שלתי ביקש...
שאחבר מאמר לפורום - לא יודע כמה אנשים קוראים את המאמר בראש העמוד אז החלטתי לפרוס אותו כהודעה (אם מישהו יודע איך לשכפל אותו בשביל זה אך שיעשה זאת כי אני מבין מעט מאוד בנושא). זה מאוד ארוך בשביל הודעה אבל חשוב לי שכולם יקחו אויר ויקראו עד הסוף. סכנת הפשיזם העולה בישראל לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר קריאות כוחניות, מתלהמות, גם בפורום זה, לפתרונות ומדונים מהירים, פשטניים, למצוקות מורכבות הכורכות דת, תרבות, כלכלה וחברה - כל זאת בשם טובת המדינה. טובת המדינה-מעל-לכל (להלן המ"ל, ייצור אורגני שמתחרה בחיותו עם בן אנוש, ממשי ונושם).המדינה כביכול "בסכנה" (גם פיצוץ כל יום לא ישמיד אותנו) וטובת המדינה-מעל-לכל אזי חופש הביטוי למשל - שולי. התקשורת לפי הפשיסט צריכה להיות "פטריוטית", כלומר למנוע מהעם את ידיעת האמת כפי שהיא מתגלה לכתב. מי צריך חופש הדיעה והביטוי כשיש אחדות? אחדות הדיעה אחדות הגזע אחדות המטרה. דגלים מתנופפים וחזה זקור - לא חס וחלילה רדיפת האמת והצדק. מי שלעומת זאת נובח מנגד בזמן שהשיירה עוברת (בדרכה לכיבוש השטחים) - בוגד ופחדן. מסרב להתמודד עם גורלו, לא כפרט עלוב חלילה, כקלפית השום בעיניו של הפשיסט, אלא כקולקטיב, כחלק קטן מ"שלם" שחזק יותר מישותך הבלעדית. הפשיסט מפקיע את האדם מעצמו וקובע כי כולנו בעיניו באופן בלתי נמנע חלק מטובת המדינה-מעל-לכל. מהי טובת המדינה - הוא יודע. הרי הוא נביא המדינה-מעל-לכל עלי אדמות. הפשיסט יקבע שאתה יהודי לא משנה מה וכיהודי-לא-נשנה-מה אתה כמובן אמון על טובת עם ישראל לדורותיו, כפי שהוא רואה אותה. יותר ויותר אנשים מצביאים בסקרים בעבור רעיון העוועים מזוועות ההיסטוריה - הטרנספר. מי שרואים עצמם כיהודים, חלק ממורשת יהודית, עם שסבל יותר מכל מגירוש, התעמרות, אפלייה ודיכוי, פרוגרומים ולבסוף השמדה מתוכננת, יושבים בסלון הבית ומדסקסים כיצד ראוי לעקור באלימות מיליוני אנשים מביתם, לגלות בארץ זרה, כיצד הכל יהיה יפה וורוד בעבור המדינה-מעל-לכל לאחר שכל הערבים יהיו מחוץ לגבולותיה, כיצד הכל יהיה יפה יותר אם לא היו "שמאלנים" בארץ... יש המתיפייפים ומגדירים זאת "טרנספר מרצון". הגירוש האלים הזה הוא רצוני בדיוק כמנוסתם של יהודי גרמניה לאחר הפעלת חוקי נירנברג. מי שמציע ל"שדל" את הערבים לצאת את הארץ ע"י שלילת זכויותיהם ראוי שיבדוק מיהם שותפיו ל"תוכנית הפעולה" בהיסטוריה. כמו אז, כמובן, אין מי שיקבל את ה"עוזבים מרצונם". טובת המדינה-מעל-לכל. אופי המדינה אינו חשוב. לדידו של הפשיסט אין המדינה כלי בשביל לשרת את כלל אזרחיה, אלא האזרח הינו הכלי בעבור המדינה. המדינה כלפיו היא ישות רוחנית - התגשמות של