayZed]

4 - והנה הגענו להונגריה

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

4 - והנה הגענו להונגריה
מארש יורדים מהרכבת.

 

[JayZed]

5 - רכבת מעניינת בתחנה בבודפשט

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

5 - רכבת מעניינת בתחנה בבודפשט
משום מה יש לה קטר באמצע הרכבת...

 

[JayZed]

6 - והנה הרכבת שלנו

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

6 - והנה הרכבת שלנו
בכל הדרה. עוד מעט היא תנותק מהקטר הזה, וקטר אחר יחובר איליהה מאחור שיקח אותה לאוסטריה.

 

[JayZed]

7- והנה החיבור כבר מנותק...

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

7- והנה החיבור כבר מנותק...

 

[JayZed]

8 - ...והרכבת יוצאת לדרכה.

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

8 - ...והרכבת יוצאת לדרכה.
וכמה דקות אחריהה, גם הקטר יוצא מהתחנה, כפי שרואים בסרטון הזה.

 

[JayZed]

9 - קטר עיתוק מתחבר לרכבת חונה כדי

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

9 - קטר עיתוק מתחבר לרכבת חונה כדי
להוציא אותה מהתחנה.

 

[JayZed]

10 - לקחנו את המטרו קו M2 לסופו...

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

10 - לקחנו את המטרו קו M2 לסופו...

 

[davidfainshtein]

../images/Emo26.gif

10 - לקחנו את המטרו קו M2 לסופו...

מדובר בקרונות מסוג Ej3 אשר פותחו במקור עבור המטרו של פראג ויוצרו בין השנים 1973-1977. הם מבוססים על הדגם הקודם - Ej1 אך נבדלים מהם במספר פרמטרים: 1. מסגרת החלונות מאלומניום ולא מעץ, מה שמפחית את משקל הקרון. 2. מערכת חשמל משופרת. 3. ASC - מערכת בקרת מהירות אוטומטית. 4. מערכת בלמים דינאמיים משופרת. (בלמים המופעלים מכוח היפוך קוטביות המנוע). 5. קונסולת נהג משופרת ונוחה יותר. 6. מנועים חזקים יותר מדגם DK-116A - 4 מנועים בכל קרון בהספק של 72 קילו-וואט כ"א. (לעומת 66 בגרסה הישנה).

 

[JayZed]

לא נכון.

מדובר בקרונות מסוג Ej3 אשר פותחו במקור עבור המטרו של פראג ויוצרו בין השנים 1973-1977. הם מבוססים על הדגם הקודם - Ej1 אך נבדלים מהם במספר פרמטרים: 1. מסגרת החלונות מאלומניום ולא מעץ, מה שמפחית את משקל הקרון. 2. מערכת חשמל משופרת. 3. ASC - מערכת בקרת מהירות אוטומטית. 4. מערכת בלמים דינאמיים משופרת. (בלמים המופעלים מכוח היפוך קוטביות המנוע). 5. קונסולת נהג משופרת ונוחה יותר. 6. מנועים חזקים יותר מדגם DK-116A - 4 מנועים בכל קרון בהספק של 72 קילו-וואט כ"א. (לעומת 66 בגרסה הישנה).

לא נכון.
המטרו של בודפשט נפתח לפני המטרו של פראג. הרכבות לבודפשט היו מבוססות על סדרת ה-E, לא Ej, כי האחרון היה בפיתוח באותו הזמן עם הקרונות של בודפשט - הראשונים הופיעו על מסילות מוסקבה בסוף 1970. לכן, ה-Ev (מה שמסמל E Vengersky, ז"א הונגרי) בעקרון זהה ל-Ej מבחינה מכאנית כי הם פותחו במקביל, אבל קצת עולה עליו בפרמטרים הבאים: * גימור הפנים נעשה ברמה יותר גבוהה מהקרונות המיועדים למוסקבה, הרבה חלקי עץ הוחלפו באלומיניום - למשל עדני החלונות, הפלסטיק - לפלסטיק חסין אש מתקדם * מגירות המצברים יוצרו ממתכת במקום עץ * המנועים שהותקנו היו מנועים חזקים יותר, זהים לאלה שהותקנו ברכבות שיוצרו למטרו של לנינגרד במפעל ע"ש יגורוב בלנינגרד (כעט סנקט פטרסבורג). האב-טיפוס של ה-Ev יוצר ב-1968 והגיע להונגריה ב-69. אחרי מבחני התאמה החל ייצור סדרתי ב-1970. באותה השנה שקו M2 נפתח לציבור. הקרונות שיוצרו לפראג הם קרונות Echs (ברור למה, נכון?

