שפע בחיים

[אין לי שם בסדר?]

שפע בחיים

אם תשאלו, תגלו שרוב בני האדם בחברה שלנו סבורים שהצד הדומיננטי בחיינו הוא הצד הגשמי, ולא הצד הערכי. רוב האנשים יאמרו שהם רוצים .. כסף,חברה,מכונית,מחשב,עבודה וכו´.. בעוד אין זה כך כלל, אפילו למי שלא יודע, אפילו למי שאומר ומודה שחשוב לו חפצים ואנשים וכסף ודברים גישמיים לחלוטין. כיוון שכל הדברים האלה, הם סך הכל סמלים.. שבאים לסמל ערך שמאוד חשוב לבן אדם. למשל.. כסף?.. רווחה, חברה, .. חוסר בדידות/ביחד. בת זוג, אושר.. כל אחד מחליט לעצמו. ואז הוא רוצה את הדברים האלה, בלי שהוא יודע, בשביל שבעצם יהיה לו את הערך הזה שכל חשוב לו בחיים. ובעצם הערך, הצד הערכי, הוא מה שמוביל אותנו בחיים. ומפה אני מגיע .. לטעות הראשונה, והבסיסית, בתפישה הזאת ובדרך שאנחנו פועלים. (טעות בהתייחס למה שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים..) אנחנו רוצים דברים, כדי שסוף סוף נוכל לעשות איתם משהו, כדי שלבסוף נחווה .. א ב ג´.. מה שבעצם חשוב לנו ... זאת החוויה ! התחושה ! ההוויה ! סמל, עשיה, חוויה אלה טבען של מתנות.. אנחנו מקבלים פראראי ליום הולדת, סוף סוף אנחנו מתחילים לנהוג! ולצאת עם אנשים ובחורות! ואז סוף סוף אנחנו חווים הרגשה של ..אושר.. נניח. ואז מה קורה אחרי כמה זמן?.. אחרי שבוע, שבועיים, פתאום מגלים שזה לא זה. הפרארי לא מביאה לך יותר את האושר.. ואתה ממשיך לחפש מתנות חדשות. יש לי חברה חדשה.. ואחרי שנה, זה לא זה.. היא כבר לא מביאה לי את האושר של פעם. (מוכר?) אני אומר..... הפוך !!! השקמה !!! קודם כל ... היו מאושרים ! אחר כך תתחילו לעשות דברים מתוך האושר שלכם, תפעלו מתוכו. ואז תגלו, שפתאום יש לכם בחיים כל מה שעושה אתכם מאושרים! והקטע היפה, שהאושר הזה לא יעלם, כי הוא לא תלוי בדברים האלה שיש לכם, ואתם גם ככה מאושרים, ולא תצטרכו את הדברים האלה, אבל בכל מקרה יהיה לכם אותם. מה אתם רוצים?.. כסף ?... כדי לעשות איתו מה?.. ולחוות מה?.. לרוב, רווחה. אז הפוך ! תתרווחו! .. הירגעו בידיעה שהכל סגור ובטוח. שאין כל דאגה בעולמכם כי יש לכם כל מה שאתם צריכים. מתוך המקום הזה .. תפעלו בחיים שלכם. במהרה תגלו.. כמה מהר אתם לא צריכים כסף.. ואז סביר להניח שהוא יקיף אתכם מכל עבר. (מתוך הפעולות שלכם) חוויה... עשיה... סמל את חופשיים בחיים לבחור לחוות כל דבר שתרצו, ואני לא מדבר על צניחה חופשית או חוויה מסוג זה (למרות שאפשרי גם..) אלא על תפישה הרגשית הפנימית שלכם. אתם יכולים לבור בכל עת להיות מאושרים, אומללים, מסכנים, שמחים, עצובים. ולפי זה המציאות תתאים לכם את מה שאני קורה לו.. התפאורה. לפתע יקיפו אתכם הסמלים שאתם מביאים לחיים מתוך העשיה שבאה מתוך המהות שהחלטתם לעצמכם. גישה משחקת פה תפקיד מרכזי. כי ברגע שתחליטו שיש לכם כל מה שאתם צריכים, תחליטו פשוט לחשוב את המשחבה הזאת.. (ורצוי לאורך זמן), לא רק שתתחילו לראות מה שבאמת יש לכם, כיוון שעד עכשיו הייתם עסוקים במה שאין. אלא שדברים יתווספו כל הזמן, כי הגישה שלכם יוצרת. רוצים שפע? הבינו שכבר יש לכם אותו. רוצים אהבה? הבינו שכבר יש לכם אותה. "אבל..." אז אחד קשה הא? "מה זאת אומרת יש לי אהבה?...הרי אין לי! זאת עובדה !" האין זה אני שבוחר להתחבר לרגש שלי.. לחולל אהבה.. ברגע שיש לידי בת זוג? הרי היא לא באה.. והביאה איתה אהבה.. ויצרה אותה בשבילי, לא כך? אהבה כבר נמצאת בי, בתוכי! .. זה שאני מתנה אותה, ואומר לעצמי שרק כשיש לי בחורה אני יכול להתחבר אליה, זה שאני בוחר לחולל את הרגש רק כשיש איתי מישהי.. זאת כבר החלטה שלי. אתם יכולים, ואפילו רצוי, להסתובב מאוהבים על פני העולם הזה מהיום הזה ועד מותכם בלי קשר לנסיבות. ההוויה שלכם לא דורשת כלום. היא ראשונית ואינכם צריכים שום נתון שהו בעולם כדי לבחור פן הוויה. לאלה ממכם שחושבים שההוויה שלכם היא סטטית והיא מי שאתם וזה זה.. צודקים. ההוויה שלכם היא קבועה מראש והיא מה שאתם. מה שאולי אתם לא יודעים, זה שהיא מכילה את כל מה שיש, שהיא אינסופית. שהיא שלמות. ובכל רגע נתון אתם יכולים לבחור להתחבר לצד אחר בה. לסיכום.. רוצים להכניס משהו לחייכם? ראו אותו ככבר שם. אני נהנה לראות את זה, ש.. כל השפע בעולם נמצא לפני על מגש, ורק מחכה שאני אבחר בו, ובכל זמן אני בוחר במשהו אחר. והוא מופיע במציאות שלי .. כן, חשוב לומר. אני לא סתם מדבר יפה, אני עושה את הדברים האלה

