שמי חורף
שמי חורף חוננים עטי בדיו אפור של הרשאה; ייפוי הכוח להרהר רק בך שעה אחר שעה. בין התריסים כל העולם כצוהר תא קט, מסורג זולג בדלף סגרירי כפיתיון אל פי הדג. אשב נא ואכתוב לך שיר בדמי חדר העבודה. לא תקראיהו לעולם, אהובתי האבודה. חלפו כמעט שלושים שנה, אך את לוליטית עדי-עד. האור הרך, החיווריין כחוד פגיון סתרים מושחז את לבבי מרעיל אט אט בקסם העבר שגז.
שמי חורף חוננים עטי בדיו אפור של הרשאה; ייפוי הכוח להרהר רק בך שעה אחר שעה. בין התריסים כל העולם כצוהר תא קט, מסורג זולג בדלף סגרירי כפיתיון אל פי הדג. אשב נא ואכתוב לך שיר בדמי חדר העבודה. לא תקראיהו לעולם, אהובתי האבודה. חלפו כמעט שלושים שנה, אך את לוליטית עדי-עד. האור הרך, החיווריין כחוד פגיון סתרים מושחז את לבבי מרעיל אט אט בקסם העבר שגז.