שקרים קטנים ...

שקרים קטנים ...

אתם משקרים לעצמכם? אני מתכוונת לשקרים הקטנים האלה, כשלא רוצים להודות במשהו אפילו מול עצמכם, או אפילו אלה שמגיעים "על הדרך", כמעט בלי לשים לב. כמו "ליישר את העוגה", או "מה שקניתי היה כי אני ממש צריכה".. סטייל הרצפה עקומה ולא אני. זה קורה לכם?
 
קרה לי הרבה בעבר...

ששיקרתי לעצמי, במיוחד באהבה, שניסיתי לשכנע את עצמי שאני מעוניינת במישהו או שבחור כלשהו טוב לי למרות שידעתי בלב שזה לא נכון, אבל הכל העיקר להרגיש נאהבת... אבל לאחרונה בחודש האחרון נעשיתי מאוד מודעת לעצמי ופשוט ניצבת מול עובדות ונלחמת לפעמים אפילו עם עצמי.
 

sunshine2004

New member
כן...כן...../images/Emo9.gif

אני קוראת לזה שכנוע עצמי... קורה לי לפעמים כשאני מסרבת לראות את התמונה הגדולה... זאת אומרת...אני רואה את המציאות כמו שהיא, ואז בעצם בוחרת לשים מן "תלאים קטנים" על חלקים ממנה... אבל זאת אשלייה... הכל מתגלה בסוף... ןעם הכל צריך להתמודד...
 

פאפיט

New member
עכשו אני מדיאטה (כביכול)

אז אני משקר לעצמי חופשי. המצב הוא שאני לא שמן, אבל אני חייב דיאטת שומנים. כך יצא שאין לי כמעט מה לאכול. אז יוצא שאני אוכל גבינה צהובה, ומשכנע את עצמי שזאת הפעם האחרונה. כך לגבי עוד דברים אסורים. אני לא מאמין שיש מי שלא משקר לעצמו, אלא אם הוא אכזרי.
 

פאפיט

New member
על ההתחכמות הזאת ערפו לה ת'ראש...

לי אסור עוגות
ורוב סוגי הלחם
רק לחם דגנים או שיפון, שהם בדר"כ קשים ויבשים
 
זה מצליח לך? האיסורים האלה?

או שזה דוקא גורם לך לחשוב יותר על הבייגל והגבנ"צ?
 

פאפיט

New member
האיסורים האלה זה MUST

אבל כיוון שאני לא גר לבד, אז אני לא יכול לקנות רק אוכל מותר, אז יש אוכל אסור, כך אני מתענה מהאיסורים האלה. מה גם שהייתי רגיל לאכול ביצים, גבינה צהובה בגט, עוגיות ועוד באופן רגיל. עכשו שיניתי לגמרי את התפריט.
 

reedgreenwhait

New member
משקרת.

"אני לא יכולה ללמוד, אני עייפה מדי", אני אומרת לעצמי. "אני יכולה רק לשבת ולהביט במסך המחשב, באמת"... דוגמא לשקר שאולי לא כזה קטן.
 
אוקיי, אז מהתגובות אני רואה ש-

שקרים קטנים הם דרך להתמודדות. זה נורא מעניין. בעצם השקרים הקטנים עוזרים לשרוד את המציאות ואת השאיפות הגדולות יותר שיש לנו לגבי עצמנו. אולי הבעיה היא, כרגיל, בחוסר גבולות - כשהשקר הקטן הופך להכחשה או בריחה תמידית ועקבית מבעיה. או כש"הגולם קם על יוצרו" - והשקרים הופכים לעוד נדבך בהלקאה העצמית.
 

opalit

New member
באמת מעניין

לי נראה שכולם עושים את זה, ורק חלק יודעים.. ואלה שיודעים לא תמיד יודעים הכל. כי מה קורה שאני לא יודעת --- שאני לא יודעת שאני מטשטשת לעצמי עניינים? או שאני לא יודעת -- שאני לא יודעת שיש לי מחסום שמפריע להתנהלות היומיום שלי או האושר שלי?
 
שונאת שקרים "קטנים"

זה פשוט שנוא עלי...ואני שונאת כשאחרים עושים את זה...זו לא דרך להתמודדות...זה דרך לכיסוי ולטיוח המציאות....וכשאני עושה את זה זה פשוט מרגיז...אותי! הלוואי והיה לנו אומץ להסתכל לעצמנו בעיניים ולומר את האמת...זה המעט שאפשר לעשות..
 
זה בדיוק מה שאני מנסה לברר

למה לא אומרים לעצמנו תמיד את כל האמת? למה יש קושי? במה זה מזיק ובמה זה עוזר
 

omer73

New member
בעבר

הייתי משקר לעצמי, בתקופה שהייתי מלא והיה לי תיאבון בריא בכל פעם שהייתי אוכל משהו משמין ובכמות הייתי משכנע את עצמי שאני לא שמן ושזה לא נורא לאכול את זה. בגיל יותר מאוחר הייתי משכנע את עצמי שהלב מטעה אותי והבחורה בסדר, מה שבהמשך התברר כטעות, היום אני יותר מקשיב ללב.
 
למעלה