 

[תליב]

אהלן- קצר מאוד:

אני אתן תמונת מצב ואתה תגיב: מה קורה במידה ואדם נסחף לאי בודד לאחר טביעת אונייתו והוא אדם מלא אהבה עצמית. מה קורה אז? הוא יצליח לשרוד עם האהבה שמציפה אותו ושהוא לא יכול להעניק אותה לאף יצור אנושי אחר? לאמא לאבא, לאחיין, לחבר, לחברה, לא חשוב למי? אנחנו יכולים להתמודד עם אהבה שאנו לא מצליחים לממש אותה?

 

[אין לי שם בסדר?]

אהבה היא בלתי תלויה

כשבן אדם אוהב אז הוא אוהב.. זה רק הוא שמחליט שהנסיבות מתאימות כדי לחולל את הרגש הזה ברגע הזה והזה. גם באי בודד, בתוך חדר, בכלא, את יכולה לחוות את כל הרגשות. את זאת שיוצרת את הרגשות שלך.. הן מגיבות למחשבות שלך. לכן.. במכתב למעלה כשדיברתי על המקום שאת מסתכלת עליו.. את מרגישה בהתאם. הלא ביום הזכרון את מרגישה עצובה ולא מבינה למה ?.. אולי בגלל כל השירים העצובים.. והדיבורים.. וכל מה שמקיף אותך.. כי לשם מסתכלים, על מה שמסתכלים זה מה שחושבים, וזה הרגש שמחוללים. תעשי ניסוי.. נסי.. (ורצוי בשביל ההומור אפילו), נסי לשבת.. סתם ככה, בלי אף אחד, בשום מקום מיוחד .. ולהנות ! לא לעשות כלום.. פשוט.. לעשות את הכיף של החיים שלך. להנות. שבי, והחליטי לעשות כיף! תגידי לי איך היה -אורי

 

[לסלי]

שאלה קטנה

האם אתה הצלחת למצוא בחייך אהבה בלתי תלויה? אהבה ללא תנאי? האם הצלחת לקבל/לתת אהבה שכזו? אני שואלת את זה כי אני אישית לא ממש הצלחתי, והמון זמן זה מטריד אותי האם זה בכלל אפשרי?

