שעון ה"דוקסה"-סיפור

[*-מרקי-קקטוס-*]

שעון ה"דוקסה"-סיפור

אימי,מתברר,לא כל כך נשתבחה בנושא "העיתוים"... היא נכנסה להריון שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה בחירה לא ממש "נבונה". וכך קרה,שאחותי הבוגרת נולדה במרץ 1940 כמחצית השנה לאחר פרוץ המלחמה. הורי התגלגלו עימה מכפר לכפר..בפולין וכאן מגיע סיפור "שעון-ה"דוקסה" שעון שוויצרי,אגב.. באחת הפעמים-מישהו הלשין לגרמנים שמסתתרים בכפר יהודים אבי החביא את אחותי התינוקת בתוך תנור אפיה העובד על גאז. הגסטאפו נכנסו לבית התחילו לחפש בחדרים לא מצאו דבר,ועמדו כבר לצאת.. לפתע,אחותי פצחה שם בבכי ממעמקי תנור האפיה.. איש הגסטאפו פנה לאבי שאל מה הוא אופה שם ... ודרש ממנו להדליק התנור כדי ש"המאפה" יהיה מוכן לאכילה,לדבריו.. אבי לא התבלבל,ושיחק עם שעון-הדוקסה שלו הגרמני-הביט על השעון ושאל: מה,גם אתה אוהב דוקסות ? הוא נתן לו אותה והגרמנים הסתלקו.. הורי מייד ארזו מזוודה וברחו לכפר השכן. למחרת נודע להם שהגסטאפו חזר לאותו בית בלילה.....לגמור ה"מלאכה" אבל הם,כבר לא היו למזלם,שם יותר. ובפעם השניה,ושוב שעון-הדוקסה: הגרמנים עצרו את אבי ברחובות העיר דרשו, שישפיל מכנסיו לבדוק אם הוא נימול.. שוב,מקסם הדוקסה עבד אבי,שיחק לו בניחותא,בשעונו והגרמני קיבל מתנה ואבי,את חייו בחזרה. וכך,נסתיימה לה גם הפרשה השניה בעזרת שעון-הדוקסה.

 

[Mוניk]

וואו מרקי איך בכמה שורות היו חיים

חיים שלמים עם מתח, חרדות ומלחמת השרדות ואתה מרקי בכשורנך הבאת כאן סיפור על שעון דוקסה לכאורה נשמע שעון תמימ אבל זה שעון החיים הדוקסה הזה שיאו ממש מרגש הקטע עם אחותך בתנור החסרתי פעימה מרקי קקטוס}{ מוניק

 

[חן (*_*)]

קקטוס, הסיפור מרגש עד דמעות.......

מלבד היותו כתוב בחן רב. כבת למשפחה ניצולת שואה, מעורר בי הסיפור צמרמורת, ומשיב אותי לסיפורי הורי על מיני ניסים ונפלאות שהצילו אותם מידי המרצחים. הצלחת לספר סיפור קשה, בחיוך. תודה

 

[טאKילה]

דוקסה...../images/Emo140.gif

שעון הזמן וסגולותיו,,,אריכות ימים.

 

[קרן אור לי]

סיפור מקסים ../images/Emo140.gif

וכל הכבוד על התושיה של אביך כנראה שצריך שכל ולא רק מזל

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

באותם הימים

למי שלא היתה תושיה הפך ללחם "תושיה".. אי אפשר אפילו,לנסות ולדמיין את ההתנסויות שעברו היהודים אז..

 

[אין ייאוש בעולם]

סיפור מדהים ../images/Emo70.gif

שעליו אין לי אלא לומר..... "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך."