שמתם לב ש…

שמתם לב ש…

אם אתם אומרים "תודה" למישהו בוושינגטון, נותן שירות, עובד בחנות וכו׳, יש יותר סיכוי שהוא יגיב עם "אה-הא" מאשר עם תגובה נורמאלית-מילולית כלשהי?

לא שלא נתקלתי בזה ב-כ-ל-ל בBC, אבל זה ממש-ממש נדיר.

זה עניין אמריקאי או שכתוב לי "קנדה" על המצח והם פשוט אנשטישמים? או שזה רק קטע של וושינגטון?
 

drz400e

New member
גם בניו-יורק

וכן ,שמנו לב. וכן , נראה לי שזה משהו תרבותי אמריקאי. וכן , אני גם חושב שיש בזה חוסר נימוס/כבוד .
 
חוסר נימוס/כבוד?

זה בסה"כ קיצור יעיל של "שמעתי, תודה". למה צריך לחפש כל הזמן "כבוד" (מושג כ"כ ארכאי/אוברייטד)?
 

drz400e

New member
בדיוק ....

בנימוס אין קיצורים. כמו שאתה לא מניח שמבינים שאתה מודה למישהו , ואתה ״מתאמץ״ ואומר תודה , כך גם לא צריך להיות ״קיצור״ ל you're welcome.... לא צריך ״לחפש״ את הנימוס , אבל קצת מוגזם ״להיות יעיל״ , בכזה דבר. ואני לא חושב שכבוד בדדי זה מושג ארכאי. דוקא קנדה היא המקום שמראה כמה נוח ונעים כשיש את זה. לא הכבוד שדורשים (עוד דבר שאתה רואה הרבה יותר אצל השכנים מדרום) ,אלא הכבוד שנותנים לאחר , באופן אוטומאטי . כמו לדוגמא , כשמגיבים ועונים לך ״בבקשה״
 
כשאני מודה לנותן שרות ואני מודע לכך שהוא נותן

את השרות הזה לעשרות ומאות אנשים ביום, אני לא זקוק לכבוד ממנו. הגיוני שקופאי/ת בקופת הסופר ייעל את תגובתו לתודה שלך, שגם כך היא טכנית-אוטומטית ולא שום מתן כבוד מעבר לכך.

ולהבדיל, אם מדובר על נותן שרות אישי ומתמשך יותר, נניח שרברב שבא לתקן אצלך נזילה, תגובה מקוצרת מהסוג ה"אמריקאי" תראה כמזלזלת ולא מנומסת.

טובלר דיבר על נותני שרות מהסוג הראשון.

כמו בכל תחום בחיים, הכל עניין של טיימינג ומינון.
 

drz400e

New member
אנשים הם לא מכונות

השלב הבא (שאני כבר רואה) , הוא שלא צריך גם להגיד תודה , כי אנחנו הרי משלמים כסף על השירות.

התודה , והבבקשה , הם הכרה בכך שיש אדם מאחורי הג׳וב .

זה מחזיר אותנו ללעבוד בשביל לחיות , או לחיות בשביל לעבוד. העבודה - היא רק כלי. הקופאי אולי מקבל כסף על מה שהוא עושה , אבל זה לא אומר שהאינטראקציה האנושית צריכה להעלם. זה בסדר ורצוי להגיד תודה מכל הלב לקופאי , אם רק כהכרה בכך שיש אדם מאחורי התפקיד. כנ״ל לגבי הyou're welcome" . שזו הכרה בתודה שלך. לא אה-הא מטופש שלי לפחות אומר ״מה אתה מבלבל לי את המוח עם התודה שלך , אני רק עושה את העבודה שלי״ .
 
לא נראה לי שירדת לסוף דעתי...

אני לא טוען לרגע שאין לאמר תודה לנותן שירות. נהפוך הוא. תודה זה אלמנט נימוסי בסיסי (ללא קשר לכבוד במובן המזרח תיכוני שאנחנו מכירים).

מה שכן כתבתי הוא שאין זו הפחתה בכבודו של מקבל השירות אם בתגובה לתודה לנותן השירות הוא מקבל המהום אישור ותו לא. הרי מה שרלוונטי הוא שאני הודיתי והוא אישר ששמע. כל השאר אלו דקדוקי עניות א-לה-חנה-בבלי.

מה שכן, ברור שתגובה מלאה, בסגנון של you're welcome פלוס, נתפסת כיותר מנומסת ולכן היא גם עדיפה מבחינה שירותית-שיווקית, ומוטב שכל בעל עסק או רשת שיווק יתדרך את עובדיו בהתאם.

אני מקווה שכעת, בתום דיון מנומס, אנחנו מתקרבים להסכמה מבלי שכבודו של אף אחד משנינו נפגע.
 

drz400e

New member
גם אתה לא ירדת לסוף דעתי

בשום מקום לא התכוונתי לכבוד במובנו המזרח תיכוני (השללי - כבוד נדרש) . אלא לכבוד הדדי - זה שמובנו בנימוס. ואני חושב , וזו כמובן רק דעתי , ש ״א-הא״ ,די בפשטות - לא מנומס. בנימוס אין ״קיצורי דרך״ . או שאתה מנומס , או שלא.... אם אתה מקצר , אוטומאטית אתה הופך ללא מנומס , שכן עצם הצורך שלך לקצר בנימוס, הוא עצמו אינו מנומס....

