שער היסודות - שיעור 3
,יסוד האוויר' זורם במהירות משתנה בחדות בקלילותו מרומם את הנפש ומשובב את הלב, אך גם יוצר סערות רגשיות, מלבה את האש לכדאי שריפה ומסיח בקלות את המודעות. מסרים הוא נושא של אשליות, מקסמי שווא וחזיונות תעתועים - אך גם את כוחן של מילות עוצמה המהדהדות מאות שנים לאחר שנאמרו. במישור הפיזי ,יסוד האוויר' זורם חמקמק ללא צורה, משקל או ריח ובעל נגיעה עדינה בלבד, כמובן, כל עוד הוא אינו מגיע בעוצמות של סופת הוריקן או ציקלון בעלות כוח הרס עצום. הגוף משתמש ביסוד זה על מנת ללבות את האש החיים וללא הזרימה המתמדת של יסוד זה בגוף האש תדעך ואנו נמות. במישור המנטלי האוויר הוא המחשבות האינטלקט שאם אינו מאוזן חותך לכאן ולכאן מעורר סערות מחשבתיות ורגשיות, מלבה את הכעס, מבלבל את האדם עם מקסמי שווא של מה יהיה ומה יכול היה להיות אם... בדגש כמובן על כל עוד הוא אינו מאוזן על ידי משקל, רצונו של המאג כי הודות לתרבות המערבית, השמה את האינטלקט כערך עליון, על כל אחד מאתנו להתמודד עם התניות רבות בדרך להשגת החוויה הבלתי אמצעית של ,יסוד האוויר'. שני סמלים מאגים נפוצים ל,יסוד האוויר' הם החרב או המטה (תלוי במערכת המאגית). חרב - היא האינטלקט החותך לכאן או לכאן. המטה - עדין ממנה, אך עדיין בדימויו מפלח את האוויר. אישית אני מעדיף עשן מסתלסל של קטורת וכנפיים הצומחות מגבי בעזרת הדמיון. לפני שניכנס לתרגול אני רוצה להדגיש כי לחשיבה הפילוסופית על המחשבות, על מהות המחשבות, על אין כל נגיעה לעניין ויש להתרחק ממנה או מכל דימוי, תמונה או שפה אחרת. זאת משום ש,יסוד האוויר' הוא נושא המסרים, המהות שמאחורי השפה ולא ניתן לחוות אותו בצורתו הטהורה על ידי השלכות כאלו או אחרות שלו על עצמו. לכן אנו נחווה את החוויה של ,יסוד האוויר' מתערבל מעלה חם ולח נושא אותנו עמו אל התעלות נפשית. הדליקו קטורת התבוננו בה מסתלסלת מעלה במשך דקה או שתיים לפני המסע ודקה או שתיים אחרי המסע. ערכו את המסע אל הלשכה כמו בשיעור הקודם. "אחרי שסיימת לזמן את ארבעת השערים אתה שם לב שלרגלך ריצפה לבנה וגבוה מעליך שמיים לבנים זוהרים. אתה פונה לכוון מזרח אל שער האוויר צועד דרכו ומוצא את עצמך מרחף בתוך שמים אין סופיים כחולים ונעימים והשמש זורחת באופק. (10 נשימות עמוקות ואיטיות) לפתע אתה מגלה שאתה נמצא בתנועה איטית מרחף בספירלה רחבה באוויר על גבי כנפיים ענקיות נהדרות הפרושות מהגב שלך. תתמכר לתחושה הזו של ריחוף חסר מאמץ על גבי הספירלה ולמרות הפיתוי ללא ניסיונות לשלוט או לכוון את התנועה. כשמספיק לך הריחוף הקליל אתה מסתובב ומרחף דרך שער האוויר בחזרה אל הלשכה שם נעלמות הכנפיים. (10 נשימות עמוקות ואיטיות) הרצפה והתקרה נעלמות השערים נסוגים אל החלל ואתה חוזר אל הפיזי." ישר אחרי התרגול יש לשתות או לאכול אפילו נגיסה או לגימה אחת על מנת לחזור לקרקע. בברכה, אלמוג
