לשרי. באהבה מנאן
אהבתי. כשאני הולכת בשדות. ככה לאט כמו הצב ולא הארנב. אני גומעת בצמא את המראות. כאילו מחר יהיו שונים. ואכן זה כך תמונת הטבע של אמא אדמה משתנה. אוהבת את הריח. אוהבת את אבק האדמה. אוהבת את האבנים שנתקעות לי בנעליים. את הצבעים את העלים את השדות.המצהיבים המוריקים לנגד עניי החולפות עליהם מידי יום. לעצום את העיניים ולתת לכל זה לעטוף אותך לשטוף אותך בעוצמה ובתחושות. אהבתי שרי את מה שכתבת. גרמת לי להרגיש עשירה לשניה. בחברה שיש לה תחושות כמוני. ולא תמהונית של טבע אוהבת נאן
אהבתי. כשאני הולכת בשדות. ככה לאט כמו הצב ולא הארנב. אני גומעת בצמא את המראות. כאילו מחר יהיו שונים. ואכן זה כך תמונת הטבע של אמא אדמה משתנה. אוהבת את הריח. אוהבת את אבק האדמה. אוהבת את האבנים שנתקעות לי בנעליים. את הצבעים את העלים את השדות.המצהיבים המוריקים לנגד עניי החולפות עליהם מידי יום. לעצום את העיניים ולתת לכל זה לעטוף אותך לשטוף אותך בעוצמה ובתחושות. אהבתי שרי את מה שכתבת. גרמת לי להרגיש עשירה לשניה. בחברה שיש לה תחושות כמוני. ולא תמהונית של טבע אוהבת נאן