אני אהבתי.
רואים שהיא ממש השקיעה באלבום. זה כבר חצי מהעבודה, לא כמו איינשטיין שלדעתי היה מחופףףףףף אששששש וזה עוד יותר מעצבן אותי משירים מכוערים.
[טוב לא ממש, אבל די קרוב]
בהתחלה מה שדלף זה הגירסה בלי money, ובאמת הרגישו שיש קפיצה לא הגיונית בין camouflage ל-one more try.
אפילו you're mine נשמע נפלא בין הרצועות; אם הוא לא היה יוצא כסינגל ולא היינו כה מורעבי-מאריה, לדעתי היינו יותר אוהבים אותו.
יש הרבה שירים לדעתי שיכולים לעבוד כסינגלים, בייחוד נוכח הסגנון האחרון שהולך ברדיו האמריקאי [happy, blurred lines..].
ביס לקול שלה אני לא כ"כ בטח מה נסגר. לפעמים הוא נשמע לי בוגר וכנה, מלא אמוציות ואטיטיוד, ולפעמים נדמה לי שאני שומע את מאריה בעיוות ווקאלי, כמו שלפעמים מעלים שירים ליטיוב בסולם גבוה יותר [בצורה מלאכותית], אבל אני לא יודע אם זה כי היא משתמשת ברובד חדש בקול שלה או שזה באמת הסטודיו.
אני מניח שאדע רק כשאשמע אותה שרה לייב...
דווקא על הרמיקסים הייתי מוותר; אני לא אוהב שמדביקים ווקאלס על שיר ישן זה לא נשמע כמו דואט, אלא כמו שיחה עם משיבון.
גם האלבום נשמע יותר טוב כש-heavenly סוגר אותו.
אני מקווה ש-YDKWTD הסינגל הבא.
