שני משחקים הלילה- 5/5

[BeniTaz]

טוני אלן חיה רעה

אי אפשר להסביר את החשיבות שלו במילים.

 

[Executioner]

נוסיף לרזומה של אלן את המהלך הבא:

http://gfycat.com/PoisedSimpleBumblebee
&nbsp
וזה למה הוא השומר הטוב בNBA. #לאנגעתיבךאלתגעבי

 

[שרקי הקטן]

Artist

 

[OrEl74]

חייב לציין

שזה אחד ממהלכי ההגנה המרשימים שראיתי!
באמת ובלי שום ציניות...פשוט מרשים!
&nbsp

 

[Executioner]

בקישור של בניטז יש אחד לא פחות מרשים

 

[OrEl74]

אני מאוהב בשחקנים כאלה שלא מוותרים ועושים את כל העבודה השחורה שהכוכבים הגדולים בדר"כ לא עושים.
&nbsp

 

[Smooth CriminaI]

זה פשוט מגוחך שהוא מעולם לא זכה בDPOY

 

[Executioner]

היה דיון בנושא בפורום

אני חושב שהגיע לו שנה שעברה והשנה את התואר. הוא כנראה השומר הטוב ביותר בNBA. אבל הטענה היחידה שבאמת הייתה משכנעת היא כמות הדקות שהוא משחק (והמספר היה 26 דקות למשחק נכון לאותו דיון). קשה לתת את התואר לשחקן שחצי משחק יושב על הספסל. אני עדיין חושב שמגיע לו אבל הטיעון, אמנם לא שיכנע, אבל היה טיעון טוב.
טוני אלן לא רק חוטף וחוסם, הוא גם משתק את השומר שלו והוא חשוב לעזרה בהגנה לא פחות מהגבוהים בליגה. הוא שחקן הגנה מושלם.

 

[BeniTaz]

גם החטיפה הזאת היתה מרשימה ביותר

https://www.youtube.com/watch?v=jmoCOEzAbAg
&nbsp
היו לו 4 חטיפות סך הכל.

 

[rapgamer4ever]

טוני אלן בן 33 ולא איבד מהאתלטיות

 

[שרקי הקטן]

ואו אגב זה לא פעם ראשונה שהוא מתגאה בהישגים ההגנתיים שלו

הסרטון הראשון First motherufcking team כשהוא בלי ספק מתכוון לAll defense.

הסרטון השני, זה כנראה המהלך ההגנתי בין היפים ביותר שיצא לי לראות(חסימה+חטיפה על הווארד) מטוני אלן, הפלאש היה גם עושה את זה לא מעט על גבוהים.
אגב משותף להם, שזה דבר מאוד נדיר ביוטיוב אף לא דיסלייק אחד

 

[rapgamer4ever]

אני חייב לומר שממפיס לא היו כאלה אדירים

השינוי הכי דרמטי מגיים 1 הוא שממפיס קלעו יותר זריקות קשות ושגולדן סטייט החטיאו יותר זריקות פנויות.
טוני אלן באמת חיסל את תומפסון ומגיע לו קרדיט על כך. הגריזליס שיחקו אגרסיבי אבל גולדן עדיין הגיעה למבטים פנויים שפשוט פוספסו.
ג'ף גרין בעמדה 4 זו התאמה נחמדה אבל לממפיס אין באמת מה למכור בסמול בול.
&nbsp
פספסתי משהו?

 

[rapgamer4ever]

3:00: אטלנטה- וושינגטון

 

[OrEl74]

וול לא משחק

מבאס כל הפציעות האלה.

