שמן קיק

[ממתיק סוד1]

הבעיה הכי גדולה בקפיטליזם

זה שהכל הופך לעסק כלכלי. ומערכת החינוך, הבריאות והרווחה גם הן אינן יוצאות מהכלל בגישה הקפיטליסטית. מה שמכניס כסף או מקצץ בהוצאות, טוב. מה שאינו מכניס כסף או לחילופין מקצץ בהוצאות, רע. גם אם זה עוזר להרבה אזרחים. הדוגמא הכי טובה לכך שכל דבר במדינה הופך לעסק כלכלי זה היחס שנקבלים המבוטחים מקופות החולים שבהם הם חברים ברגע האמת. בגלל שכל דבר במדינה הפך לעסק כלכלי לכל דבר, היום לא מספיק ללמוד רפואה, היום סטודנט שמסיים פקולטה לרפואה צריך בנוסף לסיים תואר בכלכלה, בכדי שיידע לסנן את חוליו ולהחליט מי מהם יחיה ומי ימות, כדי שרווחיו והבונוסים שלו יהיו בהתאם. רופא שאינו דוחה מספיק בקשות לטיפולים ובדיקות יקרות, מוצא את עצמו מהר מאוד מחוץ למערכת המושחתת של הקפיטליזם. ומה שהכי גרוע בזה, שמדובר בחיים של כולנו. כי אף אחד לא יודע מתי הוא ייצטרך את זה ואם הוא לא יהיה הבא בתור שהמערכת תסנן ותקריב בכדי לעשות עוד כסף על חשבונו ועל חשבון הבריאות שלו.

 

[vinney]

הבעיה הכי גדולה בקומוניזם היא

שהכסף לא צומח על עצים. מה לעשות, ממתיק, כדי לעשות עולם אוטופי מושלם שאתה דורש, נדרשים משאבים שלא ממש קיימים. כשמשתמשים במשאבים מוגבלים, משהו שלא מוכר כנראה עם אנשים שנולדו עם כפית זהב בפה, צריכים לקבוע סדר עדיפויות.

 

[adiavn]

הייתרון בקפיטליזם

הוא שגוף חייב להיות יעיל, ומדד ליעילות הוא כסף. בקומוניזם, והדבר הודגם היטב במזרח אירופה ורוסיה, אין כל תמריץ להתייעלות.

 

[baudrate]

בוא נחדד את הדברים

יעילות נמדדת ביחס בין תפוקה לעלות. השאלה היא אם כן מהן התפוקות של המערכת, וזה לא מובן מאליו מה הן יהיו והאם יהיו רצויות. אפשר להשוות את השוק החופשי למערכת דמוקרטית כאשר הבחירה של כל אחד איך להוציא את כספו דומה לפתק שאדם מטיל בקלפי, והתוצאה היא שהבחירות של בני האדם מעצבות בצורה קולקטיבית את השוק, כך שהמערכת מגיעה לאופטימום מבחינת רווחת המשתתפים (בהנחה שיש להם מכנה משותף). אולם לא צריך ללכת רחוק מדי על מנת לראות כי עצם העובדה שיש לאחד יותר ולשני פחות שובר את ההקבלה לדמוקרטיה (כמובן אין זה אומר שהשיטה פסולה מעיקרה) משום שבבחירה דמוקרטית לכל אחד יש אותו המשקל ואילו כאן לכל אחד יש משקל בהתאם לכמות המזומנים שבארנקו. התפוקות של המערכת הקפיטליסטית אם כן מכוונות יותר לרווחתם של אלו שיש להם יותר ופחות לאלו שיש להם פחות. האמת היא שזוהי אמירה כללית שנכונה לכל חברה אנושית כאשר אפשר להחליף את המושג של קניין במונחים כלליים יותר של כח ומעמד חברתי. אי אפשר להאשים את הקפיטליזם בכך שהוא המציא את הריבוד החברתי. אבל מאידך זה לא פוטר את הקפיטליזם מביקורת. אם נחזור למה שדיברנו עליו קודם על התפוקות וכיצד הן מכוונות , אני יכול להביא דוגמה קיצונית של אדם שזקוק לתרופה (כך הרופא אמר) אבל אין לו כסף לקנות אותה כי היא יקרה מדי. איך האנשים הללו בוחרים כיצד להשתמש בכספם ו"מצביעים" בו אם אין להם במה להצביע? ואם אינם משתתפים במערכת הזאת של שוק חופשי למעשה לא יהיו תפוקות בשבילם. לעומת זאת יש אדם אחר שמודאג מנשירת השיער שלו, ולו ש כסף לשלם בעבור תרופה שמטפלת בזה. מה שאנו נראה שבמקום השקעה בתרופה מצילת חיים יש השקעה בתרופה למניעת התקרחות. ברור כי יש כל מיני תיקונים למערכת: תמיכות, קיצבאות, סיבסוד במתן שירותים וכדומה. כל אלו קיימים כי השוק החופשי כאשר הוא פועל ללא שום הפרעה והתערבות לא מגיע דווקה לאופטימום מבחינת האנשים שמשתתפים בו, או לפחות מבחינת מקצתם. כעת מגיע תור כל אלו שיבקשו ממני להציע אלטרנטיבה לשוק החופשי. ובכן אני לא מציע אלטרנטיבה, אני מציע ביקורת.