), והם, בגדול, כמעט זהים ל-Ev חוץ מזה שהם קיבלו מערכת ATC כי המטרו בפראג עובד ללא סמינורים, בעזרת מערכת בקרת מהירות אלקטרונית אוטומטית. כמו כן, היו שינויים ושיפורים קטנים בהרבה דברים נוספים, כגון שולחן הנהג. הקרונות מדגם זה החלו ייצור ב-1973. בעקרון, סדרות Ej2 ו-Ej3, המיועדות לרוסיה עצמה, היו תוצאה של (סוף-סוף) משיכת קו היצור של הקרונות ה"בייתיים" לרמת קו היצור המיועד ליצוא. לא היה בהם שום דבר חדש, רק השינויים שכבר הוכנסו בסדרות Ev ו-Echs. וזה רק מראה שוב איך סחר מעודד פיתוח: כשפתאום הופיעו לקוחות שמשלמים אז הפיתוח קיבל דחיפה מיידית קדימה.

 

[JayZed]

11 - ...ומשם את חשמלית קו 61

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

11 - ...ומשם את חשמלית קו 61
שמגיעה למעוניינו ליומיים האלה. החשמלית היא TATRA T5C5 משנות השבעים שעברה שיפוץ לחרונה ונראית חדשה לחלוטין, הן מבחוץ והן מבפנים. החשמליות מדגם זה הן הזריזות ביותר בבודפשט ובדר"כ משמשות את הקווי ה"אקפרס" של החשמליות - הקווים שלא עוברים במרכז העיר וישרים ומהירים לאורך רוב דרכם. התאוצה של החשמליות מדגם זה בהחלט מרשימה, כפי שאפשר לראות בסרטון הזה (התחלתי לצלם כאשר יצאנו מהתחנה אך המצלמה לא הייתה מספיק מהירה כדי להספיק לקלוט את השניה הראשונה של התאוצה). אחרי רמזור היא בקלות משאירה את האוטובוסים מאחור.

 

[JayZed]

ואגב, הנה קישור למידע ותמונות

11 - ...ומשם את חשמלית קו 61
שמגיעה למעוניינו ליומיים האלה. החשמלית היא TATRA T5C5 משנות השבעים שעברה שיפוץ לחרונה ונראית חדשה לחלוטין, הן מבחוץ והן מבפנים. החשמליות מדגם זה הן הזריזות ביותר בבודפשט ובדר"כ משמשות את הקווי ה"אקפרס" של החשמליות - הקווים שלא עוברים במרכז העיר וישרים ומהירים לאורך רוב דרכם. התאוצה של החשמליות מדגם זה בהחלט מרשימה, כפי שאפשר לראות בסרטון הזה (התחלתי לצלם כאשר יצאנו מהתחנה אך המצלמה לא הייתה מספיק מהירה כדי להספיק לקלוט את השניה הראשונה של התאוצה). אחרי רמזור היא בקלות משאירה את האוטובוסים מאחור.

ואגב, הנה קישור למידע ותמונות
נוספות על קו 61, מהאתר "TRAMS OF BUDAPEST".

 

[JayZed]

סליחה, זה לא עבד, הנה הקישור

ואגב, הנה קישור למידע ותמונות
נוספות על קו 61, מהאתר "TRAMS OF BUDAPEST".

סליחה, זה לא עבד, הנה הקישור
http://hampage.hu/trams/thg2bp/route61.html

 

[JayZed]

12 - בערב אחרי ההגעה והסידורים

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

12 - בערב אחרי ההגעה והסידורים
הלכתי לטייל בעיר בכלל ובמטרו בפרט. אגב, הגיע הזמן שאזכיר את שיטת הכרטוס של בודפשט. הכרטיסים תקפים לכל סוגי התחבורה בעיר: מטרו, חשמליות ואוטובוסים / טרוליבוסים. הנוסעים שמשתמשים בכרטיסים יחידניים צריכים להחתימם לבד, עיי הכנסת הכרטיס למכשיר בתוך האוטובוס/חשמלית או בכניסה לתחנת המטרו. ישנו כרטיס יומי, כרטיס תלת-יומי וכרטיס שבועי למבקרים, בנוסף לכרטיס חודשי. כל סוגי הכרטיסים האלה אין צורך להחתימם כלל - רק להראותם למבקר ע"פ בקשה. כל סוגי הכרטיסים זולים להפליא, וכמובן שההנחה הולכת וגדלה בהתאם לתוקף הכרטיס החופשי. אנחנו קנינו כרטיסים תלת-יומיים, כדי שיהיה לנו החופש להסתובב כאוות נפשיינו מבלי לדאוג לתשלום בתח"צ.

