שקט מנטלי

lost insight

New member
שקט מנטלי

האם לדעתכם שקט מנטלי הכרחי לתהליך? האם יש טעם בחקירה בלעדיו? האם רמנה וחבריו לא התייחסו לשקט מנטלי מכיוון שהתרבות שונה והם לא נזקקים לכך? והאם ניתן באמת להכיר במהות הסבל, כאשר דואגים להיות במצב תמידי של שקט מנטלי (באמצעים מלאכותיים)?
 

קמהדנו

New member
שאלה ארבע

לא נראה לי שתכיר במהות גם אם תהמהם 24 שעות ביממה
ואולי כן המממ תנסה!
 

lost insight

New member
דוקא

באמת חשבתי מקודם על המהום ממושך (בלי לערבב חלילה עם ג'יבריש :)) הכוונה היתה להמהם חלק מסויים מהזמן, ובשאר לחקור. מה דעתך על זה? ולמה אתה מניח שאי אפשר להכיר במהות ע"י המהום של 24 שעות?
 

קמהדנו

New member
הקשה

פשוטה, ד"ר ווטסון חביבי
עוד ניסיון של המיינד למצוא כפתור ללחוץ עליו בשביל לקבל את העוגיה. אם רק נלחץ מספיק חזק?מספיק זמן? המהום, כאמצעי בפני עצמו, יש לו כל מיני מעלות. והוא יכול להשקיט אותך זמנית. אבל המהום לבדו, איך יביא אותך להבנה או הכרה? רמאנה הזכיר פעולות שכאלה, ברגע שמפסיקים אותן חוזרים למצב הרגיל בכל מקרה, אם תקדיש את עצמך במשך כל היום לדבר שכזה, אין לי ספק שדברים יתרחשו, צריך להיות ניסוי מעניין תנסה ותדווח עוד חודש, פייר?
וזכור, לא לערבב בין ג'יבריש לטחינה
 

lost insight

New member
הממ

זה נובע בעיקר מהחוויה האישית שלי והרצון הזה לקבל עוגייה
, כשהוא לא יהיה, כנראה שההתעוררות תתרחש לבד קשה מאד לחקור בשיטות non dual בלי השקט הזה אין לי אינדיקציה למה זו חקירה טובה ומה לא, אבל אם זה מלווה בתסכול מתמשך, ובמיינד שלא מניח, כנראה שיש בעייה... הבעייה היא שחקירה מיסודה היא אקטיבית (ונעזרת במיינד) כנראה שבארונצ'לה מאד שקט למה שזן יביא אותך להבנה או ההכרה? גם בזן מנסים להגיע למצב של רגיעה ושקט. במה ישיבת זן שונה מהמהום? גם לאחר הישיבה חוזרים למצב טבעי. והמהמום זאת טכניקה של בודהיזם טיבטי, לא לזלזל :) חודש המהום זה לא קל, אבל אם אני אצליח לעמוד בזה, אני אדווח.
 

קמהדנו

New member
אהה

הספקנות של המיינד בסוף הרסה את כל העבודה הטובה של החלק הראשון
 

בארס

New member
תלוי...

תלוי למה אתה קורא שקט מנטלי ומה היחס שלך אליו? וגם כמובן למה אתה קורא...חקירה? בוא נפריד רגע בין הפעילות המנטלית להקשבה לפעילות הזו, אם נפריד את הפעילות המנטלית ונציב אותה כאובייקט להתבוננות כמו יתר האובייקטים הרי שנמצא ברובד הראשון, שיש מתבונן ויש אובייקטים להתבוננות ואחד מהאובייקטים הוא הפעילות המנטלית. במצב רגיל, ע"פ רוב אנחנו שקועים וקצת עבדים ואבודים של הפעילות המנטלית האינטנסיבית זה אפילו לא מצב של התבוננות ב"מחשבות"...זו הטמעות, הסחפות, לעיתים מאבק... מהמקום הזה חקירה היא די בעייתית, כי כדי "לחקור" יש צורך בלקיחת צעד אחורה. צעד אחד אחורה הוא מה שנהוג לכנות בשם התבוננות במצב הזה, שמציב אותנו באופן אחר מול עולם התופעות, המהות, ההוויה שלנו, שהיא שקטה במהותה, אם כי מלאת חיות, נחלצת במעט מעולם התופעות. הפעם היא מודעת במידה מסויימת לעצם זה שהיא "מתבוננת", יחד עם זאת עולם התופעות ממשיך להתחולל מבפנים ומבחוץ, אם כי הטבע שלו משתנה באופן די מהותי (והכוונה כאן היא בעיקר לטבע הפעילות המנטלית). בנקודה הזאת, ההתעוררות הראשונית למצב ההתבוננות נפתחות מספר אפשרויות... אפשר להתבונן בפעילות המנטלית....בסדר אפשר להתבונן בדברים נוספים....גם בסדר...העולם ממשיך להתחולל לו. ואתה מתבונן... ספק מתבונן, ספק מתערב פעם אתה הצליל פעם אתה ההקשבה נאבד ומתעורר. לאט לאט מתחיל להווצר לו שיווי משקל חדש. אם בהתחלה לכל מחשבה, לכל צליל ולכל תזוזה היו את כל ה"משקל", את כל הכוח ונשאבנו אליהם בלי משים עם הזמן ההקשבה עצמה מקבלת גוף מקבל משקל משל עצמה. לא מדובר רק על ההקשבה לצלילים אלא מדובר על המהות החווה שלנו בכללותה זו שחשה, מרגישה, מקשיבה ומתבוננת זו שחווה. והעולם ממשיך להתחולל לו...והאינטלקט ממשיך לעבוד אבל אנחנו כבר צעד אחד "אחורה" אין הכרח להשתעבד לו ויש אפשרות להמשיך ב"הקשבה" כוללת יותר שפחות מופרעת ע"י האינטלקט...ופחות מתערבת בפעולתו. ואז ...אז ניתן לקחת עוד צעד אחד אחורה ובמקום להתבוננן ב"אובייקט" אחד או רבים שבנמצא מתעניינים במהות החווה עצמה. ואין בהתעניינות הזאת שום דחיה או מאבק עם ה"אובייקטים" עצמם, קרי הפעילות המנטאלית או תנועת המכוניות בכביש אולי אפילו נהפוך הוא. ואם במהפך עסקינן הרי שאם קודם נמצאת אתה בתוך המחשבות כעת תמצא את המחשבות בתוכך.
 

