שפץ ביתך

[mga-abir]

שפץ ביתך

את המפתח אבדתי מזמן,היה עלי להעזר באחרים על מנת להיכנס לדירתי הישנה בת שני החדרים שהיו מופרדים זה מזה באמצעות דלת.חפצי הישנים היו שם.נשאו כאב וזיכרונות.לא הספקתי לעבור אל החדר השני וכבר היתה הצפה.ידעתי שעלי להתגבר עליה.ואכן התגברתי,לא היה לי קל.השקפתי מעבר לחלון ונזכרתי בדברים היפים שחויתי כאן בדירתי. אהבות והפתעות,ביקורים ואכזבות.התחלתי לארגן את הבית.ניקיתי,פיניתי צבעתי וקשטתי,ואף הספקתי לנוח. הגעתי להחלטה בבית הזה יהיה רק טוב,הבית הזה יהיה פתוח לכולם,בבית הזה ישכון האושר ויקרין על כולם. כן הבית הזה שכחתי לציין נמצא ברחוב חזה בין שתי הגבעות מעל האגם והוא נקרא בית לב.שמח אני שלכולנו יש בתים כאלה ואין חסרי בית,אלא חסרי ריהוט.אז קדימה לעבודה בברכה אביר בעליו של לב בן שני חדרים

 

[Tal_Ya_Tal]

היי אביר, אפרופו ` שפץ ביתך`

היי אביר, ספורך היפה, הזכיר לי, סיפור אחר בשם זה, שכתבתי בזמנו לעתון, ובו מסר דומה: ``שלום טליה, מה שלומך? ... מסרי לרפי, שהצבע יחכה לו מחר בבקר בבית עובד``. על הקו היה ידיד של אישי, קבלן לעבודות בניה. נשמתי לרווחה. סוף סוף , לאחר תהליך ממושך של הכנות נפשיות, יתחילו כפי הנראה, השיפוצים בביתי, הלכה למעשה. האיש שאיתי, יודע את כל מלאכות הבניה, על בוריין. אבל סנדלרים, כידוע, הולכים יחפים. על כן, הורגלתי לשמוע הבטחות על שיפוצים, מאז הפסקתי ``לשבת על המזוודות`` בדירתי אני ולהשתקע בה סופית. תהליך שלקח כחמש עשרה שנה! כעת, כשהצבע,ישמש ``פועל לעת מצוא``,(שכן ידידנו הפסיק להעסיקו זמנית,) מבטח לי, שההבטחות ישאו פרי. יהיה כאן גורם מדרבן, עבור אישי. עזר כנגדו. והוא יפצח במלאכת השיפוץ. ההחלטה הראשונית היתה לשנות מעט את החדרים, שכן תפקודי הבית השתנו. אולם כפי שתמיד קורה כ`שחירון` מעורב בענין, מתחילים בקטן, והולכים עד הסוף! חירון, `המרפא הפצוע`,``טייל `` אצלי ``בבית הרביעי``, שהוא בית המשפחה, בית המגורים, השורשים, הילדות, המטען שהבאנו איתנו לחיים הללו ובעצם, משקף את הבית הפנימי שלנו כדברי המשורר, ``אדם בתוך עצמו הוא גר``. כשחירון בביתו של אדם, זוהי הזדמנות, לעשות בדק בית, תרתי משמע. הזדמנות לתקן, לרפא להחלים את כל הטעון תיקון, ריפוי והחלמה. חירון, מעצם טבעו, עוסק באיכות חיים ואיכות הסביבה. הוא נייטרלי, אנליטי ויעיל כאיזמל מנתחים. עוזר לעשות את העבודה פיזית ומנטלית גם יחד. כשהגיעה העבודה לשלב חדרי האמבטיה והשירותים, ארזתי כמה מטלטלים ואת הילד, (עדיין ימי החפש הגדול) ונסעתי אל הורי, הגרים ממש מול הים. חופשה אצל ההורים, במיוחד כשהם גרים בקרבת הים, מצטיירת כדבר נפלא. יש בכך כפי הנראה געגועים לחזור אל הילדות, אל הבית החם, אל הרחם האלוהי. האבחנה, עד כמה הרחקנו לכת, עד כמה השתנו הרגלינו, עד כמה גדל הפער בנינו והגישה כלפי הילדים, אינה תופסת מקום בתודעתינו ברגעים כאלו. לאט לאט, חזרו ועלו להם תמונות מהילדות. מערכות יחסים, בינם לביני ובינם לבין עצמם. 8-( B-( הבית החיצוני שלנו, מעיד על המרכז הפנימי שבתוכינו. אני רוצה לקוות שהשכלתי להציץ ``במראה המעורפלת של העצמי`` ולדלות משם את כל אותם אבות טיפוס הפועלים בקרבי, להתבונן בהם באהבה, להתוודע אליהם שנית ולהניחם בזהירות מירבית במקומם ולאמר: ``כן, גם זאת אני. וזה בסדר``. קבלה עצמית וסליחה לעצמי, ההבנה, ש``כוחה המושך של האשמה, יוצר פחד מפני האהבה.`` הם העקרונות בהם עוסקת המודעות הרוחנית. שליחי האהבה נשלחים בעדינות, והם שבים עם מסרים של אהבה ועדינות. שליחי הפחד מצווים בגסות לחפש אחר אשמה`` ... `` מערכות יחסים בעולם הזה, הן התוצאה של האופן שבו העולם נראה. ודבר זה תלוי ברגש שנקרא לשלוח את שליחיו להסתכל עליו ולשוב עם בשורה על מה שראו.`` (הקורס בניסים, טקסט, ע``מ 319) L&L TALYA