שנאה לאב
שלום. אני בן 30 ונושא עימי מועקה כבדה מאוד מהילדות. אני זוכר היטב, כאילו שזה היה אתמול, את ההתעללות הפיזית והנפשית שספגתי מאבא שלי במשך שנים רבות החל מגיל 6. אני זוכר היטב את הקללות האיומות שהוא קילל אותי, קללות שעדיין מהדהדות בראשי. אני זוכר היטב את המבט המטורף שהיה לו בעיניים בזמן שהיכה אותי ללא רחמים, המבט שלו חרוט היטב בתודעתי לכל החיים. את רגעי האימה הללו לא ניתן לתאר במילים. עברו כ- 20 שנה מאז, ואני זוכר הכל, איני מסוגל לסלוח ובטח לא לשכוח. מצד אחד אני מרגיש שנאה וכעס רב כלפי אבי, ובצדק. ומצד שני אני מרגיש רגשות אשמה שכך אני מרגיש כלפי אדם שדאג לכל מחסורי. (השכלה, אוכל, קורת גג, ועוד דברים חומריים נוספים שלא כל ילד זוכה להם). כיום, אני גר בביתו עקב בעיה כלכלית. כל פעם שאני רואה אותו או אפילו שומע אותו לידי גורם לי לרעד וצמרמורת בגוף. כמו שציינתי הרגשות הללו גורמים לי לרגשות אשמה וכעס על עצמי, מצד אחד הרגשות מאוד מובנים. מצד שני זה אבא שלי. אני לא יודע מה לעשות? אני קרוע מבפנים בין תחושת הכעס על אבי לבין תחושת האשמה שכך אני מרגיש. מה דעתכם? ערן.
שלום. אני בן 30 ונושא עימי מועקה כבדה מאוד מהילדות. אני זוכר היטב, כאילו שזה היה אתמול, את ההתעללות הפיזית והנפשית שספגתי מאבא שלי במשך שנים רבות החל מגיל 6. אני זוכר היטב את הקללות האיומות שהוא קילל אותי, קללות שעדיין מהדהדות בראשי. אני זוכר היטב את המבט המטורף שהיה לו בעיניים בזמן שהיכה אותי ללא רחמים, המבט שלו חרוט היטב בתודעתי לכל החיים. את רגעי האימה הללו לא ניתן לתאר במילים. עברו כ- 20 שנה מאז, ואני זוכר הכל, איני מסוגל לסלוח ובטח לא לשכוח. מצד אחד אני מרגיש שנאה וכעס רב כלפי אבי, ובצדק. ומצד שני אני מרגיש רגשות אשמה שכך אני מרגיש כלפי אדם שדאג לכל מחסורי. (השכלה, אוכל, קורת גג, ועוד דברים חומריים נוספים שלא כל ילד זוכה להם). כיום, אני גר בביתו עקב בעיה כלכלית. כל פעם שאני רואה אותו או אפילו שומע אותו לידי גורם לי לרעד וצמרמורת בגוף. כמו שציינתי הרגשות הללו גורמים לי לרגשות אשמה וכעס על עצמי, מצד אחד הרגשות מאוד מובנים. מצד שני זה אבא שלי. אני לא יודע מה לעשות? אני קרוע מבפנים בין תחושת הכעס על אבי לבין תחושת האשמה שכך אני מרגיש. מה דעתכם? ערן.
