מה רבו מעשיך אדושם?!
ראשית לכל ניתנת תשובה פסקנית, המסבה לשואל הנאה מרובה, כביכול באה סקרנותו על סיפוקה. אך חלף לו רגע קט ושב הספק לנקר. וכל זאת למה? כי גם כשאין יודעים, עונים, ועוד בפסקנות. ובכן, צדק זעליג בתהייתו-תמיהתו, מאימתי צומחים הפרחים בכרכים? וחידה כפולה היא צמיחתם *על* הכרכים. וגם שירה לא הרחיקה הרבה מן האמת ברומזה שגם ספרים המצמיחים פרחים אינם חזון נפרץ. ומה הועלתי עד כאן? לא כלום. כתרו נא לי זעיר ואשמיעכם דבר. רחל המשוררת גרה זמן-מה בדגניה. ליד דגניה ישנו מקום הנקרא תל בית ירח (שעתה בנוי עליו המוסד "אהלו"). בערבית נקרא התל כֶּרַךּ (סגול ב-כ´, דגש בכף הסופית). עכשיו אגיע לטיעון, שכדי להסיר ספק אומר שלא ראיתיו בשום מקום אך הוא נראה לי סביר ביותר: מתוך האמור לעיל, ומתוך העובדה שבתקופה שבה נכתב השיר נהגו לקרוא למקומות גם בשמותיהם הערביים (לדוגמה "על גבעות שיך אבריך וחרתייה" מתוך אדמה אדמתי לאלכסנדר פן) - הקריאה הנכונה של המילה האמורה היא "כֶּרַךּ".