השאלה היא אם זה מתוך ענווה
ומעבר לזה, האם מידת הענווה קודמת ל"ואהבת לרעך כמוך", למשל? האמת שפגשתי הרבה חילונים ענווים, אבל בשביל לכבד אותי, הם הסתכלו עלי כשהם דיברו איתי. אני בן אדם, ואני לא נוהגת לנהל שיחות מעמיקות עם גברים חרדים, ובמשך חיי פגשתי המון גברים שדיברו לשמיים כשהם רצו לומר לי משהו, מה אני יגיד לך, זה משפיל. זה מעמיד אותך במקום טמא כביכול, במקום נחות, אני מרגישה שמשדרים לי "את לא ראויה שאני יבזבז עליך מבט"... הייתי כועסת על בעלי מאוד אם הוא היה עושה שמירת עיניים. אבל אולי זה רק אני...