שרשור אופטימי

אני מאוד אוהבת את חמותי, יש לנו יחסי חברות


ויש לנו הרבה כבוד הדדי והקשבה ולמרות שאנחנו שונות מעט באופי- מסתדרות טוב.
&nbsp
אז דברים טובים:
&nbsp
היא טובה בלהקשיב ולתת עצות ששוות זהב.
&nbsp
היא מלאה בהרבה הומור, גם עצמי- ובעיני זה מקסים.
&nbsp
היא לא מאלה שישר מצדיקות את הבנים שלהן מתוקף היותם הבנים, הרבה פעמים התייעצתי איתה או שיתפתי אותה בדברים והיא אמרה שבעלי לגמרי טועה (יש צדק בעולם
).
 

dana3334

New member
הרבה דברים טובים חמותי עושה. המון. אבל משהו מרכזי שלדעתי

מראה על חוכמתה הרבה ומאפשר לנו להסתדר טוב מאוד:
אני לא זוכרת שהיא ביטאה כלפי ביקורת אי פעם על משהו.
היא ביקרה את בעלי לפעמים, אבל אותי לא.
ולא שלא היה על מה לבקר אותי, מן הסתם...
אני מקווה שיהיו לי השכל והבגרות והאיפוק להתנהג כמוה עם כלותי וחתני, כשיהיו כאלה.
 

Philip Jr

New member
טוב אני אתחיל בכך

שבדיוק נולדה לנו תינוקת (ילדה ראשונה) לפני שלושה שבועות, ואנחנו גרים בארה״ב, באילינוי. חמותי הגיעה ללידה, ובהחלט מאד עזרה לנו בשבועיים הראשונים. מעולם לא אכלתי בריא כל כך שבועיים רצוף
 

רזאי

New member
היא נתנה הרבה עצות בנוגע

לטיפול בתינוקות, או שהתרכזה בבישול?
מה שאני רוצה להבין, בעיקר בגלל שאני מניחה שהיא גרה אצלכם, איך היה החיכוך של 24 שעות ביממה?
 

Philip Jr

New member
גם וגם הייתי אומר

לי קצת קשה עם "עצות" באופן כללי, ולא רק ממנה. מעדיף שיתנו לנו את המקום לקבל את ההחלטות.
&nbsp
בסך הכל עבר בסדר, אולי אפילו טוב ממה שציפיתי. היא אכן ישנה אצלנו (וזה לא בית גדול במיוחד), ונהננו פשוט לבלות בבית. היא עזרה בעיקר עם בישולים, החתלות, אמבטיות, להרגיע את התינוקת ולנקות הכל מסביב, וזה נתן לנו קצת יותר זמן מנוחה. כמובן שזה גם נתן לה להיות סבתא, מה שהיא ואמי לא יזכו לעשות ביום יום.
&nbsp
מה שכן, אני פחות אוהב את זה שרק סבתא או סבא באים לבקר, לעומת כשבאים ביחד. כשזה רק החמות אין לה לאן "לברוח", וגם לנו לא ממש.
 

רזאי

New member
קשה לא לייעץ. במיוחד מישהי עם נסיון, שנמצאת עם

חסרי נסיון. ועוד יותר כשהטיפול הוא בנכדה היקרה לה. אולי אפילו עוד יותר, אם היא יודעת שתיכף היא לא תהיה בסביבה ולא תוכל לעזור מנסיונה.
בסך הכל נראה שיש אצלכם יחסים תקינים, ועברתם את טבילת האש בלי כעסים לטווח הארוך.
כשאני גרתי בחו"ל וחמותי באה לבקר, זה היה מאוד נפיץ, ואפילו לא היה תינוק ברקע. אני זוכרת שירשורי קיטורים ארוכים בפורום להיות הורים בחו"ל
 

Philip Jr

New member
אני מסכים ולא מסכים

כי בעוד שאני מבין אותה ואחרים שמחלקים "עצות" (ונראה לי שברור מדוע אני משתמש כל הזמן בפיסוק שאני משתמש בו), על עניין הניסיון אפשר להתווכח. קודם כל הניסיון שלה היה לפני פלוס מינוס 30 שנה, והרבה דברים השתנו מאז (כולל עניינים מהותיים ביותר בטיפול בתינוק). לא רק זה, אבל גם עם הניסיון בסופו של דבר גם היא וגם אנחנו פונים למר גוגל לתשובות, ווואלה - בתור דוקטורנט וחוקר אני מסוגל לחקור משהו ברשת מספיק טוב גם לבד.. יתרה מזאת, מאותה הסיבה (האוריינטציה המחקרית/רציונלית שלי נקרא לזה) אין לי הרבה סבלנות לניסיון שלא מגובה במשהו. למשל, לא מעניין אותי אם הורה אחר נתן לתינוק שלו תרופה X אם אחר כך התגלה במחקרים ארוכי טווח שאותה תרופה לא אפקטיבית/מסוכנת.
&nbsp
בכל מקרה, שום דבר לא נפיץ בשלב זה, אבל נחיה ונראה!
 

