שנה שלישית באותו גן?

[michal@gal]

../images/Emo45.gif

אני בכלל לא מבינה את אוירת ה-"עליהום" ששוררת כאן בנוגע לגנים עירוניים. הילדים שלי נמצאים במסגרת העירונית כבר 7 שנים, עברנו כבר 5 גננות, מתוכן 4 היו נפלאות והחמישית היתה בסדר. גם הגנים הפרטיים שבהם היו הילדים היו טובים מאד, אבל הם התאימו לגיל הצעיר יותר. הילדים שלי הגיעו למערכת העירונית בגיל 4, והשתלבו בלי שום בעיה, בלי שום געגועים יוצאי דופן לגן הפרטי. יש הבדל גדול מאד בתכנים המועברים בין הגן הפרטי לגן העירוני, ואני רואה שהילדים מגיעים עם הרבה יותר ידע והעשרה מהגן העירוני. אני חושבת שההבדל הוא לא בכך שבגן העירוני מתאמצים יותר להעביר להם את התכנים, אלא שפשוט יש לזה יותר זמן. במעון, במסגרת 5 השעות של הגן, כלולות גם 3 ארוחות וגם השכבה לישון, אם זה מעון שכולל שינה. בגן עירוני, אותן 5 שעות מוקדשות לפעילות.

 

[לאה_מ]

לא שמתי לב שיש כאן אווירת "עליהום"

גן עירוני כבודו במקומו מונח. לי יש התנסות מצויינת עם גנים עירוניים, ובאמת - בעיקר חוויות טובות. בלי שום קשר אפשר גם לומר על גן פרטי שהוא טוב. עדיין, היתרון של הגן העירוני לא נעוץ בכך שהקבוצה מונה 35 ילדים עם גננת אחת וסייעת אחת.

 

[michal@gal]

תשימי לב לתשובות לשאלה הזאת

רוב העונים מייד אמרו להשאיר בפרטי. מעטים מאד הציעו גם ללכת לראות את הגן העירוני. הגן העירוני נתפס כאיזה רע הכרחי, שכדאי להתרחק ממנו כמה שאפשר. היו כבר הרבה פעמים שעלתה שאלה דומה, וכמעט תמיד ההמלצה הגורפת היא להשאר בפרטי בלי לבדוק אפילו את העירוני.

 

[kokopeli1]

בעד עם השגה

באופן עקרוני אני חושבת שהייתי משאירה. מעבר לכל היתרונות ה"טכניים" (שאין לבטל אותם בכלל) מסגרת רב גילאית לא נראית לי בעייתית, אבל בשני תנאים: 1. שיהיו עוד ילדים בסביבות הביל של הילד, כי בכל זאת, בגיל הזה יש כבר אינטראקציות חברתיות הין ילדים (משחק ביחד ולא במקביל, מה שעוד קיים לא מעט בגיל שלוש). 2. שתהיה גננת שתלווה את הקבוצה (לצורך העיניין נאמר גילאי שלוש - ארבע), שתדע להתמודד עם מצבים אופייניים לגילאים האלה, ושתדע להעביר תכנים מתאימים, ובצורה מתאימה (אני לא מדברת דווקא על דברים לימודיים, אלא שילדים בגיל הזה כבר זקוקים לתכנים ולגירויים שונים מאלה של עד כיל שלוש. אפילו שהלימוד הוא חוייתי, וזה נפלא והכי נכון בעיניי, צריך עדיין את הטאץ' המקצועי יותר. זה כבר לא בייבי סיטר. באופן כללי, אני כן בעד לרפד את החיים של הילדים, כל עוד אפשר, כי בסך הכל הם, מה יש למהר בלהכניס אותם אל תוך "החיים האמיתיים". אני מניחה שההצעה באה מתוך הרצון של הגננת להבטיח כמות מסויימת של ילדים לשנה הבאה, וגם זה בסדר גמור, אבל זכותכם, בתור הורים, לבקש שאם כך הדבר, לקבל עבור הילדים גננת, ולא רק שתי נשות צוות, שכמו שנאמר כבר, מפנות, באופן טבעי, חלק לא מבוטל מהנרגיות כלפי הילדים הקטנים יותר, מתוך הנחה שהגדולים הם יותר אצמעיים ויודעים להסתדר לבד.

