שמעו קטע
לא יודעת למה אני מספרת את זה...אבל עדיין שמעו קטע מה קרה לי היום: יש לנו בעיר מין בחור כזה שכל הנוער מכיר אותו...כלומר הכי "שווה שיש" אתם יודעים איך זה. והוא באמת יפה. ויש לו גם מכונים סוף הדרך... אז לפני מספר ימים כשחזרתי מהעבודה שלי (אני כתבת בעיתון העיר אילת) הייתי לבושה במכנס לבן, גופיה לבנה על זה ג'קט תכלת וכובע נחמד כזה גם בצבע תכלת...הייתי נראת לצרפתיה. והוא נסע עם החבר'ה שלו (ועם האוטו הסוף הדרך שלו)...ועצר לידי... אני החזקתי את עצמי כבחורה קשוחה ולא הסתכלתי עליו והמשכתי ללכת...(לא נורא ירצה ימצא אותי שוב). בכל אופןהוא לומד בכיתה יב' ואני בכיתה י'. האוטובוס של הבית ספר מגיע קודם כל לביצפר שלי ואחרי זה לשלו. אז אני וחברות שלי הגענו לבית ספר שלו...ואני כאילו לא זכרתי איך הוא נראת... החברות שלי נדבקו לחלון, אני שואלת אותן מה קרה? אז הן מראות לי ת'בחור הזה שהוא באמת יפה... חברה ראשונה: ואיי איזה חתיך!! חברה שנייה: כן, הלוואי אליי חבר כזה. ידיד שלי: כן הוא באמת יפה. חברה ראשונה: לאף אחת מאיתנו אין סיכוי איתו. חברה שנייה: למה? לאנסטסיה יש סיכוי עם כולם! (אנסטסיה זאת אני) חברה ראשונה: לא, גם לה אין סיכוי איתו. פתאום הוא נכנס לאוטובוס, אני התנהגתי רגיל- כאילו אפשר לחשוב סך הכל בחור יפה....איי איי...לא צריך להראות שום סימנים! וחברות שלי כמעט התעלפו שם. הוא עובר לידי עוצר, מסתכל מלטף אותי בלכי כזה... ואומר לי "היי מותק" החברות שלי היו המומות עם פה פתוח... ואני לא הבנתי מה קרה לפני שנייה... אחרי זה הסמקתי מעט... ואז חברה השנייה שלי אומרת לחברה הראשונה: אמרתי לך שאנסטסיה יכולה להשיג כל אחד. חחח... קיצר היה קטע נחמד לאללה...
לא יודעת למה אני מספרת את זה...אבל עדיין שמעו קטע מה קרה לי היום: יש לנו בעיר מין בחור כזה שכל הנוער מכיר אותו...כלומר הכי "שווה שיש" אתם יודעים איך זה. והוא באמת יפה. ויש לו גם מכונים סוף הדרך... אז לפני מספר ימים כשחזרתי מהעבודה שלי (אני כתבת בעיתון העיר אילת) הייתי לבושה במכנס לבן, גופיה לבנה על זה ג'קט תכלת וכובע נחמד כזה גם בצבע תכלת...הייתי נראת לצרפתיה. והוא נסע עם החבר'ה שלו (ועם האוטו הסוף הדרך שלו)...ועצר לידי... אני החזקתי את עצמי כבחורה קשוחה ולא הסתכלתי עליו והמשכתי ללכת...(לא נורא ירצה ימצא אותי שוב). בכל אופןהוא לומד בכיתה יב' ואני בכיתה י'. האוטובוס של הבית ספר מגיע קודם כל לביצפר שלי ואחרי זה לשלו. אז אני וחברות שלי הגענו לבית ספר שלו...ואני כאילו לא זכרתי איך הוא נראת... החברות שלי נדבקו לחלון, אני שואלת אותן מה קרה? אז הן מראות לי ת'בחור הזה שהוא באמת יפה... חברה ראשונה: ואיי איזה חתיך!! חברה שנייה: כן, הלוואי אליי חבר כזה. ידיד שלי: כן הוא באמת יפה. חברה ראשונה: לאף אחת מאיתנו אין סיכוי איתו. חברה שנייה: למה? לאנסטסיה יש סיכוי עם כולם! (אנסטסיה זאת אני) חברה ראשונה: לא, גם לה אין סיכוי איתו. פתאום הוא נכנס לאוטובוס, אני התנהגתי רגיל- כאילו אפשר לחשוב סך הכל בחור יפה....איי איי...לא צריך להראות שום סימנים! וחברות שלי כמעט התעלפו שם. הוא עובר לידי עוצר, מסתכל מלטף אותי בלכי כזה... ואומר לי "היי מותק" החברות שלי היו המומות עם פה פתוח... ואני לא הבנתי מה קרה לפני שנייה... אחרי זה הסמקתי מעט... ואז חברה השנייה שלי אומרת לחברה הראשונה: אמרתי לך שאנסטסיה יכולה להשיג כל אחד. חחח... קיצר היה קטע נחמד לאללה...
אז...אם יש לך משהו כלפיו [ולא כי כולן רוצות] תנסי להכיר אותו..ואולי ייצא משהו! בהצלחה בכל מה שתעשי מותק!