 

[בן טל-שחר]

מה זאת אומרת?

אם את אוהבת ללא תנאי - את אוהבת ללא תנאי. אם מצאת בתוך עצמך אהבה כזאת, אז היא קיימת. ואם לא מצאת בתוכך אהבה כזאת, אז היא לא קיימת אצלך ואת אפילו לא תוכלי להבחין בה כאשר היא תהיה מחוצה לך. רובנו נושאים בתוכנו את השופט הפנימי האכזרי והנוקשה, שפעמים רבות מופיע בתחפושת של קול אכפתי, טוב ומיטיב. כל זמן שאנחנו מזדהים עם השיפוט שלו, שום דבר איננו ללא-תנאי בחיינו.

 

[אין לי שם בסדר?]

כן וגם את

את פשוט לא יודעת שהצלחת, בגלל שאת לא יודעת מה אהבה אמיתית היא. את לא התכוונת לשאול מה שבאמת שאלת אותי. מה שהתכוונת לשאול זה.. אם איי פעם הייתה לי כבר מערכת יחסים זוגית בלתי תלויה. בכנות, אישית, לא, לא היה לי זמן.. אני מקווה לעשות את זה כמו שצריך בפעם הבאה.. עד עכשיו דיי דפקתי את זה ויצרתי מערכות יחסים זוגיות תלותיות וקורבניות. ובקשר לשאלה המקורית ששאלה.. הביני שאהבה כזאת אינה זקוקה לבן זוג, ולא לשום נתון חיצוני.. בואי נאמר.. יצא לך פעם להיות מאוהבת? או סתם מאושרת? אפילו לזמן קצר? ולהסתובב עם ההרגשה הזאת ברחוב? ואז איך נראה לך הרחוב?.. יפה יותר? ואיך נראו לך האנשים?.. נחמדים יותר? שמעת את ציוץ הציפורים? לפתע יכולת להתמודד בצורה טובה וחיובית יותר עם -כל דבר- ? ואיך כל הדברים האלה קשורים לבן זוג ?.. הם לא. לפתע הרגשת מאושרת, ואהבת כל מה שאת רואה. למה?.. כי החלטת שזה הזמן להרגיש ככה. יש בך הכוח להחליט תמיד להרגיש ... איך שבא לך. לא רק שיש לך את הכוח.. אלא את עושה את זה בכל מקרה, רק שאני מניח, שלרוב את שמה את האחריות למה שאת מרגישה ב.. מקורות החיצוניים, ב.. דברים שקורים, בנסיבות.. בכל מיני דברים. אבל מי זה זה שמחליט לאיזה נסיבות להרגיש איך? יש שבט אחד באפריקה, שהם זורקים בתולה אחת לאל התנין כל שנה.. אחרי שמתבצע הטקס הזה שם כל אחד ואחד מהם מרגיש יראת קודש ואת רוח אלוהים סובבת אותם, תחשוה של שלמות שאחרי הקרבת קורבן. למה?.. כי הם החליטו ככה. את רוצה לאהוב?.. סתם ככה?.. בלי תנאים? פשוט תאהבי. את לא צריכה כלום.. תתחילי עכשיו.

 

[בן טל-שחר]

הא - זה מה שרצית לשאול???

אז כן, היו לי מערכות יחסים זוגיות מושלמות, לא תלותיות, שכל מהותן ותכליתן היתה עזרה, אהבה, סיפוק, הגשמה, פשוט אהבה טהורה עם המון אכפתיות ועם העדר מוחלט של ציפיות מעיקות.

 

[תליב]

אז מה אתה יכול לבקש יותר?