 

[דסי אשר]

לשאלך אייבורי- גב' לליאן כץ,מומחית

בתחום הגיל הרך והחינוך לגיל הצעיר, יותר משני עשורים מפתחת בארה"ב מסגרות חינוכיות, כולל כיתות בבתי ספר- רב גילאיות. לצערי עדיין לא השגתי את המאמר בו אני מעוניינת- אבל גישה זו נחקרה ונבדקו יתרונותיה(ובטח חסרונותיה) כבר שנים רבות. מודל זה אומץ על ידי מתכנני המשפחתונים הציבוריים. בסרט הצרפתי "פעלים למתחילים", תוכל לראות את היתרונות של כתה/בית ספר כפרי בצרפת, המאכלס ומלמד ילדים מכ=גיל 3 עד חטיבת הביניים. דסי

 

[ליאת +]

משהו על תכנים לימודיים

קודם כל המון תודה לכל מי שהגיב/ה. עדיין לא הספקתי לקרוא הכל אבל אקרא יותר בעיון בהמשך היום. רק הערה אחת על "תכנים לימודיים"- תחשבו על עצמכן (כם?)- נניח שהיו מציעים לכן עכשיו עבודה חדשה ואמורים לכם שהמקום נחמד, העובדים האחרים הם אחל'ה- אבל מה- הכישורים שלכם לא ממש יבואו שם לידי ביטוי. נניח שאתם מתכנתים- שם אתם רק תקלידו נתונים כל היום. את עורכת דין? שם את תעשי עבודות מזכירות קלות. מה תרגישו? מה שאני מנסה להגיד זה שפיתוח השכל הוא כייפי וחוויתי לילד ומהווה חלק מאיכות החיים שלו. אני רואה את אביתר, פושטק די רציני, שמה שמרגיע אותו זה לעשות דווקא חוברות עבודה. ואפשר להבין אותו: בחוברות העבודה יש משהו תחום, ברור, נכון-לא נכון. הוא מקבל פידבק מהסביבה (ולא רק גערות על ההשתוללות שלו) ומרגיש שהו מתקדם. אז הצורך ללמוד- הוא לא היחיד, לא הכי חשוב, אבל אין לזלזל בו.

 

[תּמר]

מסכימה איתך

ואספר לך מניסיוני: כאשר בני הגדול היה בן שלוש ושלושה חודשים, עברנו דירה לשכונה חדשה. לא הצלחנו לרשום אותו לגן עירוני (הגענו מאוחר מידי), ולכן שלחתי אותו לגנון פרטי, בו היה יחד עם אחיו הקטן. גיל הילדים נע בין כמעט-שנתיים לשלוש+, והיה שם גם ילד בן גילו. הייתי מאוד מרוצה מהגן. רמת הלימוד היתה נמוכה, אבל היחס של הגננות והחברים היה טוב. בשנה שלאחר מכן, שוב לא התקבל לגן אליו רשמתי אותו, אלא לגן חובה משולב עם קדם חובה. זה לא מצא חן בעיני בעיקר בגלל המרחק, אבל בדיעבד התברר שיש עוד דברים גרועים בזה: הילד לא התנסה במיומנויות שנלמדות בגני קדם-חובה, ומיד היה צריך לעמוד בדרישות לימודיות של גן חובה (עם גננת ועוזרת קשוחות ולא חמימות). בתחילת השנה הגננת אמרה שהוא לא יודע להחזיק עפרון (אף אחד לא לימד אותו איך, וגם אני לא לחצתי עליו בכיוון), והיו להן עוד תלונות, שאת כולן פטרתי בתשובה שהוא בא ישר מגנון. רק לאחר שנה הבנתי כמה הוא הפסיד מהדילוג הזה, וכמה הוא היה אומלל שם מהלחץ שלא היה רגיל אליו, ולא התאים לגילו. המסקנה היא, שאם מתכוונים להמשיך במסלול הקונבנציונאלי, חשוב לעבור את השלבים של קדם חובה ואח"כ חובה, כדי לא לפגוע בילד. (קצת עצוב לי להגיד את זה, כי בעצם רק גן חובה הוא הכרחי מבחינת החוק, ולכן היה חשוב לאפשר פיתוח מיומנויות נמוכות יותר גם שם, ולא לקפוץ יש ללמידת אותיות, מספרים וכדומה, אבל נראה שהמצב היום הוא שכולם הולכים לגן, ולפי זה תוכנית הלימודים). ובעניין הנקודה שהעלית על הצורך בלימוד ברמת הילד, יש בזה המון אמת. ילד חכם שכשרונותיו לא באים לידי ביטוי, הוא ילד מתוסכל שמבטא זאת לעיתים בהשתוללות. אם כבר עכשיו הוא משתולל בגן, מה הוא יעשה בשנה הבאה, עם אותה מסגרת שפחות או יותר מיצתה את עצמה? לא כל ילד משתולל כתוצאה מתסכול אינטלקטואלי, אבל את אומרת שיש לו נטיה לזה - ולכן נראה לי שכדאי למצוא לו מסגרת שתגרה אותו ללמוד ולהתפתח.

