להוקוס פוקס
היי חמודה. מה שלומך? התגעגעתי.... היום עצמו עבר די קשה. באמת אני לא זוכרת שהיתה לי מועקה בלב. פחדתי מהמעמד עצמו, איך אנו האחים נהיה שם ואיך אבא שלי יגיב. בסופו של דבר עבר די בסדר. כלומר נחתי אחרי העבודה בבית, ואח"כ לקחתי את סבתא שלי וחברות שלה לבית קברות ושם חיכו לי חברות שלי. שראיתי את המשפחה והחברות בבית הקברות פתאום הרגשתי קצת חמימות. באזכרה סבתא שלי בכתה המון, אבא שלי התפרץ בבכי על הקבר ברגע שהוא הניח את האבן ואני הייתי יחסית רגועה. אני הייתי בקבר שלה ביום שישי האחרון ובכיתי המון וזה כנראה מה ששחרר אצלי קצת את המועקה. חמודה, בלי אמא זה משהו בלתי נתפס. הכאב נמצא שם כל הזמן אבל ... צריך כל הזמן לחפש עוגן ודברים שעושים לנו טוב. אני פה, שיהיה המשך שבוע טוב