 

[Golf Bravo]

העומק של חלק מהתחנות האלה מדהים

12 - בערב אחרי ההגעה והסידורים
הלכתי לטייל בעיר בכלל ובמטרו בפרט. אגב, הגיע הזמן שאזכיר את שיטת הכרטוס של בודפשט. הכרטיסים תקפים לכל סוגי התחבורה בעיר: מטרו, חשמליות ואוטובוסים / טרוליבוסים. הנוסעים שמשתמשים בכרטיסים יחידניים צריכים להחתימם לבד, עיי הכנסת הכרטיס למכשיר בתוך האוטובוס/חשמלית או בכניסה לתחנת המטרו. ישנו כרטיס יומי, כרטיס תלת-יומי וכרטיס שבועי למבקרים, בנוסף לכרטיס חודשי. כל סוגי הכרטיסים האלה אין צורך להחתימם כלל - רק להראותם למבקר ע"פ בקשה. כל סוגי הכרטיסים זולים להפליא, וכמובן שההנחה הולכת וגדלה בהתאם לתוקף הכרטיס החופשי. אנחנו קנינו כרטיסים תלת-יומיים, כדי שיהיה לנו החופש להסתובב כאוות נפשיינו מבלי לדאוג לתשלום בתח"צ.

העומק של חלק מהתחנות האלה מדהים
אחרות נמצאות על פני הקרקע או כמעט עליה (כמו תחנת גן החיות, אם אני זוכר טוב)

 

[JayZed]

13 - סרטוני מטרו M1

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

13 - סרטוני מטרו M1
קודם כל המטרו מילניום הנוסטלגי - המטרו החשמלי הראשון בעולם. בתמונה: תחנה של המטרו (מצטער על הטשטוש, צולם מתוך רכבת בחושך). סרטון1 - רכבת בתחנה הסופית מתקדמת מספר מטרים אחרי התחנה ונעצרת כדי להחליף מסילה - הרעש ששומעים בסוף הסרטון הוא המנוע המניע את המסוט אשר יאפשר לרכבת להגיע למסילה שלידה אני עומד. סרטון2 - אחרי שהחליפה מסילה, הרכבת הזעירה של המטרו M1 נכנסת לתחנה ואני מתיישב בה. סרטון3 - נסיעה בתוך הקרון הזעיר.

 

[JayZed]

14 - סרטוני מטרו M2

שרשור אירופה מס' 2 - הונגריה
ובכן, באיחור קל, אני חוזר להעלות את התמונות מהנסיעה של מארש דונדורמה למרכז אירופה. השרשור הראשון, המוקדש לסרביה, נמצא כאן. השרשור הזה יוקדש לתח"צ בבירתה של הונגריה - בודפשט, עיר מדהימה ביופיה, שגם מדהימה (אותי לפחות) במהירות שבה התאקלמה העיר אחרי נפילת האימפריה הקומוניסטית וחזרה להיות עיר מערב-אירופיית מתקדמת לכל דבר. ותח"צ בעיר היא לא יוצא מן הכלל: מערכת יעילה, מתוזמנת ואינפורמטיבית, שאנחנו פה בארץ היינו מתים לקבל. הציוד הנייד ישן ברובו, אבל מתוחזק בצורה מופתית - חשמליות בנות 30 שנה נראות שם נקיות יותר (ותקינות יותר) מאוטובוס ישראלי בן שנתיים. המערכת מורכבת מרכבת תחתית (מטרו) בת 3 קווים, חשמליות / רכבות קלות, טרוליבוסים ואוטובוסים. כל המערכת מופעלת על ידי חברת BKV, המסובסדת עיי העיריה, ולכן זולה להפליא ומשולבת למופת. המטרו מחולק לסוגים: קו M1 ידוע כ-"מטרו קל", או "מטרו מילניום", והקווים הנותרים M2 ו-M3 כ-"מטרו כבד". המטרו הקל, קו M1, הוא בעצם קו המטרו החשמלי הראשון בעולם והמטרו שראשון באירופה היבשתית, והוא נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19, ומהווה בפני עצמו מין מוצג מוזיאוני. הרכבות שעובדות בו הן אמנם רכבות מודרניות, אבל הן נבנו להיות דומות לרכבות המקוריות שעבדו בקו - והתחנות גם כן שומרו במצבן האוריגינלי. הרכבות העובדות הקו הן רכבות זעירות בעלות 2 סקציות של 2 קרונות קטנים כל אחת, המחוברים עיי מפרק. הקווים M2 ו-M3 הם קווי מטרו סטנדרטיים לארצות אקס-סובייטיות, עם תחנות מרהיבות ביופיין וציוד נייד תוצרת המפעל לקרונות מטרו במישטיצי שברוסיה. השרשור הנ"ל יתחיל איפה שהשרשור הקודם נגמר - בנסיעת הרכבת שלנו חזרה מסרביה להונגריה. הוא יכלול את הביקור הדו-יומי בבודפשט, למעט הביקור שלי במוזיאון הלאומי לרכבות, שלו אקדיש שרשור נפרד בעתיד הקרוב. שוב, ברצוני להבהיר, שהנסיעה שלנו הייתה, כמובן, למטרות מוסיקיות בלבד. זה לא היה סיור תיירותי של חובב תח"צ. לכן, רוב הזמן, היינו בריצה ממקום למקום, מהופעה להופעה, ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך. רבות מהתמונות צולמו בחופזה, נגד השמש, בתנועה ולכן יצאו חלקיות / מטושטשות / שטופות אור וכד'. זה מה שיש, ואני מתנצל מראש. בתמונה: מארש אוכלים ארוחת בוקר בחצר של מעוניינו בבודפשט. צולם עיי ארנון דה-בוטון, הטרומבוניסט המהולל שלנו