 

[החתולה השחורה]

אני בעד שנה שלישית, אבל לדבר עם

הגננת שתספק גירוי ההולם את הגיל. גם הילדים שלי ילכו בשנה הבאה לאותו גן (שנה שלישית), וגם זה גן ששם דגש על חוויות ולא על אתגרים אינטלקטואלים.

 

[bambi31]

עשיתי את זה השנה ואני מ-א-ד מצטערת

אבל- הכל תלוי בגננת. מבחינתי זה כישלון גמור! הילד משחק רק עם קבוצת הגיל שלו, ילדים שהוא נמצא איתם כבר שנה שלישית ברציפות. הוא לא מתערבב כלל עם ילדים קטנים ממנו וכך גם הילדים האחרים בקבוצתו. בשעת הפעילות המרוכזת הוא נמצא עם ילדי הקבוצה שלו ובזמן הפעילות החופשית הוא גם נמצא עם ילדי הקבוצה שלו. מבחינת רב-גילאי אני לא רואה בזה לא יתרון ולא חסרון. סביר להניח שהילד שלך ימשיך לשחק עם חבריו ולא ייצור חברויות חדשות עם ילדים קטנים ממנו. מבחינת תכנים, אני מרגישה שהשנה זה יותר ביבי סיטר מגן. התכנים שהתאימו לילדים בגיל2-4 לא מתאימים לגילאי 4-5 ויש להערך לכך מבחינת תוכנית הלימודים. וזה תלוי בצוות בגן. אני מרגישה שהמוח של הילד שלי מוכן לספוג הכל ולו רק היו יושבים איתו ומחדירים בו קצת תכנים לימודיים הוא היה פורח השנה. במקום זה אני מרגישה שהוא לא התפתח כלל השנה, לא למד דברים חדשים, לא התקדם כלל. כל זאת נעשה לאחר שבשנה שעברה , בסוף השנה, קיימנו אספת הורים (רק ההורים הממשיכים) יחד עם מנהלת הגן והצוות והדגשנו בפניהם את החשיבות של הצדדים הדידקטיים וקיבלנו הבטחה שעם קבוצת הגיל הזו הדברים יעשו קצת אחרת. לא דובים ולא יער. הגן הזה בבסיסו עובד בשיטה של הגן הזורם, שיטה שמאד התאימה לי בגיל הצעיר של בני, אבל השנה אני מרגישה שהילד פשוט מתפזר, כל היום רק משחק ולא לומד כלו. הם לקחו את הזרימה לדרגה של סתלבט. לכן, יש לקבל מהגננת וממנהלת הגן תוכנית מפורטת ולדאוג שהיא תיושם אחד לאחד. אני לא חושבת שבשנה הבאה הוא יגיע עם פיגור בחומר לגן חובה. אני כן חושבת שהשנה הזו הוא מפספס המון דברים שהיו יכולים להעשיר את עולמו. ועל זה מאד חבל לי.

 

[ליאת +]

תודה. אני חוששת להיות במצב בו

אצטרך לכתוב הודעה כזו בשנה הבאה. וחבל על הילד שלך. אני גם חושבת שהוא לא יתחבר פתאום עם הקטנים. אם היו כמה גדולים ממנו זה היה אולי אחרת.

 

[כוכביתי2]

מנסיוננו - גם זה לא

(התחברות עם גדולים) מחוץ לגן - עידן מתחבר כמעט רק עם גדולים (בלי קשר למין). כשאנחנו פוגשים חברות שלי עם ילדים בגילו ואחים גדולים - הוא בדר"כ מתחבר (כמעט) רק עם הגדולים. כשפוגשים חברות עם ילדים רק בגילו - הוא מתחבר אליהם לאט לאט, לעיתים רק לאחר מספר פגישות. עם ילדים גדולים (מבחינתו כמה שיותר גדול - יותר טוב) - ה"קליק" מיידי. כך גם לגבי ילדים במשפחה המורחבת. בגן - בדיוק להפך: חבורות-חבורות שנשארו מהשנה הקודמת. עידן בשכבת הצעירים - משחק כמעט רק עם חבריו משנה שעברה. הגדולים משחקים בינם לבין עצמם. כמעט שאין מעבר של ילדים מחבורה לחבורה, ומדובר על גן שכל הפעילויות מתבצעות במשותף, אין הפרדת גילאים מבחינת העברת תכנים/פעילויות.

