שער היסודות 4
שער היסודות - שיעור 4 ,יסוד האדמה', בכבדות שאין דומה לה, משתנה אט-אט במשך עידנים על גבי עידנים, בסבלנות שלעומתה חיי האדם חולפים כמשב רוח קל. בזיכרון שאינו נמחה לעולם, צובר רשמים גדולים כתזוזות קוסמיות אדירות וקטנים כתזוזותיהם של רימות בקן נמלים. במישור הפיזי ,יסוד האדמה' מופיע כמסה אדירה, יבשה וקרה של יציבות שבעיניים אנושיות עלולות, לעומת היסודות האחרים, להיתפס כקיבעון אך אין דבר העומד בפני כוחות השינוי וגם ההר הכי גבוה ייהפך במרוצת הזמן למישור. ,יסוד האדמה' הוא הסבלני ביותר ומספק את הקרקע לחיים עצמם, אך בתזוזתו הוא גם הנוראי ביותר ורעידת אדמה היא אסון הטבע הפתאומי וההרסני ביותר. המופע של ,יסוד האדמה' בגופינו, הן עצמות השלד המספקות תמיכה לשק הנוזלים שהוא אנחנו. במישור הפנימי, ,יסוד האדמה' הוא הסבלנות - אותה היכולת להישאר יציב כששאר היסודות הפנימיים זעים בתוכנו. ,יסוד האדמה' הוא זה שמאפשר את השקט הפנימי ממחשבות הנושבות בזמן מדיטציה, את היציבות שעליה האנרגיות נבנות וזורמות בזמן טקס מאגי והיכולת לתעל את נהר הרגשות ללא איבוד היציבות הכל כך דרושה למודעות. ,יסוד האדמה' הוא כוח ההתמדה אשר דרוש על מנת להשיג שינוי יציב באישיות אך גם אותו הכוח המושך אנשים אל השגרה, אל תוך הקיבעון. ,יסוד האדמה' באשיות המאגית מתבטא בחיים של עוצמה, להתנסות בכל רגע כתחושה ברורה ולצבור את ההתנסות בשלמותה ללא הקטלוג האנליטי של השכל. ,יסוד האדמה' הוא היסוד של ,זיכרון מיסטי' אשר אליו אפשר לגשת אך ורק בעזרת האינטואיציה (להבדיל מ,ידע מיסטי' שאליו נגשים אנליטית). קחו אבן שאיתה אתם מרגישים בנוח והתבוננו בה דקה או שתיים לפני המדיטציה ודקה או שתיים אחרי המדיטציה. כמקודם, ערכו את המסע אל הלשכה: "אחרי שסיימת לזמן את ארבעת השערים אתה שם לב שלרגלך ריצפה לבנה וגבוהה כשמעליך שמיים לבנים זוהרים. אתה פונה לכוון צפון אל שער האדמה, צועד דרכו ומוצא את עצמך בלילה זרוע כוכבים, יושב על פסגת הר סלעית, שהיא חלק משרשרת אין סופית של הרים סלעיים שחורים עם פסגות מושלגות. (10 נשימות עמוקות ואיטיות) אתה מסיט את תשומת הלב מטה אל הנוכחות האדירה של ההר וממתין בסבלנות, כשאתה מרגיש שמיצית את המדיטציה - אתה מסתובב וחוזר דרך השער אל הלשכה. (10 נשימות עמוקות ואיטיות) הרצפה והתקרה נעלמות השערים נסוגים אל החלל ואתה חוזר אל הפיזי." כתוב את ההתנסות ביומן והתמתח על מנת להחזיר את הגמישות לגוף. בברכה, אלמוג
שער היסודות - שיעור 4 ,יסוד האדמה', בכבדות שאין דומה לה, משתנה אט-אט במשך עידנים על גבי עידנים, בסבלנות שלעומתה חיי האדם חולפים כמשב רוח קל. בזיכרון שאינו נמחה לעולם, צובר רשמים גדולים כתזוזות קוסמיות אדירות וקטנים כתזוזותיהם של רימות בקן נמלים. במישור הפיזי ,יסוד האדמה' מופיע כמסה אדירה, יבשה וקרה של יציבות שבעיניים אנושיות עלולות, לעומת היסודות האחרים, להיתפס כקיבעון אך אין דבר העומד בפני כוחות השינוי וגם ההר הכי גבוה ייהפך במרוצת הזמן למישור. ,יסוד האדמה' הוא הסבלני ביותר ומספק את הקרקע לחיים עצמם, אך בתזוזתו הוא גם הנוראי ביותר ורעידת אדמה היא אסון הטבע הפתאומי וההרסני ביותר. המופע של ,יסוד האדמה' בגופינו, הן עצמות השלד המספקות תמיכה לשק הנוזלים שהוא אנחנו. במישור הפנימי, ,יסוד האדמה' הוא הסבלנות - אותה היכולת להישאר יציב כששאר היסודות הפנימיים זעים בתוכנו. ,יסוד האדמה' הוא זה שמאפשר את השקט הפנימי ממחשבות הנושבות בזמן מדיטציה, את היציבות שעליה האנרגיות נבנות וזורמות בזמן טקס מאגי והיכולת לתעל את נהר הרגשות ללא איבוד היציבות הכל כך דרושה למודעות. ,יסוד האדמה' הוא כוח ההתמדה אשר דרוש על מנת להשיג שינוי יציב באישיות אך גם אותו הכוח המושך אנשים אל השגרה, אל תוך הקיבעון. ,יסוד האדמה' באשיות המאגית מתבטא בחיים של עוצמה, להתנסות בכל רגע כתחושה ברורה ולצבור את ההתנסות בשלמותה ללא הקטלוג האנליטי של השכל. ,יסוד האדמה' הוא היסוד של ,זיכרון מיסטי' אשר אליו אפשר לגשת אך ורק בעזרת האינטואיציה (להבדיל מ,ידע מיסטי' שאליו נגשים אנליטית). קחו אבן שאיתה אתם מרגישים בנוח והתבוננו בה דקה או שתיים לפני המדיטציה ודקה או שתיים אחרי המדיטציה. כמקודם, ערכו את המסע אל הלשכה: "אחרי שסיימת לזמן את ארבעת השערים אתה שם לב שלרגלך ריצפה לבנה וגבוהה כשמעליך שמיים לבנים זוהרים. אתה פונה לכוון צפון אל שער האדמה, צועד דרכו ומוצא את עצמך בלילה זרוע כוכבים, יושב על פסגת הר סלעית, שהיא חלק משרשרת אין סופית של הרים סלעיים שחורים עם פסגות מושלגות. (10 נשימות עמוקות ואיטיות) אתה מסיט את תשומת הלב מטה אל הנוכחות האדירה של ההר וממתין בסבלנות, כשאתה מרגיש שמיצית את המדיטציה - אתה מסתובב וחוזר דרך השער אל הלשכה. (10 נשימות עמוקות ואיטיות) הרצפה והתקרה נעלמות השערים נסוגים אל החלל ואתה חוזר אל הפיזי." כתוב את ההתנסות ביומן והתמתח על מנת להחזיר את הגמישות לגוף. בברכה, אלמוג