 

[Executioner]

מה קרה לו? שמתי לב שהוא לא שיחק

 

[OrEl74]

נפצע בפרק כף היד במשחק הקודם

https://www.youtube.com/watch?v=csIDy6KWBR4
&nbsp

 

[Executioner]

תודה. נזכרתי בפציעה, אבל במשחק מס' 1 הוא המשיך

 

[OrEl74]

106:90 להוקס

לא ראיתי את המשחק אז קשה לי לכתוב עליו משהו.
אני רק מקווה שהפציעה של וול לא רצינית מידי ושזה לא יהיה מה שיכריע את הסדרה

 

[dumby the wizard]

ניצחון לא מרשים במיוחד לאטלנטה

וושינגטון הובילו לראשונה 7-4 אחרי שלשה של פירס. אטלנטה הובילו משם כל הדרך בהפרש שנע בין 1-10 עד ל-73-73 ברבע השלישי. אטלנטה פתחה מחדש את הפער ושמרה עליו עד הסיום. אולי נדמה מתוצאת הסיום והפלוס מינוס של הקבוצה שההוקס שלטו במשחק אבל זה רחוק מהאמת, ההוקס לא הצליחו לייצר ריצות של יותר מ5-6 נקודות בפעם ולא הצליחו לייצר סטופים באופן עקבי.

החיסרון של ג'ון וול מאוד הורגש, אחרי רק 8 איבודים במשחק הקודם, הפעם המספר הוכפל ל-16. בראלי ביל וראמון סשנס ביחד לקחו על עצמם את הובלת הכדור ועשו עבודה די טובה ולא רואים את החיסרון שלו בנתונים שלהם. איפה שהחיסרון יותר הורגש זה במספרים של הביגמנים. ננה אגב עדיין בלי אף סל שדה בשני המשחקים נגד אטלנטה.

לאורך הפלייאוף, גורטאט במשחקים שוול שיחק נותן 16 נקודות ב-70% מהשדה, וארבע הליכות לקו עם קצת פחות משני איבודים וכל זה ב-32 דקות. היום הוא נתן 10 נקודות ב-50%, 2 הליכות לקו ו-3 איבודים. הסיבה די פשוטה, גורטאט הוא לא שחקן פוסט אפ מבריק. את רוב הנקודות שלו הוא עושה בגלל הרבה תנועה בלי הכדור, ידיים טובות ויכולת סיום מעולה. כשוול לא היה שם כדי לשים אותו במצבי סיום האלה הוא פשוט לא קיבל את הכדורים במקומות שהוא רגיל אליהם ובגלל זה כמות הזריקות המעטה והירידה באחוזים וכמובן העלייה באיבודים.

מבחינת ההוקס, אין חדשות מסעירות. ג'ף טיג עדיין אנמי ומחטיא (אפילו מוותר ומוסר) המון לייאפים גם במצבים מאוד קלים.

משחק ההתקפה של ההוקס נפל 5 רמות לעומת העונה הסדירה. ברבע השלישי הם קלעו רק 2 סלי שדה שלא היו שלשות. זה כאילו כל משחק ההתקפה שלהם הפך למסירות סביב קשת השלוש, חדירות להוצאה למסירת שלשות וסתם לחכות לקורבר שיקבל איזושהי שנייה שבה הוא יכול לקבל מסירה ולזרוק מאוד מהר ורואים את זה באחוזים. קורבר עם 7 זריקות לשלוש פר 36 בעונה הסדירה ב-49%, לעומת הפלייאוף שהוא נותן 9.5 זריקות לשלוש ב-37%. נגד וושינגטון זה כבר 10.5 זריקות לשלוש ב-32%. זה לא אחוזים שהולכים להתיישר סתם ככה, הוא פשוט לוקח זריקות הרבה יותר קשות כי ההתקפה לא מתפקדת וביל עושה עליו עבודה מעולה.

עוד דבר שבולט הוא חוסר היכולת של הורפורד לקלוע את הלונג טו'ס שלו מאז הפציעה ביד במשחק הראשון נגד ברוקלין. במשחק הזה הוא קלע 4/10 בג'אמפרים, לא נתון כל כך חלש אבל הריספקט שהוא מקבל שם ירד וזה משפיע על כל הריווח. בעונה הסדירה הוא לקח מעל 45% מהזריקות שלו בין 10 פיט לקשת השלוש וקלע ב-48%. בפלייאוף הוא לוקח אותו אחוז מהזריקות שלו משם אבל קולע ב28%.