רצון האל. במהירה לטעמו כולם יבינו זאת, יהודים כגויים, ובא לציון גואל. דימוקרטיה? זכויות אדם ואזרח? שוליים. טובת המדינה-מעל-לכל. אל נא תטעו - הוא ששונא את האחר - הערבי - דיעות קדומות רצות במחשבותיו וממלאות את החלל הריק שנוצר כתוצאה מהעדר החשיבה. בלא עוררין על צדקת דרכו כרצון האל, כצו קוסמי עליון, לא מצא צורך להרהר ולגבש את עמדותיו, לא מצא פנאי להעריך מלוא המשמעות של דיעותיו. חשיבתו פלקטית ודוגמטית - הוא כפי שנאמר, "יורה מהמותן". "מבחן התוצאה" - לא משנה מה התוצאה, מהי הדרך, מהן תוצאות הלוואי, מה יקרה אחרי שהושגה "התוצאה". הפשיסט שונא כל מי שאיננו הוא. פשיזם כרוך תמיד בשובניזם, גזענות, הומופוביה ואינלקטואלופוביה. הפשיסט אינו אוהב את החיים. החיים הינם פאר הגיוון, ריבוי הדעות, העושר התרבותי, ההרמוני שנוצרת בעולם ללא גבולות וללא שנאה. בעיניו החיים מוגבלים לשירות המדינה-לפני-הכל, אינו אוהב את מלאכת החיים כי בשבילו האהבה היחידה היא כוח, כוח ועוד כוח. שליטה וסדר הם ערכיו העיקריים, איננו מסוגל לסבול טענות שאינן עולות בקנה אחד עם טענותיו, מגרשן בזעם ואימה כמגרש שד. הפשיזם נשען על רגשנות לאומית. סיסמאות כמו "מנהיג חזק חעם חזק" (או שמא "עם חזק למנהיג חזק" - הרי מאחר ויש איש כריזמתי ומוכשר כ"כ חייבים למצוא עם יעריץ אותו וילך אחריו באש כבשר תותחים). סיסמתו של מוסליני בשעתו - של ביבי בשעתו גם כן. שעה עגומה ונוראית שנדמה כי היא מאיימת לחזור ולזהם את חיינו. ביבי, שהלהיט המונים כנגד רבין ו"פושעי אוסלו" ביחד עם אריאל שרון לפני הרצח (יגאל עמיר אמר שעשה מה שחש כ"רצון העם"). ביבי, שהסית כנגד בני עמו - "השמאל" (ש"שכח מה זה להיות יהודי"), "התקשורת", ה"אליטות". שפילג את העם ל"בעדנו" ו"נגדנו", וילד לאויר העולם את "הם מ-פ-ח-ד-י-ם". מי שפתח צלקות עדתיות ודתיות לכדי פתעים פעורים בעבור צרכים פוליטיים. מי שתקף את חופש העיתונאות, רמס את סמכותם של בג"ץ ושלטון החוק, מי שרקד על הדם בכל פיגוע ופיגוע לפני ואחרי שנות כהונתו האומללות. מצית סדרתי של חביות דלק השנאה ונקמת הדם. שליח המוות הסופי של מדינת הרווחה לטובת שלטון חבריו העשירים, ברצף של ראשי ממשלה מושחתים. הנזק שנגרם למדינה כדמוקרטיה מתקדמת בזמן כהונתו - מים רבים יזרמו בירדן לפני שיתוקן אם בכלל. דווקא בזמן "מלחמה", המאבק המיותר והעקוב מדם על מחוללות הכיבוש בשטחים, ההתנחלויות, האלימות וההשפלה חסרת התוחלת, עוד נדבך ב"מעגל הדמים", כל מי שהדימוקרטיה במובנה הרחב - זכות כל אדם לחיות בבטחה ללא אפלייה וגילויי שנאה תחת כל בסיס, זכות כל אדם לבחור את גורלו הפרטי, את זהותו והגדרתו הפרטית - יקרה לליבו, היזהר! סכנת הפשיזם העולה בישראל.
