ובנות שהולכות לצבא לא לחוצות?
ומה עם כאלה שמתחילות אוניברסיטה, או אפילו תיכון.. או עבודה במקום חדש? אהה, נכון, גם הן היסטריות כי זה טבעי לדאוג לפני תחילתו של שלב חדש בחיים. מה הקשר ל"שלומית" או לכל אגודה אחרת, לשם העניין? אני יכולה להעיד שכל הרכזות שהיו לי עד היום היו נהדרות ומעולם לא יצא מצב שהן לא ענו לי או לא הסבירו אותי או בכלל יצאו איכשהוא לא בסדר, חוץ מפעם אחת שהייתה איזו בעיה עם המשכורת שלי, אבל גם זה היה עניין די מינורי וכולה טעות אנוש. חוץ מזה, חמודה, חשבת אולי שגם *את* יכולה להתקשר לרכזת שלך? מה זה חוסר-האחריות הזה?! ואולי הרכזת באמת שכחה או טעתה? מותר לה, גם היא בנאדם! ויש לה מספיק תחת אחריותה גם בלעדייך, אז מה קשה להרים אליה טלפון בכוחות עצמך? בחייאת, אם מרגישים שהעניינים לא זזים, צריך לבדוק מה קורה, כי אחרי זה *את* תהיי זו שתידפק בלי מקום שירות, ומה תעשי אז? תכעסי על הרכזת? זה לא יגרום לתקן להופיע מאמצע שומקום. מי שרוצה שדברים יקרו עבורו צריך לעבוד בשביל זה בעצמו, ולא לשבת על התחת ולחכות שמישהו אחר יטפל בזה, אפילו אם זה במקרה תפקידו של האחרון.