אם זה היה כ"כ טוב, למה סיימת את זה?

 

[אין לי שם בסדר?]

לאהוב את מה שיש לך

החיים נראים הרבה יותר טוב כשחיים מטוב, לעוד יותר טוב, ולא מטוב לרע או עליות וירידות. אלא מעליות לעליות. למשל.. אני אקנה מכונית חדשה, לא בגלל שאני לא אוהב את הישנה. אני אוהב את הישנה.. אז למה בכל זאת? כי בא לי. אני אעבור דירה.. לא כי אני לא אוהב את הבית הישן.. חולה על הבית. אז למה?.. ככה. אני אחליף חברה .. למה?.. סתם. ככה אני רוצה. לא כי אני לא אוהב את הישנה. לאהוב את מה שיש לך. לאהוב את כל מה שיש לך. אם תלכי לנזירים בהודו, בעודם ממרקים את הריצפה ותשאלי אותם אם הם מאושרים הם יגידו לך שכן. לאהוב את מה שיש לך.. כי הוא שלך.

 

[תליב]

לא ענית לי על השאלה

תנסה להתמקד בשאלה שלי. ספיציפית לתמונת המצב. האם בנאדם כזה שאוהב ואין לו למי להעניק (חוץ מלעצמו) יכול לשרוד או (בוא נכתוב משהו פחות קיצוני) להיות מאושר?

 

[רוח מדבר]

כן

 

[אין לי שם בסדר?]

כן

התשובה היא כן. חד משמעית. אהבה לא מעניקים, אהבה חווים.

 

[בן טל-שחר]

מסכים לחלוטין.

 

[תליב]

אז מה כן מעניקים?

ד"א- אורי עם חולם מלא או שורוק ?(ככה קוראים לזה, נכון? אני זוכרת טוב מכיתה י´?)

 

[רוח מדבר]

ניתן להעניק מה שרוצים..

מה הקשר???? רוח

 

[אין לי שם בסדר?]

כלום

להעניק פירושו לתת למישהו משהו שאין לו. ולפי התפישה של את בני האדם, כישויות מושלמות, אין דבר שחסר בהם. ולכן אין לך מה להעניק להם.. המילה היא אחרת.. - ביטוי. את יכולה לבטא אהבה.. לבטא איכפתיות, לבטא יושר, לבטא .. ממך והחוצה. מערכת יחסים נמדדת לא לפי מה שאת יכולה לקבל ממנה, אלא לפי מה שאת שמה בתוכה. אורי עם חולם. .. ועם הדגש על ה א´

 

[רוח מדבר]

לא מדוייק לחלוטין..

ניתן להעניק תשומת לב.... גם אם נהיה מושלמים.. תשומת לב זה לא דבר שיש לנו בתוכנו ..

חוץ מזה: מילון רב מילים אומר: הֶעֱנִיק - פ´ הפעיל ‏ ‏1. נתן דבר חיובי (אהבה, תשומת לב, חום וכד´) מעצמו לזולתו. ההורים העניקו לילדיהם אהבה וחום בשפע. ‏2. הגיש באופן חגיגי ורשמי (מתנה, פרס, תעודה, מענק וכד´) לאות הוקרה או למטרה מוגדרת. עם פרישתו של העובד המסור לגמלאות העניק לו המפעל שעון זהב. ועדת פרס נובל מעניקה פרסים שנתיים בחמישה תחומים. ‏3. סיפק (מחסה, מקלט, הגנה וכד´). ‏ ארצות הברית העניקה מקלט מדיני לאחדים מן האומנים שערקו מברית המועצות. ‏4. נתן למישהו או למשהו (סמכויות, כוח, זכות, יתרון, הזדמנות וכד´). המנהל העניק לסגנו סמכויות מוגדרות. ‏ הנשק החדיש יעניק לנו יתרון אסטרטגי. ‏ הקונסוליה האמריקנית העניקה לה אשרת כניסה לארצות הברית לכל ימי חייה. איש איש והגדרותיו

נמסטה רוח

 

[אין לי שם בסדר?]