שאחבר מאמר לפורום - לא יודע כמה אנשים קוראים את המאמר בראש העמוד אז החלטתי לפרוס אותו כהודעה (אם מישהו יודע איך לשכפל אותו בשביל זה אך שיעשה זאת כי אני מבין מעט מאוד בנושא). זה מאוד ארוך בשביל הודעה אבל חשוב לי שכולם יקחו אויר ויקראו עד הסוף. סכנת הפשיזם העולה בישראל לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר קריאות כוחניות, מתלהמות, גם בפורום זה, לפתרונות ומדונים מהירים, פשטניים, למצוקות מורכבות הכורכות דת, תרבות, כלכלה וחברה - כל זאת בשם טובת המדינה. טובת המדינה-מעל-לכל (להלן המ"ל, ייצור אורגני שמתחרה בחיותו עם בן אנוש, ממשי ונושם).המדינה כביכול "בסכנה" (גם פיצוץ כל יום לא ישמיד אותנו) וטובת המדינה-מעל-לכל אזי חופש הביטוי למשל - שולי. התקשורת לפי הפשיסט צריכה להיות "פטריוטית", כלומר למנוע מהעם את ידיעת האמת כפי שהיא מתגלה לכתב. מי צריך חופש הדיעה והביטוי כשיש אחדות? אחדות הדיעה אחדות הגזע אחדות המטרה. דגלים מתנופפים וחזה זקור - לא חס וחלילה רדיפת האמת והצדק. מי שלעומת זאת נובח מנגד בזמן שהשיירה עוברת (בדרכה לכיבוש השטחים) - בוגד ופחדן. מסרב להתמודד עם גורלו, לא כפרט עלוב חלילה, כקלפית השום בעיניו של הפשיסט, אלא כקולקטיב, כחלק קטן מ"שלם" שחזק יותר מישותך הבלעדית. הפשיסט מפקיע את האדם מעצמו וקובע כי כולנו בעיניו באופן בלתי נמנע חלק מטובת המדינה-מעל-לכל. מהי טובת המדינה - הוא יודע. הרי הוא נביא המדינה-מעל-לכל עלי אדמות. הפשיסט יקבע שאתה יהודי לא משנה מה וכיהודי-לא-נשנה-מה אתה כמובן אמון על טובת עם ישראל לדורותיו, כפי שהוא רואה אותה. יותר ויותר אנשים מצביאים בסקרים בעבור רעיון העוועים מזוועות ההיסטוריה - הטרנספר. מי שרואים עצמם כיהודים, חלק ממורשת יהודית, עם שסבל יותר מכל מגירוש, התעמרות, אפלייה ודיכוי, פרוגרומים ולבסוף השמדה מתוכננת, יושבים בסלון הבית ומדסקסים כיצד ראוי לעקור באלימות מיליוני אנשים מביתם, לגלות בארץ זרה, כיצד הכל יהיה יפה וורוד בעבור המדינה-מעל-לכל לאחר שכל הערבים יהיו מחוץ לגבולותיה, כיצד הכל יהיה יפה יותר אם לא היו "שמאלנים" בארץ... יש המתיפייפים ומגדירים זאת "טרנספר מרצון". הגירוש האלים הזה הוא רצוני בדיוק כמנוסתם של יהודי גרמניה לאחר הפעלת חוקי נירנברג. מי שמציע ל"שדל" את הערבים לצאת את הארץ ע"י שלילת זכויותיהם ראוי שיבדוק מיהם שותפיו ל"תוכנית הפעולה" בהיסטוריה. כמו אז, כמובן, אין מי שיקבל את ה"עוזבים מרצונם". טובת המדינה-מעל-לכל. אופי המדינה אינו חשוב. לדידו של הפשיסט אין המדינה כלי בשביל לשרת את כלל אזרחיה, אלא האזרח הינו הכלי בעבור המדינה. המדינה כלפיו היא ישות רוחנית - התגשמות של רצון