רזאי

New member
אבל היא עשתה עבודה כ"כ טובה,

תראה את אשתך
ברור שהיא חושבת שהנסיון שלה תקף ושווה העברה.
הכל רק בכוונות טובות. כשמקבלים את העצות בצורה הזאת, אפשר לשאת הכל ברוח טובה. לא באמת חייבים לעשות מה שהיא אומרת, רק לתת לה להרגיש מוערכת.
לא להאמין איך לקחתי את צד החמות, נראה איך אני אתפקד כחמות כשיגיע זמני
 

Philip Jr

New member
את נוגעת בנקודה רגישה

כי לי יש בעיה עם הפילוסופיה של "לא באמת חייבים לעשות מה ש - X אומר, רק לתת לו/לה להרגיש מוערך/מוערכת". אני לא מהטיפוסים שמסוגלים לעשות את זה כל כך טוב.
&nbsp
ובאמת נראה איך תתפקדי!
 

רזאי

New member
אולי הדרך הנכונה עבורך,

היא להתיחס אל העצות כאל חלק מהאינפורמציה שאתה אוסף. נתונים נוספים לאלה שאתה מוצא במקומות אחרים, בדרך להחלטה מושכלת.
 

Philip Jr

New member
זו הדרך הנכונה עבור יחסינו המשותפים

אני לגמרי מסכים. *עבורי* לא ממש, כי הדרך האופטימלית מבחינתי זה שהסבים והסבתות ירעיפו אהבה ויהנו מהזמן עם ילדיי, ואני אתעסק בגידולם. כמובן שזו לא דרך שמתאימה לכולם ואני ממש לא שופט אף אחת או אחד שפועלים אחרת, אבל אני ממש לא חש צורך ב - input בנושאים כמו מתי לתת מוצץ, איך להפיג גזים ואיך לגרום לה לישון יותר טוב.
 

רזאי

New member
עוד לא מצאתי את הדרך לסתום לסבתות את הפה.

גם אני שבעתי עצות. מזל שכבר אין לי פעוטות.
 
מסכימה איתך, כשהייתי צריכה להתייעץ בחרתי לעשות זאת עם

חברות שילדו לפני והיו בתוך העניין ולא עם אימי או חמותי שעשו זאת לפני כל כך הרבה זמן.
 
ההתחשבות

אני תמיד מוצאת סיבות להפגע, ואני אמצא ממי להעלב גם אם אני אלך לאיבוד לבד במדבר סהרה... אבל אצלה מה שהכי בולט בעיניי זה הנסיונות המתמידים להתחשב ולהיות רגישה אלי. אני לא יכולה לתאר לעצמי כמה זה קשה כל הזמן להיות בבקרה עצמית כזו כדי לא לפגוע באחרים וזה מדהים בעיניי, לא יכלתי לבקש יותר טוב.
 
תגידי, אלה המילים שלך

לתאור עצמך, או שמישהו אמר לך שאת ככה (מוצאת סיבות להיפגע, וכו')? אף פעם לא שמעתי מישהו מתאר את עצמו כך, ולמען האמת זה נשמע כמו משהו שמישהו לא רגיש אמר לך פעם. באופן כללי אנשים לא אמורים לפגוע באחרים, ואם את נפגעת הרבה כנראה זה ממישהו שפוגע הרבה. אולי יעזור לך טיפול כלשהו? נשמע שאת מאשימה את עצמך במשהו שהוא לא אשמתך - להיות רגישה לעלבונות זה לא פגם - להעליב אנשים זה פגם.
 
בגדול

אני רואה את עצמי כבחורה מוצלחת אבל מודעת שיש לי בעיות של בטחון עצמי, נחיתות. מצד אחד זה מוביל לזה שאני מאשימה את עצמי בשגיאות של אחרים, מצד שני זה גם מוביל לזה שאני מאד נפגעת מדברים שלא אמורים להיות פוגעים
מה שנקרא חרב דו צידית. העניין בעבודה אישית שלי עם עצמי ויום אחד אני גם אגיע לטיפול כלשהוא... אני זקוקה לזה.
ולגבי החמות לעתיד דווקא כאן אני יכולה להגיד בלב שלם שבארבע שנות הכרותנו עדיין לא היתה לי סיבה אמיתית להעלב ממנה
 
למעלה