הנקודה החיובית שאטלנטה תיקח מהמשחק הזה (מלבד הניצחון

) היא אותה נקודה חיובית מכל הפלייאוף הבינוני שלהם והיא שדמארה קארול, השחקן היחידי בחמישייה שלהם שלא נבחר לאולסטאר, משחק ברמה של אולסטאר (והוא היחידי). נתן בששת המשחקים האחרונים 22 נקודות למשחק ב-63% מהשדה ו-56% מהשלוש על 5 זריקות למשחק. מי אתה??!!?!?! אולי הוא שאב מקורבר את הכישרון שלו?

 

[fatnoam]

אז למה הגריזליז ניצחו?

כי טוני אלן שבר את קליי תומפסון בהגנה.
תומפסון היה גרוע, אבל אני חייב לתת את הקרדיט לאלן. קליי החטיא איזה שתי שלשות חופשיות ודאנק, וזה לא קשור לאלן, אבל שימו לב - כל פיק אנד רול, כל בול פיק מבוגוט, כל מעבר על חסימה וכל חילוף בהגנה - הכל אגרסיבי. שום דבר כדור לא מגיע לקליי לידיים איפה שנוח לו. כל דבר הוא צריך ליצור, לכדרר, לעשות. זה למה שהוא כבר מגיע לשלשות החופשיות, הוא כבר לא שם אותן. כי הוא עובד פאקינג קשה כל המשחק. כי טוני אלן גורם לו לעבוד קשה.
תוסיפו לזה האסל בריבאונד ובחטיפות, 9 נקודות באחוזים סבבה, מה צריך לבקש יותר משחקן?
&nbsp
כי מייק קונלי שיחק
שימו לב, זה לא רק הערב ההתקפי הנהדר שהיה לו. משחק הבא הוא לא יהיה כל כך טוב, באחריות. אבל הוא מחרפן את קארי בהגנה. הוא מציק לו. הוא גורם לו לקחת זריקות ומסירות יותר קשות מהרגיל.
לקונלי היתה גם תוספת מוראלית אדירה לגריזליז. הם באמת שיחקו טוב, כל הקבוצה. כולם הגיעו למשחק. כשכל הקבוצה נראית טוב, אז צריך לתת מילה טובה למנהיג שלה - קונלי.
&nbsp
כי הר הגעש ע"ש דריימונד גרין לא התפרץ במשחק הזה.
דריימונד גרין תמיד היה מפתח במשחק של הווריירס השנה, אבל בסדרה הזו זה במיוחד מורגש. הוא לא מספיק גדול בשביל לשמור על גאסול ולא מספיק חזק בשביל לשמור על ראנדולף, משמע הוא חור. מצד שני, הוא גלו גאי אמיתי, והוא מביא למגרש הרבה אמוציות, וריווח בהתקפה, והובלת כדור, וקבוצתיות, וחילפוים ורוטציות בהגנה. אז לכל דקת נוכחות של גרין על המגרש יש מחיר, והוא צריך לתת תפוקה אמיתית בשביל להצדיק את המחיר הזה. במשחק 1 הוא עשה זאת. במשחק 2 ממש לא.
&nbsp
כי ממפיס עשו התאמול, וגולדן לא
סטיב קר די נשאר בתכנית המשחק שלו, ולא ממש הגיב למה שממפיס עשו. לדוגמא, הגריזליז כל הזמן עשו דאבל אפ על קארי בשלשה, והביאו רוטציה לשחקן שחסם. העיקר לא לתת לסטף להרים שלשה, ושהשחקן שמתפנה מהחסימה ייסגר ברוטציה.
זה לדוגמא משהו שנורא קל לפתור, אם השחקן שחוסם לסטף יהיה איום גדול לסל בעצמו. כמו קליי לדוגמא.
ייגר אגב עשה עוד התאמה מעניינת, ושם את גרין ב-4 וראנדולף ב-5 אל מול הסמול בול של הווריירס (גרין ב-5). גרין שחקן מאוד ארוך ואתלט, והוא מתאים להתמודד עם הרכבים מהירים וקלעים של הקבוצה שממול. ראנדולף אמנם כבד אבל כשחקן מטרה בהתקפה אין לו תחליף כי ללוחמים אין איך לשמור אותו. בוגוט זה פיתרון נחמד רק שהוא נוטה לעבירות וחסר בריבאונד. מעבר לזה אין לווריירס פתרון אליו.