14 - סרטוני מטרו M2
המטרו ה"כבד" בנוי ע"פ הפורמולה המוכרת של מטרו מוסקבה, ואחריהה כל הערים הגדולות של הממלכה הסובייתית, כי הוא נבנה, כמובן, בתקופת שלטון הקומוניסטים. ומטרו זה דבר אחד שהקומוניסטים כן הצליחו לעשות, ולא רק לעשות - לעשות מצויין. התחנות הן פאר היצירה ההנדסתית, יפות, מאווררות הייתב - שלא כמו התחנות המחניקות והצפופות של לונדון או מאורות העכברושים המגעילות של ה-SUBWAY בניו-יורק. הרכבות הן רכבות סטנדרטיות מתוצרת המפעל במיטיצ'ינסק, זהות כמעט (למעט, כמובן, רוחב המסילה וכמה פריטים משופרים) לרכבות העובדות במוסקבה, סנקט-פטרסבורג ועוד ערים רבות מספור ברוסיה ובאוקראינה, וכמו כן בפראג, בוכרסט ועוד מספר ערים באירופה המרכזית ואסיה הצפונית. הרכבות העובדות בקו M2 הן רכבות מדגם Ev, והרכבות העובדות בקו M3 - מדגם 81-717.2, חדשות מעט יותר, אבל במבפנים נראות ישנות יותר כי ה-Ev בדיוק עברו שיפוץ בשנה שעברה. הרכבות מטרו הרוסיות, למרות הן ישנות מאד (ה-Ev נבנו ב-1970 וה-81-717 בשנות 1978-81) עדיין מתפקדות מצויין. יכולת התאוצה שלהם יכולה להדהים, הודות למנועים החשמליים החזקים שהותקנו ברכבות מדגמים אלו לטובת העליות הקשות במטרו של סנקט-פטרסבורג) ומחסור בציויד "מרסן" לצורכי נוחות שהותקן ברכבות חדשות יותר. מהירות העבודה של כל כל סוגי הרכבות האלו היא 90 קמ"ש, והן מגיעות אליהה בתאוצה מסחררת. כמו כן, הרכבות מאווררות הייתב, והמחסור במזגן לא באמת מורגש. סרטון1 - רכבת Ev נכנסת לתחנה סרטון2 - בתוך הרכבת, יוצאים מהתחנה. אם לרכבות בר"י הייתה כזאת תאוצה, אז האיחורים היו מצטמצמים ב-90%

סרטון3 - הרכבת יוצאת מהתחנה, מבט מבחוץ. הכח במנועים של הרכבות האלה כה גדול שחל איסור מוחלט על הנהגים להתחיל נסיעה במצב 4 במצרעת (מקסימום כח) כי זה גורם לאנשים ברכבת ליפול מהרגלים. הם מתחילים במצב 1 או 2, ורק כשהרכבת מאיצה ל-15 קמ"ש מותר להם לעבור ל-4 (וברגע זה ברכבת מרגישים דחיפה כוחנית). בתמונה: לוחית יצרן של ה-Ev בתוך הקרון. "מפעל מיטיצ'ינסק לתוצרת כבדה, מיוצר בברית המועצות 1970, דגם Ev"