שנה טובה ושאלה

שנה טובה ושאלה

הכיצד יש לכתוב: הדבר היה בעוכרנו או בעוכרינו? ללא ניקוד, כמובן. מודה לכם מאוד על תשובתכם!!
 
שאלה טובה שאלת. גם אני איני מבין, י' זו מהיכן

צצה.

למיטב ידיעתי, דרך הכתיבה הנכונה היא: בעוכרנו.

יבוא נא בעל הדבר (איתי) ויתרץ את אמירתו.
 
אם כך, נחכה לו בסבלנות

 

sailor

New member
שניהם נכונים, אבל במשמע שונה

עוכרנו הוא יחיד ועוכרינו הם רבים.
 
אם כך - כיצד לכתוב?

במשפט "הדבר היה בעוכרנו "או "הדבר היה בעוכרינו" (במשפט שלי למעשה דבר =שנאת זרים)?? שוב תודה
 
תשובה:

היו"ד שייכת לצורת הרבים. בספר שופטים אומר יפתח לבתו "ואת היית בעֹכרָי" (וראה שם בפרשנים השונים).
כנראה המשמעות היא 'את היית בין העוכרים אותי', 'את נמנית על העוכרים אותי", ולכן צורת הרבים (הרי אי אפשר לומר 'את היית בין העוכר אותי').
ועל אף לשון הרבים אין לדייק מהמשפט שיש בהכרח עוכרים נוספים (וכן בספר תהלים: "ה' לי בעֹזרָי" אין משמעות הביטוי שיש עוזרים מבלעדי ה').
 

sailor

New member
בגוף שני יחיד זה פשוט

מבטאים עוכרך, אחרת מאשר עוכריך (ההטעמה זזה).
עוכרינו ועוכרנו נבדלים רק אצל מי שהוגה צירה מלא עם י עצורית.
 
כן, אבל

הכתיב שונה, ובביטוי "היה בעוכרינו" הכתיב הנכון הוא ביו"ד.
וכן בגוף שני יחיד ההגייה והכתיב הם "היה בעוכריךָ" (במלעיל), "היה בעוכריִיךְ" (כאן היו"ד מבוטאת).
 

sailor

New member
הדבר הוא יחיד

לכן היה בעוכרנו. זה לא בטוי כבול, הוא משתנה בהתאם לגופים הנדונים.
 
מדהים הדיון פה. ממש מדהים. חברים -

אתם מגלים ידע ופלפולים שאותי, כאהבל לשוני (אפילו את הכינוי שלי כתבתי לא נכון. אני עכשיו יודעת שזה ענבר בנכר) זה מאוד מרתק. והמסקנה שלי היא "שנאת זרים היא בעוכרנו!" מה שנכון תמיד עם י' ובלי...

תודה ושנה טובה!
 
כאמור לעיל מסקנתך שגויה

הביטוי בא תמיד בתוספת יו"ד (כי משמעותו כנראה: הדבר בין עוכרינו).
 

הרהוט

New member
צודק.

ישאלו עצמם המידיינים אם הם אומרים "היה הדבר בעוכריו" או "היה הדבר בעוכרו".
 

הרהוט

New member
האם לאדם יש צווארים?

לא. אבל האדם נופל על צווארי רעהו, לא על צוואר רעהו.
לא תמיד נכון לשפוט עניין לשוני לפי ההיגיון.
 

sailor

New member
ההבדל הוא בין בטוי שבשמוש

על שלל הטיותיו כמו עוכר וצוארי שמשמש רק כמטפורה סגורה.
 
למעלה