דווקא כן, ואסביר למה

ואני מדבר.. ברמה הערכית בלבד, כשעניתי "כלום" זה בהתייחס לזה, לערכי, לא בקשר למושג הכללי של הענקה. חשוב על זה.. נניח אני מעניק אהבה למישהו.. נותן מעצמי... אליו.. ואז הוא חווה אהבה ! הרי זה לא באמת שהוא קיבל את זה ממני, אלא הוא הרגיש שזה הזמן הנכון לחולל את האהבה בתוכו. לא כך? כלומר שלא הענקתי לו דבר. הוא זה שהחליט לבד להרגיש עכשיו אהבה. תאמר לי את דעתך בקשה.

 

[stonefroze]

יש לי הרגשה שאתם מתבלבלים

מתוך הסתבכות בהגדרה שלכם לאהבה. אני מסכים בהחלט שאהבה לא נותנים,אלא חווים,אולם בניגוד אליך אינני סבור שהאדם יכול לחולל בתוכו לבדו רגשות של אהבה.תחושות האהבה נוצרות מתוך זיקה הדדית מגורמים הנמצאים בשני הצדדים ומליבוי נפשי משותף לאורך זמן. האדם יכול בהחלט להחליט שהוא בכל מחיר ירגיש היום טוב, (והוא יכול להצליח בכך-תלוי במצב ההתחלתי שלו-עד רמה מסויימת) להתחיל לרקוד שעה בחדר ולצחוק ולגחך,אולי אפילו לקחת איזה כדור נגד דיכאון,אולם התחושה הטובה שהוא ירגיש אינה התחושה של המאוהבות,שהיא למעשה תחושה אחרת לחלוטין. ראה זאת בצורה הבאה,האם הגפרור לבדו יכול להדליק את עצמו? לא.בוודאי שלא,לשם כך הוא זקוק לחומר אחר הנמצא אצל האדם השני. יש רגשות שכל המהות שלהן היא באינטראקציה עם נפש אחרת,עם אדם אחר. שלולא היה כך לא הייתה כל סיבה לקיומם!במילים אחרות הם לא היו באים לידי ביטוי במציאות! אתה יכול לראות בגפרור את היצר וליצר יש מושא שהוא זה המדליק אותו אולם לאחר שהגפרור נדלק,אתה צריך לראות באהבה של בני הזוג מדורה משותפת שצריך לתדלק אותה כל הזמן בחומרים משמרי בעירה משני הצדדים שלולא כן המדורה מאבדת מעוצמתה,עד אשר היא נכבית לחלוטין. אף אדם לא יצליח לתדלק קשר עם אדם אחר לבדו.קשר כזה ירוקן אותו. הוא יאבד בו מהר מאוד עניין. לפעמים נוצר איזשהו בילבול בגלל שבני אדם משתמשים במילה אחת על מנת לתאר מצבים שונים,המצריכים ביאור שונה והתייחסות שונה, כגון אהבת הורים לילדיהם,אהבת האדם לחיית המחמד שלו,אהבה בין בני זוג אהבה לאלוהים וכדומה. אולם אני אינני מאמין במושג אהבה עצמית שהאדם מחולל בעצמו בכל אופן לא בהקשר שאתה מדבר עליו.לאהבה תמיד יש מושא והאדם המסוגל לאהוב רק את עצמו לעולם לא יאהב את האחרים, אלא אם כן,יראה בכל אחד מהאחרים את עצמו! יש בהחלט אנשים כאלו שהאהבה שהם מגלים לכאורה כלפי אחרים היא יותר האהבה של עצמם והקשר שהם יוצרים נובע יותר מסיפוק צרכים מידיים ,חברתיים ואנושיים,אולם תמיד מתוך הראיה של עצמם במוקד. אנשים כאלו יתקשו לגלות פתיחות כלפי בני זוגם,והקשר שהם יפתחו יהיה על פי רוב שטחי מבחינה נפשית וקצר ימים.אלו הם בעיקר האנשים שיחליפו ללא הפסק במהלך החיים בני זוג. כי גם כדי שיצליחו לאהוב את עצמם כמו שהם אוהבים,הם עדיין צריכים מושא פיזי כלשהו שישקף להם את האהבה הזאת וימחיש להם אותה. הם לא זקוקים להשלמה של עצמם אלא להעצמה של עצמם. מי שהוא בעל תלות באדם אחר לא ממהר להחליף אותו.