רק לגבי המשפט האחרון
בועות מזהים בדיעבד. אז עד שהביקוש לא ידביק את ההיצע או לחילופין עד שהבועה תתפוצץ.
הרושם שלי הוא שהבועתיות בתחום הזה דומה להייפים המוגזמים שנוצרו בעבר סביב טרנד כזה או אחר. מאפיינים:
1. ניפוח מוגזם ומצגות שווא. למשל חברה שטוענת שיכולה לזהות מתקפת סייבר כזו או אחרת על פי ניתוח דאטה כשבעצם יכולות הזיהוי הרבה יותר מנוונות ממה שמציגה. לא תמיד יש לשוק דרך לבדוק את היכולות האלו מראש.
2. הרבה יותר מדי פיתוחים מקבילים של אותו דבר. פגשתי עשרות מיזמים שטוענים שהמערכת שלהם מציגה את הפרסומות באופן הכי טוב, הכי רווחי וכו'. אין לי מושג איך כל כך הרבה חברות עושות אותו דבר.
3. ניפוח טכנולוגיות. יותר מדי פעם אתה שומע על חברות שמנופפות במודלים ואלגוריתמים שפיתחו ובסוף מגלה שמאחורי כל זה עומד חישוב סטטיסטי בנאלי. זה אולי לא deep אבל לאף אחד לא אכפת ומכבסת המילים שמה את deep learning, big data, machine learning וכמובן רשתות ניורונים בסלסלה אחת ומוכרת למשקיעים וללקוחות. למשל החברות הרבות שמציפות לאנשי מכירות לקוחות מתוך מערכות הCRM, עם כל הכבוד מדובר בקצת הסתברות ולא שום דבר מעבר.
ודבר אחרון ותקן אותי אם אני טועה: יש היום סביבות שבהן אפשר להריץ DL באופן כמעט אוטומטי. כלומר, אתה מזין את המידע והמקורות והמחשב ימצא את הקשרים. אלגוריתמאי אחד שאני עובד איתו ומעריך מאוד אמר לי בפירוש שגם מישהו עם אפס ידע יכול לבנות מודלים בעזרת כלים זמינים.
מה שאני אומר זה שלו אני סטארטאפיסט ממולח, אני מרים מערכת יפה וצבעונית שמוצאת קשרים במערכת הCRM, או באתרי חדשות או בכל שטות אחרת ומוכר סיפור על AI שפיתחתי. מה שמצחיק הוא שבהרבה מקרים זה אשכרה יעבוד.
הנה, קח למשל את הליצן התורן:
https://www.themarker.com/markerweek/1.4511218