אני מרגיש , שהמהום בתגובה ל״תודה״ נשמע מזלזל , בקיצור. יכול להיות שזה כבר משהו תרבותי מושרש אצל האמריקאים ,אבל לי זה צורם לאוזן.
 
מה לעשות, נראה שדעותינו שונות.

אני פשוט לא מקבל את קביעתך ש"או שאתה מנומס , או שלא". זה לא בינארי, שחור-לבן. גם נימוס, לפחות לדעתי, הוא יחסי, על סקלה מסויימת ובעיקר, בעיני המתבונן.

הרי גם you're welcome עם אוטומטיות בולטת (למשל בטונציה) עלול להתפש כמזלזל, ומאידך, ניתן בקלות לעבור את הגבול הדק שבין נימוס ובין צביעות ולנקוט בנימוס יתר.

בקיצור, הכל הולך.
 

drz400e

New member
אני לא חושב שזה בכלל העניין

דוקא כישראלי שחי בקנדה , בה אתה שומע כל כך הרבה מישראלים חדשים איך הקנדים ״מנומסים עד צביעות״ , אבל אחרי כמה זמן הם מגלים איזה ערך יש ל״צביעות״ הזו בניטרול עימותים מיותרים , הייתי חושב שהיית מבין שנסיגה מתרבות של נימוס היא בעייתית .

השאלה היא לא האם זה אמיתי או לא , השאלה היא האם יש לנימוס ערך , ואני חושב שהחיים בתרבות הקנדית מראים שכן. שהמון מיקרים שבישראל היו מביאים לעימות (דחפו אותי בתור , צפרו לי ברמזור , אמרו לי איזה שטות) , מקרים שעימות גם לא מביא לשום תוצאה , פשוט לא קורים. למה , כי אמור סליחה , בבקשה , ותודה . אני בשעתו חשבתי כמוך , אבל כשראיתי כמה זה הופך את החיים לנעימים יותר , וכמה זה שם בפרופורציה עימותים חסרי כל תועלת , הבנתי את הערך של הפאן הזה ברבות הקנדית. פאן שהולך ונעלם מהתרבות האמריקאית , לצערי .
 
ואני חשבתי שאנו דנים בבטוי/התנהגות אמריקאית..

שוב, אין לי דבר כנגד נימוס. כל מה שאני אומר הוא שגם נימוס הוא יחסי ובעיני המתבונן.

אגב "ניטרול עימותים מיותרים". לנטרל עימותים מיותרים זה נפלא. הבעיה היא שלפעמים, מכוח האינרציה והנימוס, מנוטרלים גם עימותים לא מיותרים, ע"ע פאסיב-אגרסיב, וזה חבל. אין חומר חיטוי כאור השמש....
 
יש פער אדיר בין החיוך הזורח של הקופאי

בארה"ב כאילו עשיתי לו את היום בזה שקניתי בוולמארט לבין העובד שנוהם איזה ג'סטה קולית לא ברורה.

בקנדה הפער הזה הוא פחות גדול, לדעתי משום שמצד אחד לא מאלצים את הקופאי לחייך ומצד שני יש להם קיום יותר מכובד.

יותר מהכל אני רואה בזה תופעה של התנקמות במעביד. בסדר, מחלקת ההדרכה אמרה לקופאים שצריך לחייך כאילו אתה חווה אורגזמה? סבבה. אז זה מה שהקופאי יעשה. אבל לעובד בין המדפים לא אמרו להגיד "בבקשה" אז הוא יעשה דווקא ויצא עם הדבר שהוא יכול לצאת ממנו הכי בזול. ואם יקראו לו לעמוד בקופה אז הוא ילבש את הפלסטיק התאגידי.
 

פורטי40

New member
אני שמעתי אה-הה גם מאנשים פרטיים שאין להם

אינטרס כלשהו, וגם לא רגשות נקם ושיקולים זרים.
באלבמה החזרתי טוש ששאלתי מהמדריכה בקורס ואמרתי "ת'נק יו" והיא ענתה "אה-הה". שאלתי שם אנשים להכווין אותי בעיר(האנטסוויל), אמרתי תודה והם המהמו. זה היה לפני יותר מעשרים שנה. לאחרונה שמעתי את זה גם בפלורידה השנה ובעיר ניו יורק לפני שנה. זה עבר צפונה באוסמוזה כנראה.
התיאוריה קופאית/מדפית שלך נשמעת הגיונית, במיוחד שידוע לי ממקור ראשון איזה הוראות מדויקות יש לטלפנים ב"אמריקן אקספרס" וב"אייר מיילס", אילו מילים לאמר בדיוק.
 

פורטי40

New member
Uh-hu זה "על לא דבר" באמריקאית

בכל ארה"ב. אני חושב שזה התחיל באלבמה (שמעתי את זה שם לפני שנים רבות) והתפשט בכל הארץ.
 

פורטי40

New member
אולי זה מקביל ל ?!Eh הקנדי בסוף משפט

במקום לומר ?Right או ?Isn't it true הקנדים מקצרים ל ?Eh
 
למעלה