 

[צימעס]

כאן קיום החבורות מראש השפיע

אני משערת שאילו היו הילדים כולם חדשים, לא בהכרח היו נוצרות חבורות שוות גיל. > אם לסבתא היו גלגלים <

 

[כוכביתי2]

כמובן. אם זה היה המצב, אין לי ספק

שעידן היה מתחבר רק עם הגדולים. אבל אם הבנתי נכון, ליאת+ מדברת ברבים: הגננת הציע ל"חבורה" של הגדולים (או לפחות לחלקה) להישאר עוד שנה, כך שמראש אנחנו יודעים שלא כל הילדים יהיו חדשים.

 

[vered4]

גם אני מרגישה ככה בנוגע להעשרה

לא בענין של אוניברסיטה או לימוד- אלא בענין של גירויים. וגם אני חושבת כך לגבי הגננות- בשני הגנים. מצד אחד הגננת של הגן שהוא נמצא בו היום ממש טובה לגיל הרך, ומצד שני הגננת של גן טרום חובה לא מלחיצה ולא נותנת הרגשה שהנה הילדים באו ללמוד

.

 

[החתולה השחורה]

פיגור בחומר?????../images/Emo6.gifחומר??? איזה

חומר? אנחנו מדברים על ילדי גן! החומר שלהם זה שמש, חול, קוביות מחבואים ותופסת! (או בכל אופן, זה צריך להיות החומר שלהם, לעניות דעתי).

 

[תּמר]

*צריך להיות* כמו שכתבת

יש מרחק רב בין הרצוי למצוי.

 

[vered4]

בגיל 4-5 זה לא מספיק

ומדובר על גירויים ולא על אוניברסיטה. לדעתי, שמש, חול, קוביות, מחבואים ותופסת- נפלאים רק אם זה לא רק זה.

 

[Kalla]

מניסיוני, בני היה זקוק להרבה,

אבל הרבה יותר מזה. אם הוא נאלץ להפסיד את הגן, למשל, ביום של החוג לאנגלית מאיזושהי סיבה הוא ממש בכה (וזה ילד שאף פעם לא היו לו דרישות או התקפי בכי בגלל שלא קיבל משהו שרצה). וזו רק דוגמא קטנה מתוך עשרות נוספות. לא רואה שום סיבה לא לתת העשרה לילד אם היא מעניינת אותו וגורמת לו הנאה בתנאי שהיא מתאימה לגילו ולרמתו. להפך, זה תורם ומעשיר את עולמו. היום הוא בן 9 ואת שיעורי האנגלית מגן טרום חובה וחובה הוא זוכר באהבה עד היום ואנגלית, לא מעט בזכות הרושם הראשוני החיובי הזה, הוא אחד מהמקצועות החביבים עליו.

 

[Kalla]

ואגב, כל זאת בהתחשב בכך

שאת ה"חומר" שציינת, שגם לדעתי אין לו תחליף, היה קיים לו בשפע. כפי שסיפרתי, הוא היה בגן פרטי יקר, עם כרי דשא נרחבים עם מלא מתקנים, בריכה גדולה, פינת חי, צמחייה עשירה, המון משחקי פנים וחוץ וטיולים בחיק הטבע. אך, למרות ובנוסף לכל זאת, הוא מאוד אהב את כל הפעילות הלימודית שהייתה בגן (כל יום חוג אחר ועוד העשרות מסוגים שונים). וכך גם בבית. לדעתי אסור להכריח ילדים קטנים להשתתף בפעילות לימודית שאינם נהנים ממנה או אינה לרמתם, אך אם הילדים רוצים ונהנים זה תורם להם המון ורצוי מאוד לספק להם אותה.

 

[vered4]

המון תלוי בגננת ובגישה שלה

בביקור שערכתי בגן אליו אמור לעבור בני בשנה הבאה, ראיתי עד כמה הוא יהיה בשל למעבר כזה. כבר היום (הוא כמעט בן 4), אני רואה איך הוא נהנה מפעילות יותר מעניינת, מגוונת, מאתגרת. בגן שהוא נמצא היום (2-4), יש חצי קטנים וחצי גדולים והוא מאוד נהנה לשחק עם כולם (גם עם קטנים), גם מבחינת התוכן הוא מאוד נהנה. אבל בכל זאת אני מרגישה שכמו שתארת - שנה הבאה הוא בשל לעבור "כיתה". אבל, הכל תלוי בגננות השונות. אני מרגישה טוב עם הגן שבחרתי לו. אני מכירה את הגננת ואני יודעת שהגן יהיה כפי ולא מלחיץ. וזו אחת מהסיבות שאני רואה את המעבר כטוב בשבילו ולא כמלחיץ.