נהפוכו,הוא הופך עצמו לקורבן,משום שהוא דבק לעיתים כבר באדם אשר הופך להיות לו לא לגורם אושר,כי אם למקריב,לגורם סבל וכאב! במקום המילה אהבה עצמית במובן שלך הייתי מציע קבלה עצמית.השלמה עצמית.אלו הן עמדות רגשיות נפשיות שיש לאדם כלפי עצמו,המתפתחים כתוצאה מדרך החינוך שלו ומהמסרים הסותרים והמבלבלים לפעמים שהוא מקבל מהחברה והתרבות סביבו. יכולת הקבלה העצמית וההשלמה העצמית קשורה יותר,לפי דעתי,לאינטלגינציה רגשית ולא לתבונה.זה עדיין קשור לרגש אולם אין כאן קשר ישיר לאהבה. וזה בהחלט דבר,שאני מודה שהוא בר התפתחות וניתן באמצעים שונים להשיג אותו. טוב,אני מודה,יש קשר מסויים,והוא אולי יכול להסביר טוב יותר מדוע בני אדם מפתחים תלות במערכת היחסים שלהם. בני אדם דבקים באנשים אחרים על מנת להעצים את האגו של עצמם, לעיתים מתוך תחושה של נחיתות.האדם,אשר נראה להם כמשלים את הפערים מתוך רצון,הוא זה האדם שבו הם מתאהבים. גם כאשר אתה בא לקשר,כדבריך מתוך עמדה של עוצמה,עדיין אתה שואף להעצים את העוצמה הפנימית שיש בך. אם היה לך 100 אחוז אתה שואף להפוך את זה ליותר, שאם לא הייתי יכול לקבל יותר מכל בחינה,הרי לא היה לך כל צורך בקשר ובוודאי שלא היית מתאהב. אם לאדם הייתה אהבה עצמית,אז מה היה הצורך שלו באחרים? לו היית צודק,הרי כל אדם היה אישיות אוטרקית לחלוטין, מספק את צורכי עצמו לחלוטין,ללא כל תלות בבני אדם אחרים. אולם אנו יודעים שהאדם הוא יצור חברתי במובן זה שהוא משתף פעולה עם אחרים,הן באופו רגשי והן באופן אחר,על מנת להעצים את התועלת המשותפת הניתנת להשגה אך ורק באמצעות השיתוף. כמובן שאני מסכים עמך שהתלותיות בקשר היא דבר נורא ואיום והיא עשויה לגרום סבל רב. ועכשין ידידי הטוב,הצעת פעם לתליב לשבת בחדר ולהעסיק את עצמה ולהחליט שהיא מאושרת ולראות מה יקרה,זוכר? ועכשיו ענה לי על השאלה הבאה, האם אתה באמת מסוגל לראות את עצמך מעכשיו ועד יום מותך מחולל את רגש האהבה בתוך עצמך ומגיע לסיפוק נפשי מזה? האם אתה מוכן לותר על הקשרים הזוגיים לחלוטין? האם אינך סבור שאתה מקצין במקצת כאשר אתה אומר את מה שאתה אומר? זו בהחלט שאלה שמעניינת אותי,כי האמן לי,לו באמת התיאוריה שלך הייתה נכונה שרגש האהבה הוא רגש שהאדם בוחר לחולל מרצון, והוא עצמו מסוגל ללבות את הרגש הזה לאורך כל חייו,במנותק ממה שהוא רואה כל העת אצל האחרים,הרי,שאתה ידידי הטוב, היית צריך לקבל מייד פרס נובל על התרומה הגדולה ביותר לאנושות. כי פשוט מאוד היית מציל את כל האנושות מסבלה, כי מה יכול להיות תרופה גדולה יותר מאהבה שאנו יכולים לחולל כל עת ללא כל קשר לאחרים ולהחזיק אותה בידינו לנצח נצחים? כבר הפילוסופים הגדולים הבינו שאהבה היא הפיתרון לכל. מי שיש לו את מי לאהוב,יש לו בשביל מה לחיות ללא כל קשר לנסיבות חייו,אולם משום מה,עדיין לא שמעתי מעולם על אדם שהצליח לחיות מהאהבה לו לעצמו לבדו. למען האמת,גם לעולם לא נשמע על אדם כזה. אבל אולי אני טועה,בכל מקרה אצלי זה לא פעל והקשר שאני מחפש הוא לא קשר תלותי ואובססיבי לדבר,אלא קשר שיתופי ומעמיק לאורך זמן. כל טוב.