האל. במהירה לטעמו כולם יבינו זאת, יהודים כגויים, ובא לציון גואל. דימוקרטיה? זכויות אדם ואזרח? שוליים. טובת המדינה-מעל-לכל. אל נא תטעו - הוא ששונא את האחר - הערבי - דיעות קדומות רצות במחשבותיו וממלאות את החלל הריק שנוצר כתוצאה מהעדר החשיבה. בלא עוררין על צדקת דרכו כרצון האל, כצו קוסמי עליון, לא מצא צורך להרהר ולגבש את עמדותיו, לא מצא פנאי להעריך מלוא המשמעות של דיעותיו. חשיבתו פלקטית ודוגמטית - הוא כפי שנאמר, "יורה מהמותן". "מבחן התוצאה" - לא משנה מה התוצאה, מהי הדרך, מהן תוצאות הלוואי, מה יקרה אחרי שהושגה "התוצאה". הפשיסט שונא כל מי שאיננו הוא. פשיזם כרוך תמיד בשובניזם, גזענות, הומופוביה ואינלקטואלופוביה. הפשיסט אינו אוהב את החיים. החיים הינם פאר הגיוון, ריבוי הדעות, העושר התרבותי, ההרמוני שנוצרת בעולם ללא גבולות וללא שנאה. בעיניו החיים מוגבלים לשירות המדינה-לפני-הכל, אינו אוהב את מלאכת החיים כי בשבילו האהבה היחידה היא כוח, כוח ועוד כוח. שליטה וסדר הם ערכיו העיקריים, איננו מסוגל לסבול טענות שאינן עולות בקנה אחד עם טענותיו, מגרשן בזעם ואימה כמגרש שד. הפשיזם נשען על רגשנות לאומית. סיסמאות כמו "מנהיג חזק חעם חזק" (או שמא "עם חזק למנהיג חזק" - הרי מאחר ויש איש כריזמתי ומוכשר כ"כ חייבים למצוא עם יעריץ אותו וילך אחריו באש כבשר תותחים). סיסמתו של מוסליני בשעתו - של ביבי בשעתו גם כן. שעה עגומה ונוראית שנדמה כי היא מאיימת לחזור ולזהם את חיינו. ביבי, שהלהיט המונים כנגד רבין ו"פושעי אוסלו" ביחד עם אריאל שרון לפני הרצח (יגאל עמיר אמר שעשה מה שחש כ"רצון העם"). ביבי, שהסית כנגד בני עמו - "השמאל" (ש"שכח מה זה להיות יהודי"), "התקשורת", ה"אליטות". שפילג את העם ל"בעדנו" ו"נגדנו", וילד לאויר העולם את "הם מ-פ-ח-ד-י-ם". מי שפתח צלקות עדתיות ודתיות לכדי פתעים פעורים בעבור צרכים פוליטיים. מי שתקף את חופש העיתונאות, רמס את סמכותם של בג"ץ ושלטון החוק, מי שרקד על הדם בכל פיגוע ופיגוע לפני ואחרי שנות כהונתו האומללות. מצית סדרתי של חביות דלק השנאה ונקמת הדם. שליח המוות הסופי של מדינת הרווחה לטובת שלטון חבריו העשירים, ברצף של ראשי ממשלה מושחתים. הנזק שנגרם למדינה כדמוקרטיה מתקדמת בזמן כהונתו - מים רבים יזרמו בירדן לפני שיתוקן אם בכלל. דווקא בזמן "מלחמה", המאבק המיותר והעקוב מדם על מחוללות הכיבוש בשטחים, ההתנחלויות, האלימות וההשפלה חסרת התוחלת, עוד נדבך ב"מעגל הדמים", כל מי שהדימוקרטיה במובנה הרחב - זכות כל אדם לחיות בבטחה ללא אפלייה וגילויי שנאה תחת כל בסיס, זכות כל אדם לבחור את גורלו הפרטי, את זהותו והגדרתו הפרטית - יקרה לליבו, היזהר! סכנת הפשיזם העולה בישראל.