 

[eitangn]

נכון, ועוד

"הוא שגוף חייב להיות יעיל, ומדד ליעילות הוא כסף" רק שכדי שזה יעבוד לטובת הכלל יש תנאי, שלא כל כך מתקיים: כל ארגון משלם סכום אמיתי עבור כל הוצאה שהוא גורם, לרבות זהום אויר נחלים והים, יצירת מזהמים שדורשים טיפול אינסופי (רדיואקטיביות, רעלים). מדובר על השקעה במניעה ככל שניתן, ותשלום עבור כל הנזק הנגרם במישרין ובעקיפין. כך לדוגמה מפעלים מזהמי אויר ישלמו עלות פתוח תרופות, עלות הטיפול הרפואי, פיצוי על נזקי בריאות. כיום חוזק הקונצרנים מול חולשת השלטונות גורם שמפעלים עושים רווחים על חשבון הציבור. וזה לא מדד ליעילות אלא לכוחניות.

 

[ממתיק סוד1]

כלומר שאם למשל ניקח קופ"ח פרטית

שעובדת על פי קריטריונים קפיטליסטים, לא צריך לשנות לה כמה מטופלים שלה ייפגעו כתוצאה מזה או אפילו ימותו. מה שצריך לשנות לה זה כמה יהיה המאזן החיובי שלה (בכסף) בסוף כל חודש. ולזה אתה קורא יתרון? יתרון למי? לבעלי המניות שחשוב להם יותר הרווחים שלהם, מאשר טובת המבוטחים?

 

[אשרת]

מה זה קריטריונים קפיטליסטים?

 

[omerlich]

שטויות שממתיק ממציא

 

[ממתיק סוד1]

בדיוק מה שהוא אמר

שמדד ליעילות זה כסף. כלומר שלא חשובה רמת התוצר או השירות שאת מקבלת מהם, חשוב בעיקר רמת הרווחים שלהם שהם עושים על חשבונך. נגיד למשל שאת מבוטחת בקופ"ח מסויימת, נקרא לה X, ואת משלמת להם כל חודש דמי חבר + כל המושלם והמשלים למיניהם. הכל טוב ויפה כל עוד את לא זקוקה לתרופה, לטיפול או לבדיקה שעולה הרבה כסף. ברגע שתזדקקי לאחת כזאת, תגלי מהר מאוד שקופ"ח X שלך לא ממהרת לאשר למבוטחיה תרופות, טיפולים או אפילו בדיקות שעולות לקופה הרבה מאוד כסף. אך לקחת את הכסף שלך ולהבטיח לך שאת מבוטחת מפני כל צרה שלא תתרחש עליך, את זה הם יודעים לעשות טוב מאוד.

 

[eitangn]

נהפוך הוא

תבנה קריטריונים כך שכדאי לקופת החולים לטפל, לדוגמה תשלום קבוע בעבור כל חבר ממנו ינוכה סכום כל פעם שהוא חולה. תבנה מערך תשלומים שיעודד טיפוח הבריאות ולא רק טיפול בחולים. זה בדומה למושג המאד "קפיטליסטי" של שכר עידוד, שאמור לתת לעובד תוספת שכר ע"פ קריטריונים שמשרתים את תועלת החברה וריוחיותה. אין סתירה בין יעילות לבין חברתיות, רק צריך לבנות את קריטריוני היעילות כך שישרתו את המטרות החברתיות.

 

[adiavn]

לא נכון

כי בשוק קפיטליסטי קופה כזו תישאר ללא מטופלים, דבר שיפגע במאזן....