,יסוד האוויר' זורם במהירות משתנה בחדות בקלילותו מרומם את הנפש ומשובב את הלב, אך גם יוצר סערות רגשיות, מלבה את האש לכדאי שריפה ומסיח בקלות את המודעות. מסרים הוא נושא של אשליות, מקסמי שווא וחזיונות תעתועים - אך גם את כוחן של מילות עוצמה המהדהדות מאות שנים לאחר שנאמרו. במישור הפיזי ,יסוד האוויר' זורם חמקמק ללא צורה, משקל או ריח ובעל נגיעה עדינה בלבד, כמובן, כל עוד הוא אינו מגיע בעוצמות של סופת הוריקן או ציקלון בעלות כוח הרס עצום. הגוף משתמש ביסוד זה על מנת ללבות את האש החיים וללא הזרימה המתמדת של יסוד זה בגוף האש תדעך ואנו נמות. במישור המנטלי האוויר הוא המחשבות האינטלקט שאם אינו מאוזן חותך לכאן ולכאן מעורר סערות מחשבתיות ורגשיות, מלבה את הכעס, מבלבל את האדם עם מקסמי שווא של מה יהיה ומה יכול היה להיות אם... בדגש כמובן על כל עוד הוא אינו מאוזן על ידי משקל, רצונו של המאג כי הודות לתרבות המערבית, השמה את האינטלקט כערך עליון, על כל אחד מאתנו להתמודד עם התניות רבות בדרך להשגת החוויה הבלתי אמצעית של ,יסוד האוויר'. שני סמלים מאגים נפוצים ל,יסוד האוויר' הם החרב או המטה (תלוי במערכת המאגית). חרב - היא האינטלקט החותך לכאן או לכאן. המטה - עדין ממנה, אך עדיין בדימויו מפלח את האוויר. אישית אני מעדיף עשן מסתלסל של קטורת וכנפיים הצומחות מגבי בעזרת הדמיון. לפני שניכנס לתרגול אני רוצה להדגיש כי לחשיבה הפילוסופית על המחשבות, על מהות המחשבות, על אין כל נגיעה לעניין ויש להתרחק ממנה או מכל דימוי, תמונה או שפה אחרת. זאת משום ש,יסוד האוויר' הוא נושא המסרים, המהות שמאחורי השפה ולא ניתן לחוות אותו בצורתו הטהורה על ידי השלכות כאלו או אחרות שלו על עצמו. לכן אנו נחווה את החוויה של ,יסוד האוויר' מתערבל מעלה חם ולח נושא אותנו עמו אל התעלות נפשית. הדליקו קטורת התבוננו בה מסתלסלת מעלה במשך דקה או שתיים לפני המסע ודקה או שתיים אחרי המסע. ערכו את המסע אל הלשכה כמו בשיעור הקודם. "אחרי שסיימת לזמן את ארבעת השערים אתה שם לב שלרגלך ריצפה לבנה וגבוה מעליך שמיים לבנים זוהרים. אתה פונה לכוון מזרח אל שער האוויר צועד דרכו ומוצא את עצמך מרחף בתוך שמים אין סופיים כחולים ונעימים והשמש זורחת באופק. (10 נשימות עמוקות ואיטיות) לפתע אתה מגלה שאתה נמצא בתנועה איטית מרחף בספירלה רחבה באוויר על גבי כנפיים ענקיות נהדרות הפרושות מהגב שלך. תתמכר לתחושה הזו של ריחוף חסר מאמץ על גבי הספירלה ולמרות הפיתוי ללא ניסיונות לשלוט או לכוון את התנועה. כשמספיק לך הריחוף הקליל אתה מסתובב ומרחף דרך שער האוויר בחזרה אל הלשכה שם נעלמות הכנפיים. (10 נשימות עמוקות ואיטיות) הרצפה והתקרה נעלמות השערים נסוגים אל החלל ואתה חוזר אל הפיזי." ישר אחרי התרגול יש לשתות או לאכול אפילו נגיסה או לגימה אחת על מנת לחזור לקרקע. בברכה, אלמוג