lost insight

New member
תשובה עמוקה

סידרת לי הרבה דברים. תודה
אתה בעצם אומר שתנאי הכרחי לחקירה זה להיות ב"מוד" הקשבה לא מופרעת (כלומר שני צעדים אחורה...) זו בעצם היתה השאלה העיקרית, האם זה תנאי הכרחי. גם לי נראה שאדם שמבולבל בתוך ההתבוננות לא יכול לקחת צעד קדימה. לגבי ההגדרה - אני מגדיר שקט מנטלי כיכולת להתבונן בלי שהמיינד מוטרד וכופה את שליטתו (ולא כמצב נטול מחשבות כפי שאפשר להבין מהביטוי). מה ששאלתי זו בעצם שאלה מעשית - אפשרות אחת היא להתמקד בהתבוננות, וכמו שאמרת בעצמך "לאמן את השריר", מאבק לא נעים. אפשרות אחרת היא ליצור באופן מלאכותי את התנאים שמאפשרים חקירה. לדוגמא, ליצור קתרזיס שיאפשר הקשבה נקייה, ואז יש את היכולת להתבונן גם במהות, במי אני בעצם. אני אחדד את השאלה - האם צריך להיות סדר כרונולוגי - קודם לפתח מומחיות בהקשבה, ואחר כך להתפנות לחקירה? או שמא, אפשר ליצור מצבים מלאכותיים של קתרזיס שבהם מתאפשרת הקשבה, ולעבור מיד לחקירה בדילוג? (כמובן שמחוץ למצבי הקתרזיס, התודעה לא מאומנת) (האם הגילוי הבלתי הפיך יכול להיות במצב של שקט מנטלי מאולץ, או שבאמת יש "גורמים להארה" ואחד מהם הוא חוסר התנגדות להקשבה...)
 

בארס

New member
לאט לאט

אנחנו לא מדברים לגמרי באותה שפה והמילים כאן נורא מבלבלות. שוב אני לא לגמרי סגור למה בדיוק אתה מתכוון כשאתה אומר 'חקירה'. במה שכתבתי קודם תיארתי שלושה מצבים עקרוניים: 1. מצב של אין התבוננות, שינה, חוסר מודעות. 2. התבוננות - הכוונה כאן היא התבוננות באובייקט מסויים, הקשבה למשהו ספציפי, כמו מחשבות, תחושות, ויזואלים וכיוב' 3. הקשבה פתוחה - חיבור למהות המקשיבה ו"התעניינות" בה ('מי אני?' , 'מי זה שרואה?', 'מי זה ששומע?' וכו' עם או בלי סימן שאלה ;) לגבי סדר כרונולוגי, זה עניין של גישה, כל דרך והקונספציה שלה. מה שחשוב במה שכתבתי קודם היה עניין "שיווי המשקל" שבאופן עקרוני גורס שככל שמרכז הכובד שלך נוטה יותר לכיוון ההקשבה (והניסוח כאן בעייתי קצת) יותר קל לעבור מהמצב של חוסר המודעות להקשבה (בין אם התבוננותית או פתוחה) וניתן לשהות בה זמן רב יותר ולעומק יותר. אפילו עד כדי שטכניקות דינמיות יהיו כמעט בלתי נחוצות לשם שחרור ההקשבה (אבל זו כמעט ספקולציה מצידי). עניין ההארה או ה"גילוי הבלתי הפיך" לא נראים לי קשורים כל כך לעניין הזה.
 

alissa

New member
אבל אתה אמרת

שאין גילוי בלתי הפיך. אמרת שאדם תמיד יכול להחליק חזרה ממצב של תובנות עמוקות או אפילו דרגה של הארה, למצב של חוסר מודעות. הלא כך?
 

בארס

New member
נכון (במידה מסוימת)

בגלל זה שמתי את ה..גילוי בלתי הפיך במרכאות "" זה מלפפון שברק הכניס לסלט בכל אופן אני רוצה שוב להדגיש שמה שכתבתי מתמקד במהלך של ההתבוננות בלי קשר להתעוררות ("הארה") , המטרה של הדברים היא לעזור קצת אולי בתרגול מדיטציה ותו לא לא מדובר כאן במתכון להארה. אפשר להתפלסף על סוגיות כגון הפיכותם או בלתי הפיכותם של מצבים אבל זה לא קשור לענייננו הנוכחי.
 

alissa

New member
אכן, עניינו הנוכחי - זה כל מה שיש

תשובה יפה בארסי.
 
למעלה