תגובה חדשה
שלום לכולם. קראתי קצת בפורום הזה (שהוא נחמד, חוץ מהטרולים, אבל כאלו יש בכל מקום) והייתי רוצה להגיב לנושא ה"שמנה ומאושרת" כי באמת גרמתם לי לחשוב על כל הנושא. נכון, אני יודעת שאחוזי שומן מעל לרמה מסוימת עלולים להעלות את ההסתברות ללקות בליקויים שונים, אבל שרשראות של דיאטות כושלות הרי מזיקות הרבה יותר, חוץ מזה שנשארים בסוף שמנים - בדר"כ אפילו יותר מאשר בהתחלה... אז למה לא להרגיש טוב עם עצמך? הרי אושר והנאה חשובים לא פחות לבריאות והם גם אלו שממלאים את החיים (הבריאים...) בתוכן. אני כבר הגעתי למסקנה שדיאטות זה לא בשבילי. אני לא אשקר - כן, יש פעמים שהייתי רוצה להכנס לאיזשהו בגד מחנויות מסויימות (אני מידה 42-46, תלוי בגיזרה ובמצבי, כך שזה גבולי...) ויש פעמים שהייתי רוצה בטן שטוחה וישבן קטן, אבל אני לא מוכנה להקריב את ההנאה הגדולה שיש לי מאוכל בשביל זה. אני נהנית להיות מסוגלת להזמין עוגה טעימה כשיושבים בבית קפה, או להנות מהאוכל הנהדר בארוחות חג בלי יותר מידי נקיפות מצפון, אני נהינת לכרסם את הגזר שלי עם המון מטבל גבינה טעים וללקק גלידה נהדרת. אני לא מוכנה לחיות ברעב תמידי, לא מוכנה לענות את עצמי ובסוף "להיכשל". היום אני מנסה לשמור על עצמי (ז"א לאכול ולהנות, אבל לא לפטם את עצמי ולעשות קצת ספורט כי זה בריא ואני אוהבת ללכת ברגל), אבל זרקתי לכל הרוחות את המחשבה על 60 קילו... מי רוצה את זה? (בטח שלא החבר הנפלא שלי, לפי מבטי התאווה שאני מקבלת ממנו...) מלאה, יפה ומאושרת (לפרקים), ולנסיה