nati6589884
New member
שפה אוטיסטית.
עכשיו אני קראתי דיון על שפה האוטיסטית ועל השוני בין שפה " טבעית" כללית רווחת לבין שפה פנמית, לכל אדם יש כמה וכמה סוגי שפות ולכל אדם יש כמה וכמה פירושים. השאלה היא אילו שפות אנו מדברים ואילו שפות הם מדברים. לפי דעתי הש]ה שלנו היא יותר " לבפנים" והשפה הנטי"ת היא " לבחוץ" עכשיו כאשר הבחוץ רוצה להיכנס אל "הפנים" הוא צריך לעבור דרך מסיומת שהיא כמובן דו כוונית, הטענה שהנ"ט לא מבין אוטיסט ברורה לי מאוד אבל לדעתי גם לאוטיסטים ישנו פער ויש שנו מחסו להבין את "הנ"ט" לכך יש מה שנקרא התנגדות בין האני לבחוץ, הבין האני לשני ומה שקורה שיש התנגשות בין שני שפות שיש בני אדם שהם שונים באופן בולט. עכשיו האם אפשר לסדר את השפה האוטיסטית כדי שתהיה ברורה לנטי או שהוא מתוכנת ככה שהשפה א. לא תהיה מקשורת לשפה ב. שהאני לא
יפגש עם הפנים? מה גורם לאוטיסט להשמע כל כך " מטורף" " לא ברור" לעומת פעמיפם בם הוא נשמע צלול, חד, מבריק, ישר? מה גורם לקו הזה העקום פתאום להיתשר? אני חושב שיש קצר חשמלי שלפעמים הזרם עדיין מתחיל לזרום ואז כן יש ניצוץ של קשר, בין הורה לילד, בין האוטיסט אפילו לעצמו, מצבים בם הוא מבתגר או מבובל זה מצב של " התכנסות פנימית" בריחה מן הרעש, ותהו ובהו לא בריחה
מהציאות אלא הסתכלות תלת מימידית אלא והכסות פנמית, זה מה שאני מרגיש. לכן הם נראים " לא מבינים , לא מבעים רגש" לעומת הפרץ שיוצא מהם לא מעט, במצבים בם הם הכי חברתיים, הכי מצחקים ומשגעים, וזה למה? כי הוולן הורד לרגע, כי התחלפה לה המסכה, כי השתנ הזווית, לעומת הנורמה שהיא מישרת קו, ואבוי ליסטות לכן הנ"ט משתנה לאט יותר, פחות דנאמי, ופחות נסחף ופחות מעורבל הליה לנוע מסביב עצמו ולהתפרץ וולהטבע כמו מערבולת, זה דעתי.
עכשיו אני קראתי דיון על שפה האוטיסטית ועל השוני בין שפה " טבעית" כללית רווחת לבין שפה פנמית, לכל אדם יש כמה וכמה סוגי שפות ולכל אדם יש כמה וכמה פירושים. השאלה היא אילו שפות אנו מדברים ואילו שפות הם מדברים. לפי דעתי הש]ה שלנו היא יותר " לבפנים" והשפה הנטי"ת היא " לבחוץ" עכשיו כאשר הבחוץ רוצה להיכנס אל "הפנים" הוא צריך לעבור דרך מסיומת שהיא כמובן דו כוונית, הטענה שהנ"ט לא מבין אוטיסט ברורה לי מאוד אבל לדעתי גם לאוטיסטים ישנו פער ויש שנו מחסו להבין את "הנ"ט" לכך יש מה שנקרא התנגדות בין האני לבחוץ, הבין האני לשני ומה שקורה שיש התנגשות בין שני שפות שיש בני אדם שהם שונים באופן בולט. עכשיו האם אפשר לסדר את השפה האוטיסטית כדי שתהיה ברורה לנטי או שהוא מתוכנת ככה שהשפה א. לא תהיה מקשורת לשפה ב. שהאני לא
יפגש עם הפנים? מה גורם לאוטיסט להשמע כל כך " מטורף" " לא ברור" לעומת פעמיפם בם הוא נשמע צלול, חד, מבריק, ישר? מה גורם לקו הזה העקום פתאום להיתשר? אני חושב שיש קצר חשמלי שלפעמים הזרם עדיין מתחיל לזרום ואז כן יש ניצוץ של קשר, בין הורה לילד, בין האוטיסט אפילו לעצמו, מצבים בם הוא מבתגר או מבובל זה מצב של " התכנסות פנימית" בריחה מן הרעש, ותהו ובהו לא בריחה
מהציאות אלא הסתכלות תלת מימידית אלא והכסות פנמית, זה מה שאני מרגיש. לכן הם נראים " לא מבינים , לא מבעים רגש" לעומת הפרץ שיוצא מהם לא מעט, במצבים בם הם הכי חברתיים, הכי מצחקים ומשגעים, וזה למה? כי הוולן הורד לרגע, כי התחלפה לה המסכה, כי השתנ הזווית, לעומת הנורמה שהיא מישרת קו, ואבוי ליסטות לכן הנ"ט משתנה לאט יותר, פחות דנאמי, ופחות נסחף ופחות מעורבל הליה לנוע מסביב עצמו ולהתפרץ וולהטבע כמו מערבולת, זה דעתי.
