../images/Emo26.gif ...
אתרום את חלקי.... אז רובכם כנירא כבר יודעים שאני ועומר כבר לא ביחד =/ (מציינת עובדה זו כדי למנוע אי הבנות
) אז ככה , אני יוצאת עם איזה בחור, עומרי, כבר חודש וחצי, לא רציני מדי, לא מוגדר בכלל.. יש לנו המון דברים משותפים, כייף לנו ביחד ואנחנו פשוט זורמים עם כל העניין... ביום שבת הייתי אצלו בבית וסבא וסבתא שלו שמרנים חבל על הזמן בני 80+ דרשו שנבוא לבקר אותם (כמובן כדי להכיר אותי)... בהתחלה אמרתי מה קרה.. מי ישמע?! .. איזה מן זוג רציני אנחנו בכלל בשביל כל הרישמיות הזו בכלל!? אבל בסןוף אמרתי נלך נזרום כי לא נעים. הגענו אליהם , ישבנו קצת אצלם, כל השיחה התמקדה בי , במשפחה שלי וכל מה שקשור אליי וסובב אותי ואני יושבת ומשתדלת לא לדבר יותר מדי , רק לחייך בחיוך מטופש. הגיע הזמן לכת, קמנו ובדיוק ביציאה ליד הדלת, סבא של עומרי תופס אותי ביד ואומר לי "תמסרי ד"ש להורים שלך, למרות שאני לא מכיר אותם, אבל אני מאוד מקווה שיצא לנו לפגוש אותם" , העפתי מבט חטוף בעומרי ואני רואה שהוא עומד להתפוצץ מצחוק... והדבר הראשון שעלה לי לראש להגיד היה "גם אני נורא מקווה שתכירו אותם" , ויצאתי במהירות החוצה. בחוץ צחקנו כל כך שהתחילה לכאוב לשנינו הבטן ...
התיישבנו באוט, מנסים להירגע ואני מסתכלת עליו ואומרת.. "נו מאמי אז מה, נראה לך נתחיל לחשוב על תאריך לחתונה
"