האלבום הטוב והמגובש ביותר של מאריה
...מאז Butterfly (!!!)
זהירות, מכיל הרבה התייחסויות לשירים...
אחרי קריאה במשך זמן ארוך כסמוי כאן בפורום, לא מאמין שרשמתי את הכותרת הזו, ביחס לתקופת המרמור והביאוס (הלגיטימית מאוד!) ששררה סביב העשייה של מאריה. עם זאת, הפעם אני כן מאמין לעצמי ובטוח מאוד בטקסט שאני עומד לרשום.
חברים, מאריה עשתה את זה.
למרות הספקות הרבים שהיו לי באשר לאיכות האלבום וטיב השירים ובנוגע למה שהיא "תלד", מודה ומתוודה, שלא התאכזבתי כלל. מאריה ציינה בראיונות שהיא רוצה שיתייחסו לאלבום כאל Body of work ולטעמי, בפעם הראשונה מזה עשור+ (!) יש "תמורה לאגרה" ואמיתות לשיח הנלווה בתקשורת לגבי האלבום.
זוכרים את האמירות של "הלוואי ומאריה הייתה חוזרת למקורות"? הן התגשמו, לדעתי האישית, באלבום שאתם עומדים להאזין לו (ולהתאהב בו!). אלבום מאוד על-זמני אך עם טעם של שנות ה-90, מבלי להעלות עובש, חלילה. הטקסטים יפים וכנים, אך לא מתיימרים להיות עמוקים. ההפקות נעימות, הרמוניות, עוטפות את מאריה בדיוק כמו שצריך.
שמעתי את הגרסה הסטנדרטית שצפה ברשת, ללא הבונוסים. התרשמויות שלי:
1. מאריה נמצאת בשיאה מבחינה ווקאלית, ביחס לשנים האחרונות. לא מדובר בקול הענק של שנת 1993 או בגלאם של 2005, אבל היא נותנת ביצועים קוליים חד-פעמיים. באלבום הזה מתחדדת ההבנה כי הקול שלה הוא "אינסטרומנט" בפני עצמו, שמציל הרבה פעמים את השירים ממונוטונית. היי-נוטס אלגנטיים מאוד, בנייה מהממת של כל תו ותו שהיא מפיקה ובכללי – יש המון דגש באלבום לווקאלס מאשר לעיבודים. בכללי – מדובר באלבום בלדות מאשר באלבום היפ-הופ-סקס-כסף-מועדונים-בלינג-בלינג.
2. האלבום לא מתיימר להיות מיינסטרים. מדובר באלבום R&B-מסורתי ובוגר. שילובי ההיפ-הופ שהפחידו אותי כל כך בהתחלה, התגלו כ-"קישוטים" יפים שצובעים את השירים בטעם וינטאג'-י א-לה 1998-2002.
3. ה-Flow של האלבום מדהים. לא זוכר אלבום של מאריה שהיה כל כך מגובש מבחינת עריכה מאז Butterfly. אחרי האזנה מס' פעמים ברצף, פשוט מסיר את הכובע. אפילו שירים "חיוורים", כמו You're Mine, מצליחים למצוא את מקומם בתוך העריכה המוקפדת והלוגית (סופסוף!) שיש לאלבום להציע. תענוג לשמוע רצועה אחרי רצועה וממש מורגש שמישהו ישב וחשב איך לסדר את השירים ואיך "לתזמן" אותם כהלכה.
4. אם הייתי יכול להגדיר את האלבום מבחינת "התכתבות" שלו עם אלבומי עבר שלה, הרי שהייתי אומר כי הבלדות הן שילוב מעניין של הבלדות מ-Rainbow ומאלבום הבכורה (!) וששירי ההיפ-הופ (בחלקם) הם בגדר outtakes מ-Butterfly מבחינתי.
התייחסויות לשירים הבולטים באלבום:
Cry. – איזו בחירה אמיצה לפתוח איתה אלבום! בלדת-גוספל יפייפיה שמזכירה יותר מכל השירים את Can't take that away ו-Vanishing. נשביתי בקסם שלה.
Faded – בלדה ש-Mike Will Made It (ה-מפיק של מיילי סיירוס) יצר. ביט יפה והגשה לא מתאמצת. תענוג.
Dedicated – עוד רצועת Rainbow/Butterfly. שיר r&b אינטליגנטי ש-Nas מקשט בצורה מושלמת.
Make It Look Good – בשת"פ עם סטיבי וונדר. טופ 3 בשירים הכי טובים באלבום, מהאזנה ראשונה! ההרמוניקה של סטיבי מכתיבה את טון המוטאון של השיר, שמזכיר את The Impossible ו-It's A Wrap יחד עם ה-Vibe של The Emancipation of Mimi. הליריקס הורסים את הבריאות ב-"קלולסיות" שלהם והביצוע של מאריה מקסים.
You Don't Know What to Do – שיר רטרואי יפה, מתכתב עם I'm That Chick.
Supernatural – שיר היפ-הופ חביב עם בייבי-מונרו. לא מפיל מהכיסא, אבל יש לו את הקסם שלו, במיוחד לקראת הסוף. לא אגלה מה מונרו שרה, אבל זה מהמם!
Camouflage – כש-Sunflowers for Alferd Roy פוגש את Petals שפוגש את I Wish You Well שקורץ ל-Everything Fades Away. גם כן אחד מהשירים הטובים באלבום. צמרר אותי. מדהים, מדהים, מדהים. מאריה פשוט שוברת את המאזין בחלקו האחרון של השיר. נשמעת סופר-פגיעה.
One More Try – לדעתי, עשתה חסד עם המקור. יש לו Vibe-ים של כל תקופת Emotions. אהבתי מאוד.
בקיצור, חפרתי. אשאיר אתכם עם טעם של עוד...
שאפו למאריה. #JustBuyIt !!