 

[אין לי שם בסדר?]

בקצרה..

בגפרור לא קיימת האש ולכן הוא לא יכול להביא לעצמו אש מתוך עצמו. לעומת זאת בנו נמצאת האהבה שאנחנו חושבים שכביכול אנחנו מקבלים מבחוץ. אנחנו רק שמים תנאי.. כמו בתיכנות. תנאי לאהבה. תנאים לרגשות שלנו.. וכשהתנאי מתקיים אז אנחנו מחוללים אותו. אני לא אומר שזה דבר רע.. אם אתה רוצה בחיים שלך ערך אהבה וזקוק לבת זוג בשביל זה. לך ותעשה הכל כדי שתיהיה לך בת זוג. הבן שאתה לא תלוי בזה.. האהבה שלך לא תלויה, אבל אם אתה כבר תולה אותה בזה.. אז לך על זה עד הסוף. אני לא אומר את זה כמשהו רע .. ואני לא שונה ממך. אני בהחלט מרגיש מעל הרגיל כאשר יש לי חברה.. זה כיף, לא ? וכן, בן אדם לא צריך אף בן אדם אחר.. הוא רק מבטא את עצמו דרך .. מה שהוא בוחר לבטא את עצמו דרכו. מבחינת צורך, אתה לא צריך אף אחד. אם תסתובב טיפה בהודו במנזרים תגלה מהר מאוד שאנשים שם חיים בפשטות שכמוהה לא ראית מחייך ולא תבין איך הם כל כך מאושרים ומאוהבים כל הזמן. אז כן. אני הייתי יכול מהיום ועד מותי לחיות בלי נפש חיה.. אבל אני ממש לא רוצה .. מבחינת יכולת.. יכולתי.. אבל לא בא לי, למה? ככה. (התשובה הכי טובה בעולם) בינינו.. אני כבר חודשיים לא יוצא מהבית כי יש לי איזו מחלה שמשאירה אותי פה בינתיים. אתה חושב שאני פחות מאושר ? אין לי שום סיבה בעולם לחיות בדרך כזאת .. יש לי שפע של מתנות מסביב, כולל אנשים, כולל בנות, מערכות יחסים, ושלל אוצרות שהיקום נותן לי, מי אני שאתכחש למה שהיקום רוצה? אם זה כבר פה, אז damn! אני הולך להנות מזה ! אם מעניינת אותך הסיבה לכל זה .. אז בקצרה, מערכות יחסים מסביב קיימות לא כדי לתת לנו דברים, אלא כדי שנבטא את עצמנו דרכם. אנחנו נבטא את עצמנו דרך.. מה שאנחנו לא. רק ככה אנחנו יכולים באמת להכיר את עצמנו, ומי אנחנו?.. מי שבא לנו להיות, החזון שלנו על עצמנו.. אם רק נדע מי אנחנו ולא נבטא את זה בעולם הפיזי אז זה חסר משמעות לא? בשביל זה יש מערכות יחסים.. ולא רק עם אנשים, אלא עם חפצים חיות וכל מה שתרצה.. כל מה שקיים. כל מה .. שאתה לא. ואתה מבטא את מי שאתה דרך מה שאתה לא. אינך צריך שום דבר מהמערכות יחסים האלה, כי אם אתה כן, אז אינך אוהב את המערכת יחסים.. אלא את מה שאתה מקבל ממנה.